זאב ז'בוטינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←נאמר עליו: "מעולם לא בא במבוכה בנוכחותו של גוי" |
עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Zeev Jabotinsky.jpg|ממוזער|זאב ז'בוטינסקי]]
'''[[w:זאב ולדימיר ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]''' (18 באוקטובר 1880 - 4 באוגוסט 1940), מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא
== כללי ==
* "אספו ברזל, המליכו מלך ולימדו לצחוק." ~ שמשון▼
* "כל אדם מוכרח להיות מלך בין מלכים. אם לאו – אין החיים כדאיים."▼
* "אין בכוחו של אדם לעקור מתוך ליבו את התקווה לעתיד טוב יותר."▼
* "הגאון אינו דרוש אלא בשביל הצעד הראשון."
* "כל [[מלחמה]] אינה אלא מעשה רצח של אחים על ידי אחים."▼
* "היחיד הוא היצירה העילאית של הטבע. היחיד הרי נוצר 'בצלם וכדמות אלוהים'."▼
* "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי."▼
* "מלאכתי מלאכת אחד הבנאים השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל."
* "אין זכות לציבור המסגל את מסילתו לטעמי '[[מנהיגות|מנהיגיו]]', במקום לקבוע את מסילתו ולהתאים אליה את בחירת השמשים."▼
▲* "התואר 'מהפיכה' הולם אך ורק את ההתקוממות '''המשחררת'''."
▲* "כל מלחמה אינה אלא מעשה רצח של אחים על ידי אחים."
▲* "אין זכות לציבור המסגל את מסילתו לטעמי 'מנהיגיו', במקום לקבוע את מסילתו ולהתאים אליה את בחירת השמשים."
* "הסגולה היפה ביותר של המין האנושי הוא דווקא הכישרון הזה, להביא לידי הרמוניה את אישיותו שלו עם אישיותם של אחרים, לשם מטרה משותפת."
* "אין לך שום ניצחון של הצדק על הרשע, אשר ניתן לנושאי דגלו ללא רצח, מרמה ופשרות, כלומר: גם למען הצדק נאלצו הבריות להכתים את ידיהם באמצעים הרחוקים מאוד
▲* "שני חלקים בלבי, שני שערים בו. האחד הוא לעמי; השני לתרבות, לספרות, לעט."
▲* "אין לך שום ניצחון של הצדק על הרשע, אשר ניתן לנושאי דגלו ללא רצח, מרמה ופשרות, כלומר: גם למען הצדק נאלצו הבריות להכתים את ידיהם באמצעים הרחוקים מאוד מאתיקה."
* "רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי יום־יום."
* "נוער טוב מזה לא ראתה עוד התולדה העולמית." ~ על הנוער העברי
* "בשביל לרחוץ מעל גופנו ונשמתנו את אבק הגלות, את עקבות הסבילות בת שנות אלפיים, נזדקק
* "אם נחוצה לזה קנאות – תחי הקנאות."
* "העולם אינו בעצם אלא חדר ילדים גדול, מלא שעשועים שונים: עושר, כבוד, [[בריאות]], חיים. יש ללמוד מן הילדים: נתקלקל צעצוע אחד, בכית רגע, ומיד קח צעצוע אחר ושבה נפשך למנוחה."
* "ההתפתחות הטבעית של המשק העולמי יש בה מגמת ברזל בלתי מנוצחת – להפחית את ערכו היצרני של פרוליטריון השרירים ולהגדיל את ערכם של הרוח והמוח."
* "העולם מתחלק לשני סוגי עמים: אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם. נחדל לחשוב את יהדותנו למשא כבד ונלמד להוקיר אותה."
שורה 32 ⟵ 34:
* "אם עבד, אם הלך – נוצרת בן מלך." ~ מתוך שיר בית"ר
* "כל מובנו של הרוויזיוניזם, הרי הוא בעצם כך, שבמקום להיכנע למהלך החיים העיוור, מכריחים אנחנו את החיים ללכת בכיוון המתאים." ~ "לאו והן", בספר "בסער", עמוד 152
▲* "היחיד הוא היצירה העילאית של הטבע. היחיד הרי נוצר 'בצלם וכדמות אלוהים'."
