|
==מתוך ספריו==
===[[W:פנג הלבן|פנג הלבן]] (רומן, 1906)===
{{דף מורחב|פנג הלבן}}
* "הוא לא תפס את המוות במודע, אבל כמו כל חיה בטבע, היה יצר המוות טמון בו. זו היתה הפגיעה הגדולה מכולם. תמציתו של הלא-נודע, סך כל איומיו - האסון הסופי, הבלתי ייאמן, שעלול לקרות לו. זה שעליו לא ידע דבר וממנו חשש יותר מכל."
* "המים לא היו חיים, אבל נעו. הם נראו מוצקים כאדמה, אבל היו חסרי כל מוצקות. הוא הסיק מכך שדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. אימתו של הגור מפני הלא-נודע היתה חוסר אמון מולד, שחוזק עכשיו בניסיון. מכאן והלאה, בכל הקשור לטבע הדברים, לא יסמוך על מראיתם. הוא יהיה חייב ללמוד את מהותו של דבר לפני שיוכל לתת בו אמון."
* "בדרכים מעורפלות זיהה את האדם כחיה שכבשה לה בלחימה עמדה של עליונות על כל החיות האחרות בטבע."
* "מטרת החיים היתה בשר. החיים עצמם הם בשר. החיים חיו על זה. היו טורפים ונטרפים. החוק היה כזה: אכול או היאכל. הוא לא ניסח את החוק בבהירות. לא קבע מושגים והירהר בהם. אפילו לא חשב על החוק. פשוט חי אותו מבלי לחשוב עליו בכלל."
* " החודשים חלפו, מחזקים עוד ועוד את הברית בין הכלב לאדם. היתה זו הברית העתיקה שכרת הזאב הראשון שהתקרב אל מדורת האדם. כמו כל הזאבים וכלבי הפרא שקדמו לו, למד פנג הלבן את מהות הברית הזו בעצמו. התנאים היו פשוטים. הוא ויתר על חירותו בעבור שייכות לאל בשר ודם. אוכל ואש, הגנה וחברה היו כמה מהדברים שקיבל מהאל. בתמורה שמר על רכוש האל, הגן על גופו, עבד בשבילו וציית לו." ▼* "הגור מעולם לא ראה בן-אדם, אבל האינסטינקט הקשור לבני-אדם היה טמון בו. בדרכים מעורפלות זיהה את האדם כחיה שכבשה לה בלחימה עמדה של עליונות על כל החיות האחרות בטבע. לא רק דרך עיניו של הביט עכשיו הגור על בני האדם, אלא דרך עיניהם של כל אבותיו - עיניים שהסתובבו בחשכה סביב אינספור מדורות חורפיות, שהציצו ממרחק בטוח, מלב הסבך, על החיה הדו-רגלית המוזרה שהיתה אדון כל הדברים החיים."
* "אף שלא הייתה די תבונה במוחו לתפיסה צלולה של רעיון כה מופשט כצדק, עדיין חש בדרכו את צדקתם של בני-האדם והכיר בהם את שהיו - קובעי החוק ואוכפי החוק. הוא גם העריך את העוצמה שבה אכפו את החוק. שלא כמו כל חיה אחרת שבה נתקל, לא נשכו ולא שרטו. הם אכפו את כוחם החי באמצעות דברים מתים. דברים מתים עשו כמצוותם. כך זינקו באוויר מקלות ואבנים כדברים חיים, מונהגים בידי היצורים המוזרים, ומנחילים נזקים קשים לכלבים."
