רוזה לוקסמבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ תקלדה |
||
שורה 9:
* "החירות השמורה לנאמני השלטון והמפלגה איננה חירות. החירות היא תמיד חירותו של זה אשר דעותיו שונות, אחרת החירות מאבדת מערכה כאשר היא הופכת לטובת הנאה."
* "כך הגענו בשלום לעקרון הצדק, לסוס מרוץ זקן זה, שנשא עליו זה אלפים בשנים את כל מתקני העולם, מאין אמצעי תחבורה היסטוריים בטוחים; כך הגענו שוב לבהמה דלה זו, שעל גבה הפליגו כל הדון קישוטים של ההיסטוריה לשם תיקון עולם רב, ולבסוף לא הביאו עמם חזרה אלא פצע וחבורה"
* "לפעמים תוקף אותי מן רגש, כאילו אינני כלל אדם, אלא הנני גם כן מין ציפור או מין חיה אחרת בתבנית אדם. כשאני יושבת בתוך גן שכזה או על פני השדה בין דבורים הומיות ובין טרפי עשב, אני מרגישה בקרב לבי פנימה, כי פה הנני יותר בתוך ביתי ונחלתי מאשר שם - בים הקהל בשעת אסיפה של מפלגה. לך הלא אני יכולה להגיד את כל זה, ולא אירא, כי את תריחי בזה כרגע ריח בגידה בסוציאליזמוס, את יודעת היטב כי בעזרת השם מות אמות על משמרתי: באיזו מלחמה על פני חוץ או באיזה בית סוהר, אבל בתוך תוכי הנני שייכת יותר לעכברוני-הכרוב שלי אשר בערוגות גני משאני שייכת ל'חברים'" {{הערה|שם=כתובים|1=כתובים, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=KTUVIM%2F1929%2F02%2F07&id=Ar00103&sk=E2DB0C22 עשר שנים למותה], מתוך מכתביה בתרגום דוד פרישמן, עשור למותה}}.
* "חייב אדם לראות את החיים עם כל הנלווה להם ולמצוא את הכל יפה וטוב" {{הערה|שם=כתובים}}.
* "כמו שאנשים אצילים באמת בעלי חנוך טוב לא ילעגו לעולם, או לכל הפחות ילעגו רק לפרקים בודדים על אנשי הסביבה שלהם, אף כי ראו היטב את כל הנלעג, כך לא ישפוך לעולם אמן אמיתי את האירוניה שלו על ברואיו שברא בעצמו"{{הערה|שם=כתובים}}.
| |||