תמונתו של דוריאן גריי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
הגהה, הסרת ציטוט כפול
(עריכה)
מ (הגהה, הסרת ציטוט כפול)
[[קובץ:The picture of dorian.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|עטיפת הספר]]
'''[[W:תמונתו של דוריאן גריי|תמונתו של דוריאן גריי]]''' הוא רומן מאת [[אוסקר ויילד]] העוסק בשאלות הנוגעות לחיי האדם, [[מוסר]] ו[[אמנות]]. הספר יצא לאור ב־1890 ועובד גם לסרטי קולנוע. <small>(מספרי העמודים הם מהמהדורה העברית שיצאה לאור ב־2006 בתירגומה של ליה נירגד)</small>
 
<small>(מספרי העמודים הם מהמהדורה העברית שיצאה לאור ב־2006 בתרגומה של ליה נירגד.)</small>
{{מפריד}}
 
* "הבסיס לאופטימיותל[[אופטימיות]] הוא אימה צרופה."
* "[[ניסיון]] הוא השם שכולנו נותנים לשגיאותינול[[טעות|שגיאותינו]]."
* "לרפא את הנפשה[[נפש]] בעזרת החושים ואת החושים בעזרת הנפש."
* "יש משהו מגוחך ב[[רגש]]ותיהם של אלה שחדלנו מלאהוב."
* "אני מסוגל [[אמונה|להאמין]] לכל דבר, בתנאי שהוא לא מתקבל על הדעת.״"
* "לעתים רבות אנו חושבים שאנו עורכים ניסוי באחרים, ולמעשה אנו מנסים את עצמנו."
* "את החטא שחטאנו בעבר בסלידה, נחטא שוב פעמים רבות, ובחדווה."
* "קיימת [[הנאה]] בהאשמה עצמית. מרגע שהאשמנו את עצמנו נדמה לנו שלזולתנו אין עוד זכות להאשימנו."
* "ילדים מתחילים באהבת הוריהם. כשהם גדלים הם חורצים משפט עליהם ולפעמים [[סליחה|סולחים]] להם."
* "נשים מתגוננות בהתקפה, והתקפותיהן הופכות לכניעה פתאומית ומוזרה."
* "אני בוחר את חברי לפי מראם החיצוני היפהה[[יופי|יפה]], את מכריי לפי [[אופי|אופיים]] הטוב ואת אויבי לפי ה[[חוכמה]] שלהם."
* "הציניותה[[ציניות]] שלך היא רק העמדת פנים.״"
* "לעולם אל תישא אישה עם שיער בצבע קש."
* "היא הייתה אישה משונה, ושמלותיה נראו תמיד כאילו עוצבו בזעם ונלבשו בסערה."
* "בכנסייה הרי לא חושבים. בישוף בן שמונים ממשיך לומר מה שאמרו לו לומר כשהיה נער בן שמונה־עשרה."
* "ישנם רק שני סוגי אנשים מרתקים באמת - אנשים שיודעים הכול, ואנשים שאינם יודעים דבר."
* "בעסקיו עם האדם, הגורלה[[גורל]] לעולם אינו סוגר את החשבון."
* "כאשר אנו מאשימים את עצמנו אנו חשים שלאיש מלבדנו אין זכות להאשים אותנו."
* "למדתי לאהוב את החשאיות. נדמה לי שהיא הדבר היחיד שעשוי להפוך את חיינו המודרניים למסתוריים או לנפלאים. המעשה הסתמי ביותר מתמלא קסם אם רק מסתירים אותו. כשאני יוצא מהעיר, לעולם איני אומר לאיש בביתי לאן אני הולך. אילו אמרתי, היתההייתה נגזלת ממני כל ההנאה. [[הרגל]] טיפשי, אני מניח, אבל משום־מה הוא מוסיף הרבה רומנטיקה לחיים."
* "בעסקיו עם האדם, הגורל לעולם אינו סוגר את החשבון."
* "אין ספר [[מוסר|מוסרי]] או בלתי מוסרי. ספרים כתובים היטב או כתובים רע, זה הכול." ~ מבוא, עמ' 31
* "למדתי לאהוב את החשאיות. נדמה לי שהיא הדבר היחיד שעשוי להפוך את חיינו המודרניים למסתוריים או לנפלאים. המעשה הסתמי ביותר מתמלא קסם אם רק מסתירים אותו. כשאני יוצא מהעיר, לעולם איני אומר לאיש בביתי לאן אני הולך. אילו אמרתי, היתה נגזלת ממני כל ההנאה. הרגל טיפשי, אני מניח, אבל משום־מה הוא מוסיף הרבה רומנטיקה לחיים."
