דונלד ויניקוט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת ציטוט |
עריכה |
||
שורה 11:
* "את אשר תקבלו ממני, תצטרכו ללקט מתוך כאוס."
* " אני חותר להיות [[מודעות עצמית|עצמי]] ולהתנהג כעצמי."
* "ערך האנליזה משתנה בהתאם לפרט - לרבים היא עוזרת, ואחרים לא מסוגלים לעשות בה שימוש; לא מדובר במשהו מרפא-כל."
▲===משחק ומציאות===
{{דף מורחב|משחק ומציאות}}
* "למטופליי, אשר שילמו כדי ללמד אותי" [הקדשה]
שורה 26 ⟵ 25:
* "להיות בעל עצמי, אשר אל תוכו אפשר להתכנס לשם התרגעות."
* "למעשה אני מלקט מזה ומזה, מפה ומשם, מתפנה אל ההתנסות הקלינית, מגבש תיאוריות משלי, ואז, בסוף התהליך, אני מעסיק את עצמי בשאלה מה גנבתי מהיכן. אפשר ששיטה זו אינה נופלת מכל שיטה אחרת."
* "אכן דלים אנו אם איננו אלא שפויים."
שורה 42 ⟵ 40:
* "רק מתוך אי-קיום יכול להתחיל קיום." ~ עמ' 299.
==הפסיכולוגיה של השיגעון==
▲• 'אנליטיקאים יונגיאנים נוטים לקבל חלומות "יונגיאנים", ואילו פרוידיאנים מקבלים רק לעיתים רחוקות יצירות מיסטיות משוכללות כאלה' [עמ' 62].
▲• 'כשאני כותב מאמר על איזשהו נושא... כמעט תמיד אני מוצא את עצמי חולם חלומות השייכים לנושא זה, [עמ' 73, הערה 10].
▲• 'כל בני האדם מנסים בעצם למצוא לידה חדשה, שקו החיים שלהם לא יופרע בה על ידי שיעור של תגובות העולה על מה שביכולתם לחוות בלי לאבד את תחושת ההמשכיות של הקיום האישי' [עמ' 85]
▲• 'מטופלים פסיכוטיים הם אלו אשר נוטים לחיות מחדש תופעות ינקותיות כה מוקדמות ולעקוף את הפנטזיה המשתמשת בסמלים' [עמ' 86]
▲• 'חולי נפשי בעל איכות פסיכוטית צומח מתוך עיכובים ועיוותים , רגרסיות ושיבושים בשלבי הצמיחה המוקדמים של המערך סביבה-פרט' [עמ' 105]
▲• 'אנא ציינו לפניכם – האנליזה מגיעה וחייבת להגיע לשיגעון, אף שהאבחנה נשארת נירוזה, לא פסיכוזה' [עמ' 113].
▲• 'התינוק מחבר אחד ועוד אחד ומתחיל להיווכח שהתשובה היא אחד ולא שניים. האם מיחסי התלות היא גם אובייקט האהבה היצרית' [עמ' 125].
▲• 'היה כבר מיש הצביע ההקבלה הקיימת בין הבשלת האני העליון בילד האינדיבידואלי להתפתחות המונותאיזם, כפי שזו מתוארת בהיסטוריה היהודית המוקדמת' [עמ' 155].
▲• 'אפשר לומר כי באנליזה "מה אכפת לי" מפנה מקום לרגשות אשמה' [עמ' 159].
==נאמר עליו==
שורה 63 ⟵ 60:
* "הוא עודד תלמידים או עמיתים למצוא את דרכי ה[[עבודה]] האישיות שלהם, ולא לנהות אחריו." ~ מרגרט ליטל, חרדות פסיכוטיות והכלה, עמ' 73
* "איננו יכולים להתעלם מן הצדדים החשוכים בחייו ובעבודתו... - מן ה[[עצב]] שנבע מאי-יכולתו להיות אב (או אם) לילדים. שגיאותיו, כשלונותיו, אפילו הטרגדיות שפקדו אותו. טעויות של שיפוט; אולי של אומניפוטנציה; ובסוף חייו, האכזבה שהסב למטופליו, שלהם דאג מאד, פשוט משום שמת." ~ מרגרט ליטל, חרדות פסיכוטיות והכלה, עמ' 103
{{מיון רגיל:ויניקוט, דונלד}}
| |||