אריך פרום: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 47:
* "יש משמעות לכך שהמושא העיקרי לאהבת האדם בכתבי הקדש הוא העני, הגר, האלמנה והיתום, ובסופו של דבר אויבי האומה – המצרי והאדומי... מן החמלה משתמעת ידיעה והזדהות 'ואתם ידעתם את נפש הגר', אומר הפסוק, 'כי גרים הייתם בארץ מצרים;... ואהבתם את הגר' " [עמ' 47].
* "נראה שההישג האמיתי של האהבה האמהית אינו אהבת האם לתינוק הקטן, אלא אהבתה לילד הגדל." [עמ' 49].
• 'באהבה אירוטית, שני בני אדם שהיו נפרדים נהיים לאחד. באהבה אמהית, שני בני אדם שהיו אחד - נפרדים' [עמ' 50]
• 'האדם האנוכי אינו אוהב את עצמו יותר מדי אלא פחות מדי; למעשה הוא שונא את עצמו' [עמ' 57]
• 'אם אתה אוהב את כולם באותו האופן, לרבות את עצמך, אתה תאהב אותם כאילו היו נפש אחת ונפש זו היא אלהים ואדם כאחד' [עמ' 59]
• 'בדת היהודית, ההיבט האמהי של האל ניטע מחדש בייחוד בזרמים השונים של המיסטיקה' [עמ' 61-62]
• 'האיסור לעשות כל פסל ומסכה, לשאת את שם אלהים לשווא, לשאת אותו בכלל, מכוון לאותה מטרה עצמה, לשחרר את האדם מהרעיון שאלהים הוא אב, שהוא ברייה' [עמ' 64]
• 'לדעת אבל לחשוב שאיננו יודעים – זו הדרגה העליונה; לא לדעת אבל לחשוב שאנו יודעים – זה חולי' [עמ' 68, בשם לאו צה]
• 'ביודעי את אלהים אני לוקח אותו אליי. באהבי את אלהים, אני חודר לתוכו' [עמ' 72, בשם מייסטר אקהרט]
• 'אווירת המתיחות והאומללות בתוך "המשפחה המאוחדת" מזיקה לילדים יותר מפירוד גלוי – שלכל הפחות יכול ללמד אותם שאדם מסוגל לשים קץ למצב בלתי נסבל על ידי הכרע אמיצה' [עמ' 90]
• 'אהבה... היא אתגר מתמיד; אין היא בית מרגוע, אלא תנועה, צמיחה ועבודה בצוותא; גם כשיש הרמוניה או קונפליקט, שמחה או עצב, אלה דברים משניים לעומת העובדה היסודית ששניבני אדם חווים את עצמם מתוך תמצית הווייתם, שהם מאוחדים זה עם זה מכיוון שכל אחד מהם מאוחד עם עצמו, במקום לברוח מעצמו' [עמ' 91]
== אדם לעצמו ==
| |||