משה שרת: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
"אנשים פרטיים יכולים אומנם לחיות בחופש במקומות שונים בעולם – אבל הכרחית ארץ אחת"
"ודאי שהחינוך בארץ צריך לכלול יסודות מסורת"
שורה 35:
* "יחסי האישי, כיהודי וכישראלי, כלפי המחתרת הוא שהבחורים האלה קידשו שם שמים...הם היו קנאי חרות ומתו מות גיבורים. אבל ההערכה המציאותית של האפשרויות והסכנות לא היתה מנת חלקם. התבונה המדינית היתה מהם והלאה. הם לקו בצרות אופק מבהילה". ~ על תפקיד המחתרת וה"טרור" בסיום השלטון הבריטי (1964).{{הערה|גאולה כהן, ''בלי הכרזת או"ם לא היתה מועילה שום העזה, ולהיפך'', ראיון במעריב, מדור "השולחן המרובע", 15.4.1964, בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''' – היבטים ומבטים על משה שרת, עמ' 520.}}
* "מי שעולה ארצה בוודאי שממלא את המצווה הציונית העליונה, אבל תנועה גדולה איננה מורכבת רק ממלאי מצוות... היא נאבקת בצורות שונות על הגשמתה של משאת נפש, וגם לאחר שמשאת הנפש הוגשמה הגשמה ראשונה, היא דואגת לביצורה ולהתפתחותה. בתולדות התנועה הציונית היו אישים רבים וציבורים שלמים, אשר לא קיימו את מצוות העלייה, גם כשיכלו לעשות זאת, ואף על פי כן, התקדמות המפעל הציוני והגשמת החזון הציוני לא היו אפשריות בלי מסירותם, יוזמתם ופעולתם [...] מי שנוקט בעניין זה הבחנה חותכת בין תקופת המדינה לבין התקופה שקדמה לה, על יסוד ההנחה כאילו לפני קום המדינה לא היו היהודים חופשים לעלות ועל כן אין לגנות את אלה שלא עלו, ואילו משהוקמה המדינה ניתנה לכל יהודי החרות לעלות – חוטא לאמת. גם בתקופת המנדט היה, למעשה, חופש עלייה בשביל המוני יהודים בעלי אמצעים די צנועים, אך הם לא השתמשו באפשרות הזאת". ~ כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ב-1964, בתשובה לשאלה אם "רק יהודי העולה ארצה הוא ציוני?".{{הערה|רפאל בשן, ''הג'נטלמן'', ראיון במעריב, 15.5.1964, בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''' – היבטים ומבטים על משה שרת, עמ' 523–524.}}
* "יהודי שאינו שומר מצוות מסויימות – נאמר, שהשבת אינה קיימת כלל בחייו – יהדותו מרוקנת מתוכנה. וללא שמירת המצוות, כל-שכן מהווה שמירת היהדות עבורו אתגר קשה יותר. היהודי זקוק אז ליוזמה אישית, כדי למלא את יהדותו בתוכן, ורק מעטים מגיעים לזה. פרצופם היהודי של יהודים כאלה מיטשטש. מבחינה זו חשובה הדת בגלות יותר מאשר בארץ". ~ מתוך ראיון לקראת הקונגרס הציוני הכ"ו.{{הערה|שם=שוחר שלום 544|ידין דודאי, ''משה שרת על ישראלים ויהודים ועל דמוקרטיה'', 22.12.1964, (ראיון לקראת הקונגרס הציוני הכ"ו) בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''' – היבטים ומבטים על משה שרת, עמ' 544–545.}}
* "אנשים פרטיים יכולים אומנם לחיות בחופש במקומות שונים בעולם – אבל הכרחית ארץ אחת, שבה יהיה העם ריבוני לגורלו". ~ מתוך ראיון לקראת הקונגרס הציוני הכ"ו.{{הערה|שם=שוחר שלום 544}}
* "ודאי שהחינוך בארץ צריך לכלול יסודות מסורת. אם סטודנט ישראלי, הנמצא באמריקה, למשל, מזדמן למשפחה יהודית שם לסעודה ערב שבת, ואין לו מושג 'קידוש' מהו, הרי זה מעורר פלצות!".{{הערה|שם=שוחר שלום 544}}
 
== קישורים חיצוניים ==