עמוס עוז: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה
הרחבה, עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Amos Oz by Kubik.JPG|ממוזער|210px|עמוס עוז]]
'''[[w:עמוס עוז|עמוס עוז]]''' (4 במאי 1939 - 28 בדצמבר 2018), סופר [[ישראל|ישראלי]], מהבולטים בכותבי העברית בימינו. ספריו תורגמו לשפות רבות.
 
==אמרותיו==
===כללי===
[[קובץ:Leipziger Buchmesse 2013 Amos Oz.JPG|ממוזער|242 פיקסלים|עמוס עוז, 2013]]
* "אהבה צריכה ידידים כדי לשרוד את עצמה."
* "הבחירה היא בין לעבור את ה[[חיים]] האלה בערנות או בנמנום."
* "מי שמנסה להגשים את חלומותיו כדאי שידע שמחיר ההגשמה הוא פשרה."
* "בלבו ידע תמיד כי רוב האנשים זקוקים ליותר [[אהבה]] מכפי שהם יכולים להשיג."
* "אני חי לבדי ובשקט. שוכב כל לילה בעשר וישן בלי חלומות. קם כל בוקר בארבע לעבוד."
* "כל העמדת־פנים היא גילוי־פנים. כמו שמיכה חורפית הרבה יותר מדי קצרה, כשמנסים לכסות את הרגלים יוצא הראש."
* "התרבות אינה [[מוזיאון]], מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו."
* "יש די והותר [[כאב]] מסביב, ואסור להוסיף כאב. כדאי, אם אפשר, לצמצם. לא לזרות עוד מלח על-גבי פצעים פתוחים."
* "אפשר להזדהות עם הדמות, אפשר להשתומם עליה, אפשר אפילו לסלוד מפניה; אבל אולי קצת חבל לסכם או להגדיר במקום להתבונן ובמקום לחוות."
* "אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כפית, לכל אחד יש כפית."
* "האושר הוא כלי דק ונדיר, מעין אגרטל סיני, המעטים שהגיעו אליו, חצבו או גילפו אותו תו לתו במשך שנים, איש איש בצלמו ובדמותו, איש איש על פי מידותיו, אין אושר דומה ל[[אושר]]. וביציקת אשרם הטמיעו גם את יסוריהם ועלבונם, כמזקקים [[זהב]] מעפרות."
 
===אמרות אישיות===
* "אני לא צריך שכולם יאהבו אותי כל הזמן."
* "אני אדם שקם בבוקר, שותה כוס קפה ומתחיל להיכנס לעורם של אנשים אחרים."
* "אני רוצה לעורר באישה שאני מאהב אותה תחושות שאני לעולם לא אחוש, כי אני לא [[אישה]]. אבל לדעת שהבאתי אותן."
* "בכל ספר יש שלושה ספרים: אחד שאני כתבתי, אחד שאת קראת ויש השלישי: זה הספר שהייתי רוצה לכתוב."
* "פעם בכמה ימים מגיע מכתב או מייל מקורא, על פי רוב מקוראת, שמחזיקים באיזו פסקה או משפט מספר שלי ובחמימות כזאת, בשמחה כזאת, חוזרים עליהם, כך שלא אכפת לי אם מישהו כועס, לא מרוצה או קצר רוח."
===אמרות חברתיות===
* "אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כף, ואם אין לו כף – אז יש לו כפית."
* "יבואו צעירים מאיתנו, אנשי שלום וצדק חברתי. יכול להיות שיהיו נימוקים שונים ודרך אחרת לדבר, אבל הם ימצאו את הדרך למיליונים אחרים, לא בגלל שהם כולם שטופי שנאה וכוח, אלא כי הם מודאגים וחוששים באמת. רוב הישראלים מוכנים ל[[שלום]] של פשרה, כיוון שהם חרדים שישראל שתצא מהשטחים תהיה חלשה. אסור להתעלם. במקום להוקיע את האנשים האלה, צריך להגיע אליהם, להרגיע ולא להוקיע. להתווכח בחריפות עם יריבנו, אבל גם להקשיב להם קשב רב." ~ עוז בהלוויתו של [[יוסי שריד]] (משה כהן ואריק בנדר, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-516609 יוסי שריד הובא למנוחות: "לימד להכחיד עוול ומלחמה מהעולם"], באתר מעריב, 6 בדצמבר 2015)
* "אי אפשר לחנך ל[[אהבה]]. לא לאהבת הארץ ולא לאהבת הנוף. באהבה אפשר להדביק את הזולת, אהבה אפשר לשמר לפעמים, אבל לא ביד רמה ולא בזרוע נטויה."