▲* "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי."
* "היצירה הלאומית-הרוחנית היא תכלית קיומו של כל עם, ואם לא לשם יצירה - אין לו לשם מה להתקיים."
* "אינני רוצה להאמין כי יש באנושות הבדלי דרגות. לעולם לא אעבוד יחד עם אנשים, המוכנים לשעבד את דעותיהם לדעותי. יצרתי לי את האשליה, שהעולם מורכב מנסיכים, ואינני רוצה לקפח את אמונתי ברעיון זה." ~ מתוך נאום בוועידת הצה"ר, ספר "נאומים", עמוד 153
* "ואני ראיתי [[נעורים|נוער]], שיהיה נאיבי כטבע, כשירי [[הומרוס]], כעשרת הדברות, ידע את הקושי אך גם להאמין ידע. להעיז שאיפה עד קץ, לשער השגות המגיעות עד קצה גבול האופק. כן מדינה עברית! כן ארץ שכולה שלנו! כן ארץ די רחבה כדי להכיל את כל אלה שיבואו אליה."
* "אני מצייר לעצמי, שהדבר, שאנו מכנים אותו בשם 'הצרכים האלמנטריים' של אדם רגיל - אותו הדבר, שהיום הוא צריך להילחם עליו ולבקש פרנסה ולהרעיש עולמות, כשאינו מוצא פרנסה זו,- כולל חמישה דברים: [[מזון|אוכל]], דירה, בגדים, האפשרות לחנך את הילדים והאפשרות להתרפא במקרה של מחלה. בעברית אפשר לסמן דבר זה בקיצור:
* "חי נפשי, לא ידעתי "למה". – "ככה": ואולי אין בירור לסודות הרצון שיעלה בדיוקה על אותה המלה: "ככה"."
*לא תדיר תחזורנה תקופות כאלה בתולדות העולם, תקופות שבהן יחרדו חרדת-תוחלת עמים רבים כעלם המצפה לביאת עלמתו.
* "למחרת מפּלה, תבדק ותבחן את עצמך – "אולי באמת, סוף-סוף, לא צדקת?" אם לא צדקת, רד מהבמה
*אם ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אוֹלרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דוקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי: את "שטחיותם" אעדיף פי-שבע על העומק הבטלני שלנו; חביבה לי האינרציה שלהם מנטיתנו לרדוף אחרי כל הזיה חולפת.▼
* "הראשונים האמיתיים - התגעגעו בנעוריהם אל עמוד-אש גדול, וראו אותו ב[[הרצל]] ולכן נהרו אחריו. לימים הפך עמוד האש של הרצל
▲*למחרת מפּלה, תבדק ותבחן את עצמך – "אולי באמת, סוף-סוף, לא צדקת?" אם לא צדקת, רד מהבמה ושתוק. אך אם צדקת, – אז לא תאמין לעיניך: מפלה איננה מפלה, "לאו" אינו מענה, המתן כשעה והתחל מחדש.