* "הוא צפה בחיות האדם באות, הולכות ונעות במחנה. פנג הלבן הביט על חיות האדם שלפניו בצורה המזכירה במעט את הדרך שבה מביטים בני-האדם באלים שהם יוצרים. הם היו יצורים נעלים, אלים לאמיתם. לפי הבנתו היו מחוללי ניסים, ממש כפי שנראו האלים לבני-האדם. הם היו יצורים אדנותיים, המחזיקים ביכולות לא ידועות ובלתי אפשריות. שליטים על החי ועל שאינו חי, אוכפים ציות על מה שנע, ומעניקים תנועה למה שאינו נע, וגורמים לחיים, חיים נושכים בצבע שמש, לצמוח מתוך אזוב מת ועצים. הם היו יוצרי האש! הם היו אלים!"
* "המסירה הזו של עצמו, גוף ונפש, בידי חיות האדם לא התרחשה ביום אחד. הוא לא היה מסוגל לנטוש מהר כל כך את מורשתו הפראית ואת זיכרונות הערבה שלו. היו ימים שבהם זחל עד לקצה היער, נעמד והקשיב למשהו הקורא לו ממרחק."
▲* "החודשים חלפו, מחזקים עוד ועוד את הברית בין הכלב לאדם. היתה זו הברית העתיקה שכרת הזאב הראשון שהתקרב אל מדורת האדם. כמו כל הזאבים וכלבי הפרא שקדמו לו, למד פנג הלבן את מהות הברית הזו בעצמו. התנאים היו פשוטים. הוא ויתר על חירותו בעבור שייכות לאל בשר ודם. אוכל ואש, הגנה וחברה היו כמה מהדברים שקיבל מהאל. בתמורה שמר על רכוש האל, הגן על גופו, עבד בשבילו וציית לו."
* "במצודת יוקון ראה פנג הלבן לראשונה את האדם הלבן. בהשוואה לאינדיאנים שהכיר, הם נראו כגזע אחר של יצורים, גזע של אלים עליונים."
* "אצל היצורים הפשוטים יותר, טוב ורע הם דברים המובנים בקלות. הטוב הוא כל מה שמביא נוחות וסיפוק והימנעות מכאב, ולכן הוא נחשק. הרע מייצג את כל הדברים הנושאים בחובם אי נוחות, איום וכאב, והוא שנוא בהתאם."
* "ביוטי סמית היה אכזרי כדרך הפחדנים. כמי שנהג להתכווץ ולהתרפס בעצמו, בפני מהלומות או מילים זועמות של גבר אחר, נקם את נקמתו ביצורים חלשים ממנו. כל היצורים החיים אוהבים עוצמה, וביוטי סמית לא היה יוצא מן הכלל. כיוון שנמנע ממנו להפגין כוח בין בני מינו, הטיל את עולו על יצורים נחותים, וכך נתן פורקן לחיים שפיעפעו בו."
* "ראשו היה הדבר האחד שלו קינא יותר מכול. תמיד סלד מנגיעות בו. היה זה הפראי שבו, הפחד מפגיעה וממלכודת, שעורר בו את הדחף החרד להימנע ממגע. היה זה צו הטבע, שראשו חייב להיות חופשי תמיד."
* "פנג הלבן בא ישירות מן הטבע, בו נכחדים החלשים במהירות, והגנה אינה מובטחת לשום יצור. באמו ובאביו לא הכירה החולשה את מקומה, וגם לא בדורות שקדמו להם. מבנה מפלדה וחיוניות הטבע הפראי היו ירושתו של פנג הלבן. הוא נאחז בחיים כל כולו, בגוף ובנפש, בלפיתה עקשנית שפעם היתה מנת חלקם של כל היצורים."
===מרטין עדן (רומן, 1909)===
* "[[פרידריך ניטשה|ניטשה]] צדק. לא אבזבז את זמני כדי לומר לך מי היה ניטשה, אבל ניטשה צדק. העולם שייך לחזקים."
* "אלה הם החיים. זו המציאות. זו האמת. ועליי לכתוב על החיים כפי שהם."
===ג'ון בארליקורן (רומן, 1913)===
* "הייתי בן חמש שנים בלבד כאשר שתיתי לשוכרה לראשונה."
| 