* "את ההיסטוריה, אמרו היהודים במשך אלפי שנים, צריך לעבור כמו מחלה ממושכת ולהגיח מן הצד השני שלה ישר אל תוך ימות המשיח שיבוא ויבטל את ההיסטוריה וישיב אותנו לארצה ויגאל אותנו גאולה שלמה."
* "זכות השיבה הינה תביעה ולא זכות. המונח 'זכות' במובן החילוני לפחות, מייצג משהו המוכר על־ידי אחרים, ולא משהו שלמישהו יש [[רגש]]ות עזים ביותר כלפיו. יכול להיות שתהיו משוכנעים למעלה מכל ספק שאדם, מקום או חפץ אהובים שייכים אך ורק לכם, אבל כל עוד אחרים אינם מתייחסים לזה כך, יש לכם תביעה ולא זכות."
* "צריך להבין שכל הזמן הזה מתנהלות כאן, משני הצדדים, שתי מלחמות, שמנהלים אותן אנשים: יש מלחמה של העם הפלסטיני, שרוצה להיות עם חופשי בארצו, וזו בעיקרה מלחמה צודקת שכל אדם הגון צריך לתמוך בה, גם אם הוא סולד מהאמצעים שהם נוקטים במלחמה הזו. ויש מלחמה שנייה, לאומנית, אסלאמית, שמיועדת לקחת מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, וזו מלחמה שבה ישראל צודקת לחלוטין, וגם בה צריך כל אדם הגון לתמוך."
* "ואם יערימו עלינו? יקבלו מה שניתן להם ויתבעו עוד, באמצעות המשכת האלימות והטרור? כי אז תוכל ישראל במסגרת ההסדר העומד על הפרק, לסגור על פלשתין ולבטל אותה." ~ על [[הסכמי אוסלו]], 31 באוגוסט 1993
* "אתם, יפי הנפש האירופים, אוהבים אותנו רק כשאנו ממש על הצלב. לכן כולנו, יונים, ניצים וכל השאר, מעדיפים לוותר על אהבתכם ולהיות רחוקים ממנו, מאשר לקבל אותה כשאנחנו צלובים." ~ מתוך ראיון לתכנית טלוויזיה שבדית "שישה קולות מירושלים" בעקבות האינתיפאדה, 1988
* "הבעיה הכי גדולה שלנו היא היעדר הסולידריות החברתית. מתפתח כאן אגואיזם גס ובוטה, שאפילו לא מתבייש בעצמו. לפני 20 שנה ילדה מבית־שאן אמרה בטלוויזיה: 'אני רעבה', ואמות הספים רעדו. נכון, חלק מזה היה מס שפתיים, אבל היה לפחות מס שפתיים. היום, גם אם היא תמות מרעב בשידור חי, לא יקרה כלום, חוץ מרייטינג גבוה וקופירייטרים שישתמשו בזה לצורכיהם. מי שחשב פעם בתמימות שהקטר של היזמים והעשירים ימשוך אחריו רכבת ארוכה שבה יתקדמו גם הקרונות האחוריים – טעה. זה לא קורה. הקטרים רצים, והקרונות האחוריים נשארים מאחור, על מסילות מחלידות."