* "קנו משרוקיות וצפצפו על חוקי פלשתינה."▼
▲* "הראשונים האמיתיים- התגעגעו בנעוריהם אל עמוד-אש גדול, וראו אותו ב[[הרצל]] ולכן נהרו אחריו. לימים הפך עמוד האש של הרצל לענן אפור, עניין משעמם בלי תנופה או תוכן, -ומטבע הדברים נחלקו הראשונים לשני סוגים: הראשונים לשעבר והראשונים הנצחיים. אצל אנשי הסוג הראשון דעך הרעב לתנופה ותוכן, ואילו בני הסוג השני נשארו כבנעוריהם- חדורי אותה כמיהה לעמוד-האש הגדול. איני רוצה לומר בזאת שהראשונים "טובים" והאחרונים "רעים". ... אני מודה, למשל, בכך, שאלה ההולכים אל הקומוניסטים, נמנים אף הם על סוג האנשים הכמהים לעמוד-האש הגדול, לא, חלילה במובן היהודי: מן הבחינה היהודית הם שייכים לסוג העבדים, סופגי המלכות ובולעי רוק, אך זהו עניין אחר. גם אצל מומרים יתכן אותו הבדל. כאשר נעשה [[יהודים|יהודי]] לקומוניסט, הרי הוא יוצא לשמד תמורת אשליה של תבערת עולם. וכאשר יהודי בא אלינו, בפרט יהודי צעיר, הוא קם ומכריז בפני העולם כולו: "אני תובע משפט וצדק בעבורי, ואם לא אקבלהו- ייהפך כל העולם למדבר שממה. במקום בו אני מלך בין מלכים אחרים- שם תהיה הקידמה שרירה וקיימת. אך אם גורלי הוא, להיות מוצא מחוץ למסגרת- לא אכפת לי אם תעלו כולכם חיים באש. ואני עוד אסייע לדבר. אין גאולה לעולם- אם אין חלקי בה. '''בראשית ברא אלוהים את תביעתי'''. דבר זה- או שימצא חן בעיני הבריות או שלא ימצא חן, אך זוהי עמדה שלמענה ראוי להוסיף ולהתקיים, לסבול למענה ולהילחם עליה." ~ "הקדיש שלי", "המשקיף", 13.8.1940
▲*"קנו משרוקיות וצפצפו על חוקי פלשתינה"
* "מפלגה הבונה את מפעלה לאורך ימים מוטב לה שתיכשל בדרך המלך משתשגשג בדרכים עקלקלות." ~ "הציונות וחיי היהודים בגולה" (נאום בועידה הרביעית של ההסתדרות הציונית ברוסיה, אוגוסט 1907)▼
▲*"לחש מנומס לא יגיע למח, רק צעקה תשבור את הדממה"
▲* "מפלגה הבונה את מפעלה לאורך ימים מוטב לה שתיכשל בדרך המלך משתשגשג בדרכים עקלקלות" ~ "הציונות וחיי היהודים בגולה" (נאום בועידה הרביעית של ההסתדרות הציונית ברוסיה, אוגוסט 1907)
== עברית ==
* "עברית, עברית ועוד הפעם עברית."
* "לריבוי האלמנט המזרחי בארץ עוד ערך זמני יוצא מהכלל; ריבויו יעזור להשלטה יותר מהירה של הלשון העברית בארצנו, אף כי רובם לא ידעו לדבר עברית בראשונה. סוד גלוי הוא בינינו, כי אחרי פתיחת שערי הארץ נוכרח להילחם מלחמה קשה על הגנת עמדת שפתנו: נגד לשונות לעז וגם נגד האידיש. כוחה של האידיש בגלות הצפונית מבוסס על הטענה, שהינה 'שפה מובנת לכול', או לכל הפחות 'מאמעלשון' ('לשון אמא') כללית החיה בפי הורינו אם לא בפינו אנחנו. כל זמן שיהיה האלמנט הספרדי והתימני חזק ומורגש ובולט בחיי ארצנו, אין מקום ואין יסוד לטענה זו על גדות הירדן." ~ יהודי המזרח, 1919
* "יש מומחים החושבים כי צריך לקרב את מבטאנו אל המבטא הערבי. גם זו איננה אלא טעות. עברית וערבית שפות 'שמיות' הן, אבל אין זאת אומרת כי אבותינו דברו ב'אקצנט' ערבי. גם צרפתית ואיטלקית הן 'אחיות', אבל יש הבדל ענקי בין צלצולה של השפה האיטלקית ובין זה של הצרפתית...יש אותן האותיות...אשר ביטוין בשתי השפות שונה לגמרי. גם רוסית ופולנית הן שפות קרובות זו לזו: ואולם אין לך דבר אי-נעים וצורם-אוזן כאקצנט פולני בשפה הרוסית, ולהפך. קרבת השרשים והדקדוק איננה מעידה על קרבת המבטא".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 5-4.}}
* כ"ף רפה - "בתענוג הייתי מחרים את הצלצול הזה לגמרי... קודם כל צריך להמנע מה'כ' האידישאי, הדומה לשעולו הצרוד של חולה-גרון".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 23.}}
שורה 60 ⟵ 57:
== ציונות ==
*"בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן-חורין, וארץ-ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם של בני-עמי. מלאכתי – מלאכת אחד הבנאים, השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל."
