קרל שמיט: הבדלים בין גרסאות בדף

* "כל המושגים הקולעים של תורת המדינה המודרנית הם מושגים תיאולוגיים מחולנים. לא רק מבחינת התפתחותם ההיסטורית, מכיוון שהועברו מן התיאולוגיה אל תורת המדינה, למשל כאשר האלוהים הכל יכול הפך למחוקק הכל יכול, אלא גם במבנה השיטתי שלהם, שהכרתו הכרחית לשם התבוננות סוציולוגית במושגים האלה. משמעותו של מצב החירום בתורת המשפט הנה אנלוגית לזו של הנס בתיאולוגיה."

* "מי שמתאמץ לרדת לעומק המושגים והטיעונים של ספרות המשפט הקונסטיטוציוני של תורת המשפט הפוזיטיבית רואה שהמדינה מתערבת בכל אתר ואתר: פעם היא מכריעה כ-deus ex machina (אלוהים מהמכונה), בדרך החקיקה הפוזיטיבית, במחלוקת שההכרה המשפטית החופשית לא הצליחה להגיע לפתרון כללי וברור שלה, ופעם בתור החנון והרחום המוכיח את עליונותו על החוקים שלו עצמו באמצעות חנינות והמתקת עונשים; תמיד אותה זהות בלתי נתספת, כמחוקק, כמוציא לפועל, כמשטרה, כערכאת חנינה, כסעד, עד שלצופה המתאמץ להתרשם ממרחק מסוים מן התמונה הכללית של תורת המשפט של ימינו היא מתגלה כמחזה גדול של חרב וגלימה, שהמדינה מופיעה בו בתחפושות רבות אבל תמיד כאותה דמות בלתי נראית."

* "ההסבר הספיריטואליסטי של תהליכים מטריאליים וההסבר המטריאלי של תופעות רוחניות מבקשים שניהם למצוא קשרים. הם קובעים תחילה ניגוד בין שני תחומים, ואחר כך, באמצעות רדוקציה של התחום האחד לתחום האחר, שבים ומאיינים את הניגוד הזה, מהלך שמוכרח מבחינה מתודית להפוך לקריקטורה."

* "מאז 1848 הופך המשפט הקונסטיטוציוני לפוזיטיבי, ונוהג להסתיר מאחורי המילה הזאת את מבוכתו, או מבסס בניסוחים שונים את כל הכוח על הסמכות המכוננת של העם, כלומר: את מקום מחשבת הלגיטימיות המונרכיסטית תופסת זו הדמוקרטית."