* "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף." ~ על אנשי מאיר כהנא ורוצחי המחתרת היהודית, במאמר "בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8 ביוני 1989.[https://twitter.com/faniaoz/status/1032942145580294144 מקור]
* "הקבוצות הניאו־נאציות שלנו נהנות מרוח גבית של לא מעט מחוקקים לאומניים, אולי אפילו גזעניים, וגם כמה רבנים שנותנים להם ביסוס שהוא בעיניי פסאודו דתי." ~ תיאטרון צוותא בתל אביב, 10 במאי 2015
* "לפעמים התואר בוגד הוא אות כבוד שאדם יכול לענוד אותו על הדש. אם נסתכל רגע אחורנית על המאה ה־20, רבים מן המנהיגים הגדולים של המאה ה־20 כונו בוגדים בפי חלק מבני עמם. צ'רצ'יל, כשפירק את האימפריה הבריטית; דה־גול, כשהוציא את צרפת מצפון אפריקה; [[דוד בן גוריון|בן־גוריון]], כשהסכים לתוכנית החלוקה; [[מנחם בגין|בגין]], כשפינה את כל סיני; סאדאת, כשבא לירושלים; [[יצחק רבין|רבין]], כשעשה את הסכמי אוסלו; [[אריאל שרון|שרון]], כשיצא מעזה; גורבצ'וב, כשפירק את האימפריה הסובייטית. לפעמים בוגד הוא תואר כבוד. לפעמים בוגד הוא מי שמעז להשתנות."
 
== מיכאל שלי (1968)==
שורה 56 ⟵ 91:
* "חושבים שפשרה היא מילה גסה. בעיקר צעירים אידאליסטים נלהבים, חושבים שפשרה זה דבר קצת נכלולי, רכרוכיות, אי יושר, אופורטוניזם. לא בעיניי. בעיניי המילה פשרה היא מילה נרדפת ל[[חיים]]."
 
==נאמר עליו==
==אמרותיו==
* "אבי האהוב, עמוס עוז, איש משפחה נפלא, סופר, איש של שלום, נפטר היום בשלווה. הוא היה מוקף באוהביו וידע זאת עד הסוף. הלוואי והמורשת הטובה שלו תמשיך לשפר את העולם." ~ [[פניה עוז-זלצברגר]]
===כללי===
* "זה אחד האנשים הכי אצילים ביכולת שלו ובעמידה שלו מול העולם ומול אנשים אחרים, היה בו איפוק רב. הוא מהסופרים היותר חשובים. דיברנו לפני יומיים שלושה, הוא אמר שהוא בבית חולים וביקש להתאושש. הוא היה איש ששמר על פאסון, הוא מדור אחר." ~ [[W:חיים באר|חיים באר]]
[[קובץ:Leipziger Buchmesse 2013 Amos Oz.JPG|ממוזער|242 פיקסלים|עמוס עוז, 2013]]
* "שישים שנה של חברות הייתה בינינו, חברות עמוקה ואמיתית. הוא אמר את דעותיו ומחשבותיו לא כדי להיות נגד משהו, אלא כי הוא חשב שאלה הדברים הנכונים, היה איש אמיתי וסופר נפלא. אדם שהגשים את עצמו." ~ [[אברהם ב. יהושע]]
* "אהבה צריכה ידידים כדי לשרוד את עצמה."
* "סופר גדול מאוד וגם איש מוסר חשוב מאוד שנתן לישראליות זהות אצילה במשך שני דורות וזאת אבידה גדולה. אני יודע להעיד שהוא היה אדם אציל נפש ממש." ~ [[אריאל הירשפלד]]
* "הבחירה היא בין לעבור את ה[[חיים]] האלה בערנות או בנמנום."
* "אדם חכם מאד, ישר ונדיב אבל יאמר את האמת גם הצולפת, קורא נדיר וכותב עוד יותר נדיר, מופת לאיש רוח, אדם וסופר. אחד מענקי הסופרים שלנו".~ [[W:ניר ברעם|ניר ברעם]]
* "מי שמנסה להגשים את חלומותיו כדאי שידע שמחיר ההגשמה הוא פשרה."
* "בלבו ידע תמיד כי רוב האנשים זקוקים ליותר [[אהבה]] מכפי שהם יכולים להשיג."
* "אני חי לבדי ובשקט. שוכב כל לילה בעשר וישן בלי חלומות. קם כל בוקר בארבע לעבוד."
* "כל העמדת־פנים היא גילוי־פנים. כמו שמיכה חורפית הרבה יותר מדי קצרה, כשמנסים לכסות את הרגלים יוצא הראש."
