עמוס עוז: הבדלים בין גרסאות בדף

===אמרות חברתיות===

* "יבואו צעירים מאיתנו, אנשי שלום וצדק חברתי. יכול להיות שיהיו נימוקים שונים ודרך אחרת לדבר, אבל הם ימצאו את הדרך למיליונים אחרים, לא בגלל שהם כולם שטופי שנאה וכוח, אלא כי הם מודאגים וחוששים באמת. רוב הישראלים מוכנים ל[[שלום]] של פשרה, כיוון שהם חרדים שישראל שתצא מהשטחים תהיה חלשה. אסור להתעלם. במקום להוקיע את האנשים האלה, צריך להגיע אליהם, להרגיע ולא להוקיע. להתווכח בחריפות עם יריבנו, אבל גם להקשיב להם קשב רב." ~ עוז בהלוויתו של [[יוסי שריד]] (משה כהן ואריק בנדר, [http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-516609 יוסי שריד הובא למנוחות: "לימד להכחיד עוול ומלחמה מהעולם"], באתר מעריב, 6 בדצמבר 2015)

* "זכות השיבה הינה תביעה ולא זכות. המונח 'זכות' במובן החילוני לפחות, מייצג משהו המוכר על־ידי אחרים, ולא משהו שלמישהו יש [[רגש]]ות עזים ביותר כלפיו. יכול להיות שתהיו משוכנעים למעלה מכל ספק שאדם, מקום או חפץ אהובים שייכים אך ורק לכם, אבל כל עוד אחרים אינם מתייחסים לזה כך, יש לכם תביעה ולא זכות."

* "צריך להבין שכל הזמן הזה מתנהלות כאן, משני הצדדים, שתי מלחמות, שמנהלים אותן אנשים: יש מלחמה של העם הפלסטיני, שרוצה להיות עם חופשי בארצו, וזו בעיקרה מלחמה צודקת שכל אדם הגון צריך לתמוך בה, גם אם הוא סולד מהאמצעים שהם נוקטים במלחמה הזו. ויש מלחמה שנייה, לאומנית, אסלאמית, שמיועדת לקחת מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, וזו מלחמה שבה ישראל צודקת לחלוטין, וגם בה צריך כל אדם הגון לתמוך."

* "אתם, 'יפי הנפש' האירופים, אוהבים אותנו רק כשאנו ממש על הצלב. לכן כולנו, יונים, ניצים וכל השאר, מעדיפים לוותר על אהבתכם ולהיות רחוקים ממנו, מאשר לקבל אותה כשאנחנו צלובים." ~ מתוך ראיון לתכנית טלוויזיה שבדית "שישה קולות מירושלים" בעקבות האינתיפאדה, 1988

* "הבעיה הכי גדולה שלנו היא היעדר הסולידריות החברתית. מתפתח כאן אגואיזם גס ובוטה, שאפילו לא מתבייש בעצמו. לפני 20 שנה ילדה מבית־שאן אמרה ב[[טלוויזיה]]: 'אני רעבה', ואמות הספים רעדו. נכון, חלק מזה היה מס שפתיים, אבל היה לפחות מס שפתיים. היום, גם אם היא תמות מרעב בשידור חי, לא יקרה כלום, חוץ מרייטינג גבוה וקופירייטרים שישתמשו בזה לצורכיהם. מי שחשב פעם בתמימות שהקטר של היזמים והעשירים ימשוך אחריו רכבת ארוכה שבה יתקדמו גם הקרונות האחוריים – טעה. זה לא קורה. הקטרים רצים, והקרונות האחוריים נשארים מאחור, על מסילות מחלידות."

* "הקבוצות הניאו־נאציות שלנו נהנות מרוח גבית של לא מעט מחוקקים לאומניים, אולי אפילו [[גזענות|גזעניים]], וגם כמה רבנים שנותנים להם ביסוס שהוא בעיניי פסאודו דתי." ~ תיאטרון צוותא בתל אביב, 10 במאי 2015

* "לפעמים התואר בוגד הוא אות כבוד שאדם יכול לענוד אותו על הדש. אם נסתכל רגע אחורנית על המאה ה־20, רבים מן המנהיגים הגדולים של המאה ה־20 כונו בוגדים בפי חלק מבני עמם. צ'רצ'יל, כשפירק את האימפריה הבריטית; דה־גול, כשהוציא את צרפת מצפון אפריקה; [[דוד בן גוריון|בן־גוריון]], כשהסכים לתוכנית החלוקה; [[מנחם בגין|בגין]], כשפינה את כל סיני; סאדאת, כשבא לירושלים; [[יצחק רבין|רבין]], כשעשה את הסכמי אוסלו; [[אריאל שרון|שרון]], כשיצא מעזה; גורבצ'וב, כשפירק את האימפריה הסובייטית. לפעמים בוגד הוא תואר כבוד. לפעמים בוגד הוא מי שמעז להשתנות."

 

== מיכאל שלי (1968)==