זיגמונד פרויד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 129:
* "ה[[שירה|משורר]] יוצר בשבילנו את האפשרות ליהנות, מכאן ואילך, מהזיותינו שלנו בעצמנו בלא מוסר־כליות ובלא בושה."
 
===משה האיש והדת המונותאיסטית===
* "[בשם ג ה ברסטד -] שמו, משה, היה מצרי. זו פשוט המילה המצרית "מוסה", שפירושה "הילד" ' [עמ' 16]
* "[בשם ראנק -] להתהוותו [=של גיבור המיתוס] קודמים קשיים, כגון פרישות או עקרות ממושכת' [עמ' 19]
שורה 140:
* "בין מצוותיה של דת משה יש אחת שהיא חשובה יותר ממה שנראה במבט ראשון. זה האיסור לעשות תמונה של האל, כלומר הכורח לעבוד אל שאי-אפשר לראותו' [עמ' 133]
* "הוא [=מעמד הבכורה של השאיפות הרוחניות בעם היהודי] סייע לעמעם את האכזריות ואת הנטייה לאלימות, הנוטות להופיע במקום שבו פיתוח השרירים הוא האידיאל של העם. מן היהודים נמנע מלהשיג הרמוניה בין פיתוח הפעילות הרוחנית לבין פיתוח הפעילות הגופנית, כפי שהשיגה העם היווני' [עמ' 136]
* "'[[דתppדת]], שראשיתה באיסור על עשיית תמונתו של האל, הולכת ומתפתחת במהלך מאות השנים לדת של ויתור על הדחף' [עמ' 139]
* "[ברית-] המילה היא התחליף הסמלי של הסירוס שבו העניש בשעתו האב הקדמון את בניו' [עמ' 143]
* "'האיש משה הטביע את האופי הזה ביהודיםב[[יהדות|יהודים]] בנותנו להם דת שרוממה את תחושת הערך העצמי שלהם עד שהאמינו שהם עולים על כל העמים האחרים' [עמ' 144]
* "הפגישה המחודשת עם מי שנכספו וייחלו לו זמן כה רב הייתה מהממת וכפי שהמסורת על מתן התורה בהר סיני מתארת אותה. יראה והכרת תודה על שמצאו חן וחסד בעיניו – דת משה איננה מכירה רגשות אחרים כלפי האל-האב אלא רגשות חיוביים אלה' [עמ' 155]
* "יהודים רבים רואים הפיתוח ההתעלות המוסרית הזאת את המאפיין העיקרי השני [=הראשון הוא רעיון האל היחיד] וההישג הגדול השני של דתם' [עמ' 156]