עמוס עוז: הבדלים בין גרסאות בדף

* "צריך להבין שכל הזמן הזה מתנהלות כאן, משני הצדדים, שתי מלחמות, שמנהלים אותן אנשים: יש מלחמה של העם הפלסטיני, שרוצה להיות עם חופשי בארצו, וזו בעיקרה מלחמה צודקת שכל אדם הגון צריך לתמוך בה, גם אם הוא סולד מהאמצעים שהם נוקטים במלחמה הזו. ויש מלחמה שנייה, לאומנית, אסלאמית, שמיועדת לקחת מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, וזו מלחמה שבה ישראל צודקת לחלוטין, וגם בה צריך כל אדם הגון לתמוך."

* "ואם יערימו עלינו? יקבלו מה שניתן להם ויתבעו עוד, באמצעות המשכת האלימות והטרור? כי אז תוכל ישראל במסגרת ההסדר העומד על הפרק, לסגור על פלשתין ולבטל אותה." ~ על [[הסכמי אוסלו]], 31 באוגוסט 1993

* "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף." ~ על אנשי מאיר כהנא ורוצחי המחתרת היהודית, במאמר "בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8 ביוני 1989.[https://twitter.com/faniaoz/status/1032942145580294144 מקור]

* "לפעמים התואר בוגד הוא אות כבוד שאדם יכול לענוד אותו על הדש. אם נסתכל רגע אחורנית על המאה ה־20, רבים מן המנהיגים הגדולים של המאה ה־20 כונו בוגדים בפי חלק מבני עמם. צ'רצ'יל, כשפירק את האימפריה הבריטית; דה־גול, כשהוציא את צרפת מצפון אפריקה; [[דוד בן גוריון|בן־גוריון]], כשהסכים לתוכנית החלוקה; [[מנחם בגין|בגין]], כשפינה את כל סיני; סאדאת, כשבא לירושלים; [[יצחק רבין|רבין]], כשעשה את הסכמי אוסלו; [[אריאל שרון|שרון]], כשיצא מעזה; גורבצ'וב, כשפירק את האימפריה הסובייטית. לפעמים בוגד הוא תואר כבוד. לפעמים בוגד הוא מי שמעז להשתנות."