* "התרבות אינה [[מוזיאון]], מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו."
* "יש די והותר [[כאב]] מסביב, ואסור להוסיף כאב. כדאי, אם אפשר, לצמצם. לא לזרות עוד מלח על-גבי פצעים פתוחים."
* "אפשר להזדהות עם הדמות, אפשר להשתומם עליה, אפשר אפילו לסלוד מפניה; אבל אולי קצת חבל לסכם או להגדיר במקום להתבונן ובמקום לחוות."
* "אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כפית, לכל אחד יש כפית."
* "האושר הוא כלי דק ונדיר, מעין אגרטל סיני, המעטים שהגיעו אליו, חצבו או גילפו אותו תו לתו במשך שנים, איש איש בצלמו ובדמותו, איש איש על פי מידותיו, אין אושר דומה ל[[אושר]]. וביציקת אשרם הטמיעו גם את יסוריהם ועלבונם, כמזקקים [[זהב]] מעפרות."
 
===אמרות אישיות===
* "אני לא צריך שכולם יאהבו אותי כל הזמן."
* "אני אדם שקם בבוקר, שותה כוס קפה ומתחיל להיכנס לעורם של אנשים אחרים."
* "אני רוצה לעורר באישה שאני מאהב אותה תחושות שאני לעולם לא אחוש, כי אני לא [[אישה]]. אבל לדעת שהבאתי אותן."
* "בכל ספר יש שלושה ספרים: אחד שאני כתבתי, אחד שאת קראת ויש השלישי: זה הספר שהייתי רוצה לכתוב."
* "פעם בכמה ימים מגיע מכתב או מייל מקורא, על פי רוב מקוראת, שמחזיקים באיזו פסקה או משפט מספר שלי ובחמימות כזאת, בשמחה כזאת, חוזרים עליהם, כך שלא אכפת לי אם מישהו כועס, לא מרוצה או קצר רוח."
===אמרות חברתיות===
* "אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כף, ואם אין לו כף – אז יש לו כפית."
* "יבואו צעירים מאיתנו, אנשי שלום וצדק חברתי. יכול להיות שיהיו נימוקים שונים ודרך אחרת לדבר, אבל הם ימצאו את הדרך למיליונים אחרים, לא בגלל שהם כולם שטופי שנאה וכוח, אלא כי הם מודאגים וחוששים באמת. רוב הישראלים מוכנים ל[[שלום]] של פשרה, כיוון שהם חרדים שישראל שתצא מהשטחים תהיה חלשה. אסור להתעלם. במקום להוקיע את האנשים האלה, צריך להגיע אליהם, להרגיע ולא להוקיע. להתווכח בחריפות עם יריבנו, אבל גם להקשיב להם קשב רב." ~ עוז בהלוויתו של [[יוסי שריד]] (משה כהן ואריק בנדר, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-516609 יוסי שריד הובא למנוחות: "לימד להכחיד עוול ומלחמה מהעולם"], באתר מעריב, 6 בדצמבר 2015)
* "אי אפשר לחנך ל[[אהבה]]. לא לאהבת הארץ ולא לאהבת הנוף. באהבה אפשר להדביק את הזולת, אהבה אפשר לשמר לפעמים, אבל לא ביד רמה ולא בזרוע נטויה."
* "את ההיסטוריה, אמרו היהודים במשך אלפי שנים, צריך לעבור כמו מחלה ממושכת ולהגיח מן הצד השני שלה ישר אל תוך ימות המשיח שיבוא ויבטל את ההיסטוריה וישיב אותנו לארצה ויגאל אותנו גאולה שלמה."
* "זכות השיבה הינה תביעה ולא זכות. המונח 'זכות' במובן החילוני לפחות, מייצג משהו המוכר על־ידי אחרים, ולא משהו שלמישהו יש [[רגש]]ות עזים ביותר כלפיו. יכול להיות שתהיו משוכנעים למעלה מכל ספק שאדם, מקום או חפץ אהובים שייכים אך ורק לכם, אבל כל עוד אחרים אינם מתייחסים לזה כך, יש לכם תביעה ולא זכות."