* "הקשו נא לאיכר צרפתי קושיות על כך, האם [[צרפת]] היא ארצו, אם בדין הוא שתהיה מדינה בלתי תלויה, אם חייבים להגן עליה בעת סכנה ואם למטרה כזו צריך לשרת בצבא? הרי אלו הן אקסיומות, לא "בעיות". רק נכי הרוח הללו, בעלי הפסיכיקה הגלותית, עשו אותן ל"בעיות", שיש לחקור אותן ול"הוכיחן". האמנם חייבים ל"הוכיח" אוויר, אור, רעב, צמא? מדינה יהודית כמוה כאור וכאוויר: שלי היא. אני יודע זאת מיום בו ראיתי את אור העולם, כאן אני עומד – ובאסטה!<ref>באיטלקית – הרף! די! מספיק!</ref>"
* "אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם."
* "בנשמת העם לא היתה המילה ציונות צעצוע של נחמה, אלא תמיד השאיפה להציל מיליונים ממצבם הטראגי."
שורה 76 ⟵ 73:
* "צריך לקבוע לנו דין: אין מוסד בלי ספרדי! כדי שבכל מקום ומקום, אם תרים לשון זרה את ראשה ותטען שהיא 'מובנה לכול' והיא 'שפת אמא' לכול, יהיה מי שיעמוד ויגיד: 'וטו'."
* "אם יש גלגול נפשות, ואם - בטרם איוולד שנית - ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אולרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דווקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי..." ~ כתבים , 'סיפור ימי', כתבים נבחרים, א', 1936; כרך 'אבטוביוגרפיה' , 79
▲* "אם ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אוֹלרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דוקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי: את "שטחיותם" אעדיף פי-שבע על העומק הבטלני שלנו; חביבה לי האינרציה שלהם מנטיתנו לרדוף אחרי כל הזיה חולפת."
==
* "את מחברם של השורות האלה חושבים לאויבם של הערבים, למצדד גירושם מן הארץ
* "גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי־אפשרי בהחלט; בארץ ישראל
* "... ויסודה הוא שיווי־זכויות לעמים. ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי־זכויות זה ולא נעשה ניסיון לגירוש או לדיכוי." ~ על תכנית הלסינגפורס, מתוך "קיר הברזל", הקדמה
* "לשם מה זקוקים אנו ל[[W:הצהרת בלפור|הצהרת בלפור]] לשם מה זקוקים אנו למאנדאט? משמעותם בשבילנו נעוצה בכך, שכוח חיצוני הטיל על עצמו התחייבות ליצור בארץ תנאי מינהל ובטחון כאלה, שבהם תהיה האוכלוסיה המקומית
* "הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל, כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו."
* "ארץ ישראל מזה ומזה לירדן – שטחה מספיק בהחלט בשביל מיליון ערבים, בשביל מיליון נוסף של צאצאיהם... בשביל הרבה מיליונים יהודים – ובשביל
* "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו [[תקווה]] זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות."
* "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ [[פלסטינים|ציבור ערבי]] גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה."
* "הלשון העברית והלשון הערבית תהיינה שוֹות בזכויותיהן ובתוקפן החוקי.<br />
:שום חוק מדינה או מנשר, או פקודה; שום מטבע או שטר־כסף, או בול של המדינה; שום פרסום או רישום שהופקו על חשבון המדינה לא יהיו בעלי תוקף, אלא אם כן יוצאו באורח זהה הן בעברית והן בערבית" ~ מתוך הצעת חוקה
* "בכל קאבינט, שבו ישמש יהודי כראש ממשלה, יהיה סגן ראש הממשלה – ערבי; וכך להיפך." ~ 'השאלה הערבית בלי דראמטיות', 1940
| |||