אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

'חדריו'

• 'כל השרשים של המבוקשים הטהורים, מוכרחים הם להיות נמצאים במעמקי הנפש עצמה' [עמ' כ']

• 'אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ' [עמ' כד]

• 'גאוות שחקים מאזרת אותי גדולה. שפלתי עדי ארץ, עני ונכה רוח אני. סובל אני בקרבי את מכאובי העולם וכל ענותיו ודלות דליו המדוכדכים, אסירי העוני המיואשים מכל תוחלת, המלאים ארסי מרורים במעמקי לבם הפצוע. חבר אני למרי-נפש, מצטער אני בצער נשמתם' [עמ' כח]

• 'האדם אינו מוצא מנוח ללבבו. חפץ הוא בתיקונו של עולם, והעולם עומד לעומתו בכל כיעור וניוול, בכל עוצב ויגון קודר שלו, ונפשו בוכה במסתרים.' [עמ' מז]

• 'ויהיו לי כל העיצבונות להוראת מקומות המכאוב, כדי לתקן ולמלא אור במעשה, בשכל, ברעיון או בציור.' [עמ' נב]

• 'כשאני מתאווה להגיד מילה, הרי כבר ירדה הרוחניות העליונה מראשית חביון עוזה, עד שבאה לדפוק בנימי רצוני' [עמ' נז]

• 'כמה גדולה היא מעלת הדיבור, וכמה יקרה היא המילה של הוקרת המבטא' [עמ' נט]

• 'שלא בטובתי הנני מוכרח להיות משורר, אבל משורר חפשי. לא אוכל להיות קשור לנחלתם של המשקל והחרוז. הנני בורח מהפרוזה הפשוטה' [עמ' סה]

• 'מי שהוא סופר ומשורר בטבע, מוכרח הוא להוציא את כשרונו מן הכח אל הפעל, אע"פ שמצד מצבו ומקריו הוא מוכרח לעסוק תדיר בעניינים אחרים, הרחוקים מספרות ושירה' [עמ' סו]

• 'מי שנשמתו עלולה להיות תמיד משוררת שירת-אין-סוף, אל יעזוב אורחו, ודרכו בקדש היא המיוחדת לסגולתו' [עמ' סו]

• 'מה אוכל לעשות עם המחשבות השוטפות. לבי דואג על אשר הן אינן נכתבות, על אשר הן אינן נחרתות ומתגלמות. דומה לי כאילו הן פורחות לרוח. אבל אם אנסה לגלמן, האוכל?... לא ולא' [עמ' עב]

• 'אי אפשר לי לעזוב את הספרות, את האמנות המחשבתית ואת ביטוייה' [עמ' עז]

• 'בכל עת ורגע שחידוש מחשבה מתנוצץ ברעיון, צריכים להוקירו ולדעת כי זהו חיזיון חדש שמעולם לא הופיע בעולם, ולקבלו בשמחה, בענווה ובקדושה, בגבורה ותפארת ורוב שלום' [עמ' עט]

• 'אפילו כשנדמה שאין מוסיפים דבר ושום רעיון חדש, אין הדבר כן, כי במה שמעתיקים את העניינים ממקום למקום, מוסיפים תנועה חיותית ואור פנימי, אור חיים חדש מזריח ושופע' [עמ' פ]

• 'יותר טוב לפניי לדלות גרגרי אורות של ברקים, מלהיות מאריך בתיאורים משולבים' [עמ' פא]

• 'להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושווה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה' [עמ' צה]

• 'אני צריך למצוא את אשרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות ולא בשום קריירה איזו שתהיה. כל מה שאכיר יותר את עצמיותי, וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי ולעמוד על רגלי עצמי בהכרה פנימית... יותר יאיר לי אור ה', ויותר יפותחו כוחותיי להיות לברכה לי ולעולם' [עמ' צו]

• 'הלא אש בוערת בקרבי בעריגה אל הצפון' [עמ' קב]

• 'לא יעשה אדם את נפשו שקר, אל יכזב את הרגשותיו הפנימיות מתוך סערת הדחיפה של הסכמת הרבים' [עמ' קג]

• 'קשה לי מאד לעסוק בענייני הלכה לבד וכן בענייני אגדה לבד, בענייני נגלה לבד ובענייני נסתר לבד... כל הזרמים שולטים בי... את הכל אני מוכרח לספוג... הנני חולם חלומות של גדולי גדולות, לשחקים אני מרקיע...' [עמ' קיא]

• 'אני צריך להתאמץ, שאוכל לסובב עניין מיוחד בלא קפיצה מרעיון לרעיון... מונע הוא כח זה את ההתכנסות של הרכוש המוסרי, המדעי והתורני' [עמ' קיג]

• 'אני הנני חדגוני ברוח ורבגוני בנפש, כלומר – בעל שיטה והשוואה באידיאל, וקולט מכל ונוטה לכל הניגודים – במעשה ובפועל הציורי' [עמ' קטו]

• 'רק להתחיל מחדש, מבראשית. תמיד הנני עומד אצל ההתחלה' [עמ' קיז]

• 'כשאני מרגיש עייפות רבה מפני הכובד של משא הפרטים המשעמם ומכביד, הכרח הוא להשיב את הנפש ע"י השיקוי של ההופעה הכללית' [עמ' קיט]

• 'אנו צריכים להתחיל מראש, מראשית המחשבות של הילדות, לבררן ולזככן, ולהוציא את הטוב והאור שבהן בטהר ואמץ' [עמ' קכז]

• 'הזיכוכים שאני מזכך את עצמי, את מחשבותיי, רעיונותיי, מידותיי והרגשותיי, הם יהיו זיכוכים כוללים לכל העולם כולו. "חייב אדם לומר – בשבילי נברא העולם" ' [עמ' קל]

• 'הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי הזורח ברוב זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה' [עמ' קלז]

• 'מלא שמחה אני, מלא גדולה, מלא שפלות, מלא מרירות, מלא נעם, מלא ענג, מלא אהבה, מלא קנאה, מלא זעם, מלא חסד, מלא טוב לכל' [עמ' קמו]

• 'אני צריך להאמין הרבה מאד בצד הטוב שלי, בנקודת הקדש שלי, במעין החכמה שהקב"ה משפיע עליי ע"י קדושת האור מהתורה ששייך לי' [עמ' קנ]

• 'חפץ אני להיטיב וחפץ אני בטובת הבריות, וחפץ אני בבירור – לחפוץ באמת להיות טוב' [עמ' קסג]

• 'גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות' [עמ' קסה]

• 'אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים' [עמ' קסז]

• 'הייתכן להיות שכבר פס כח יצירה מן הקדש, ומכל המחזיקים בכנף מעילו – הייתכן?!' [עמ' קפ]

• 'בהיותי רואה, שהמחשבות החילוניות והשאיפות החילוניות מתפשטות בעולם, לוקחות לבבות, קונות נפשות ומתגשמות במעשים, ושאיפות הקדש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין, אין מטפל בהם ואין מי שיסביר אותם, שירחיבם, שיחבבם על הקהל הרחב, ושייתן להם מהלכים בפועל ובמעשה. על זה הנני חולה, והנני סובל עינויי נפש נוראים' [עמ' קפא]

 

 

* "העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם." ~ אגרות הראי"ה חלק א' אגרת פ"ט

* "כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לאו דוקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואח"כ כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להילחם עליה" ~ [[w:אגרות הראי"ה|אגרות הראי"ה]]