* "אין ספר מוסרי או בלתי מוסרי. ספרים כתובים היטב או כתובים רע, זה הכול." ~ מבוא, עמ' 31
* "האמנות כולה חסרת כל תועלת." ~ מבוא, עמ' 32
* "הדייקנות היא גנב ה[[זמן]]." ~ לורד הנרי, פרק ראשון
* "הקסם היחיד בנישואיםב[[נישואים]] הוא, שהם הופכים את חיי התרמית להכרחיים לגמרי לשני הצדדים. לעולם איני יודע היכן אשתי, ואשתי לעולם אינה יודעת מה אני עושה." ~ לורד הנרי, עמ' 36
* "כל דיוקן שצויר ברגש הוא דיוקן של האמן, לא של הדוגמן. הדוגמן הוא רק מקרה, הזדמנות. לא אותו חושף הצייר. הצייר הוא הנחשף על הבד המצויר." ~ באזיל הולוורד, עמ' 37
* "המצפוןה[[מצפון]] והפחדנות הם למעשה היינו הך, באזיל. מצפון הוא השם המסחרי של העסק. זה הכול." ~ לורד הנרי, עמ' 38
* "בימינו, לב שבור מודפס במהדורות רבות." ~ לורד הנרי, עמ' 40
* "אנשים מגזימים כל כך בחשיבותה של הנאמנות! הרי אפילו באהבה, הנאמנות היא רק עניין פיזיולוגי. אין לה כל קשר לרצון שלנו. הצעירים רוצים להיות נאמנים, ואינם מצליחים, הזקנים רוצים לבגוד, ואינם מסוגלים. זה כל מה שאפשר לומר על הנושא." ~ לורד הנרי, עמ' 58
* "אני תמיד אוהב לדעת הכול על החברים החדשים שלי, ושום דבר על חברי הישנים." ~ לורד הנרי, עמ' 64
* "כדי לבחון את המציאות אנחנו צריכים לראות אותה הולכת על חבל. כאשר האמיתות המקובלות נדרשות לתרגילי לוליינות, אנחנו יכולים לשפוט אותן." ~ מר ארסקין, עמ' 68
* "הבעיה היא העבדותה[[עבדות]], ובתור פתרון אנחנו מנסים לשעשע את העבדים." ~ לורד הנרי, עמ' 68
* מר ארסקין: "... וכעת עליי להיפרד מדודתך המצוינת. מחכים לי ב'אתנאום'. [מועדון יוקרתי בלונדון, שבמקור היו חבריו אנשי ספרות] זו שעת השינה שלנו שם."
: לורד הנרי: "כולכם ישנים, מר ארסקין?"
: מר ארסקין: "ארבעים גברים, בארבעים כורסאות. אנחנו מתאמנים לקראת הקמתה של אקדמיה אנגלית לספרות." ~ עמ' 71
* "אנשים בימינו יודעים מה מחירו של כל דבר ודבר, אך לעולם אינם יודעים מה ערכו." ~ לורד הנרי, עמ' 75
* "[[גבר]]ים מתחתנים מרוב עייפות, [[אישה|נשים]] מרוב [[סקרנות]]. שני הצדדים [[אכזבה|מתאכזבים]]." ~ לורד הנרי, עמ' 75
* "בימינו גובים מאיתנו מחיר מופקע על הכול. עולה בדעתי שהטרגדיה האמיתית של הענייםה[[עוני|עניים]] היא שאינם יכולים להרשות לעצמם דבר מלבד סגפנות. חטאים יפים, בדיוק כמו חפצים יפים, הם בגדר מותרות של העשיריםה[[עושר|עשירים]]." ~ לורד הנרי, עמ' 105
* "חוששני שנשים מעריכות אכזריות - אכזריות בוטה - יותר מכל דבר אחר. החושים שלהן פרימיטיביים להפליא. שיחררנו אותן, ובכל זאת הן ממשיכות להיות שפחות המחפשות אחר אדוניהן." ~ לורד הנרי, עמ' 129
* "היא באמת נפלאה וגדושה בהפתעות. האהבה שלה לבני משפחתה מדהימה ביותר. כשמת בעלה השלישי, שערה הזהיב מרוב צער." ~ לורד הנרי על ליידי נרבורו, עמ' 196