* "צריך להבין שכל הזמן הזה מתנהלות כאן, משני הצדדים, שתי מלחמות, שמנהלים אותן אנשים: יש מלחמה של העם הפלסטיני, שרוצה להיות עם חופשי בארצו, וזו בעיקרה מלחמה צודקת שכל אדם הגון צריך לתמוך בה, גם אם הוא סולד מהאמצעים שהם נוקטים במלחמה הזו. ויש מלחמה שנייה, לאומנית, אסלאמית, שמיועדת לקחת מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, וזו מלחמה שבה ישראל צודקת לחלוטין, וגם בה צריך כל אדם הגון לתמוך."
* "ואם יערימו עלינו? יקבלו מה שניתן להם ויתבעו עוד, באמצעות המשכת האלימות והטרור? כי אז תוכל ישראל במסגרת ההסדר העומד על הפרק, לסגור על פלשתין ולבטל אותה." ~ על [[הסכמי אוסלו]], 31 באוגוסט 1993
* "אתם, יפי הנפש האירופים, אוהבים אותנו רק כשאנו ממש על הצלב. לכן כולנו, יונים, ניצים וכל השאר, מעדיפים לוותר על אהבתכם ולהיות רחוקים ממנו, מאשר לקבל אותה כשאנחנו צלובים." ~ מתוך ראיון לתכנית טלוויזיה שבדית "שישה קולות מירושלים" בעקבות האינתיפאדה, 1988
* "הבעיה הכי גדולה שלנו היא היעדר הסולידריות החברתית. מתפתח כאן אגואיזם גס ובוטה, שאפילו לא מתבייש בעצמו. לפני 20 שנה ילדה מבית־שאן אמרה בטלוויזיה: 'אני רעבה', ואמות הספים רעדו. נכון, חלק מזה היה מס שפתיים, אבל היה לפחות מס שפתיים. היום, גם אם היא תמות מרעב בשידור חי, לא יקרה כלום, חוץ מרייטינג גבוה וקופירייטרים שישתמשו בזה לצורכיהם. מי שחשב פעם בתמימות שהקטר של היזמים והעשירים ימשוך אחריו רכבת ארוכה שבה יתקדמו גם הקרונות האחוריים – טעה. זה לא קורה. הקטרים רצים, והקרונות האחוריים נשארים מאחור, על מסילות מחלידות."
* "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף." ~ על אנשי מאיר כהנא ורוצחי המחתרת היהודית, במאמר "בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8 ביוני 1989.[https://twitter.com/faniaoz/status/1032942145580294144 מקור]
* "הקבוצות הניאו־נאציות שלנו נהנות מרוח גבית של לא מעט מחוקקים לאומניים, אולי אפילו גזעניים, וגם כמה רבנים שנותנים להם ביסוס שהוא בעיניי פסאודו דתי." ~ תיאטרון צוותא בתל אביב, 10 במאי 2015
* "לפעמים התואר בוגד הוא אות כבוד שאדם יכול לענוד אותו על הדש. אם נסתכל רגע אחורנית על המאה ה־20, רבים מן המנהיגים הגדולים של המאה ה־20 כונו בוגדים בפי חלק מבני עמם. צ'רצ'יל, כשפירק את האימפריה הבריטית; דה־גול, כשהוציא את צרפת מצפון אפריקה; [[דוד בן גוריון|בן־גוריון]], כשהסכים לתוכנית החלוקה; [[מנחם בגין|בגין]], כשפינה את כל סיני; סאדאת, כשבא לירושלים; [[יצחק רבין|רבין]], כשעשה את הסכמי אוסלו; [[אריאל שרון|שרון]], כשיצא מעזה; גורבצ'וב, כשפירק את האימפריה הסובייטית. לפעמים בוגד הוא תואר כבוד. לפעמים בוגד הוא מי שמעז להשתנות."
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.mako.co.il/news-israel/entertainment-q4_2014/Article-4b7a7079d0d8a41004.htm ראיון עם עמוס עוז בערוץ השני, 2014] {{וידאו}}