דוד בן-גוריון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרק נפרד: לערבים
←‏ערבים: "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי"
שורה 142:
== ערבים ==
* "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק כא, עמ' 434.}}
* "הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים – אנו והם רוצים להיות רוב". ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 1.11.1929.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 310310–311.}}
* "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}}
* "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}}
* "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|מיכאל שם=בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יד, עמ' 311.310}}
* "את נציגות העם הערבי אקבל כמו שהיא... יפתח בדורו כשמואל בדורו, וכל עם וציבור יש לו בכל שעה המנהיגים שהוא ראוי להם באותה שעה". ~ מכתב למרכז המפלגה, 18.6.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק טו, עמ' 334.}}
* "אינני שולל טראנספר מבחינה מוסרית ואינני שולל אותו גם מבחינה פוליטית, אם יש סיכוי לזה... אינני יודע. אבל אסור שתהיה זאת הצעה יהודית... אם אנו נציע זאת – הערבים ידחו אותה והגויים יגידו שאין מקום ליהודים בארץ־ישראל". ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101}}