יאנוש קורצ'אק: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
94rain (שיחה | תרומות)
מ Reverted 1 edit by 212.179.174.247 (talk) to last revision by 212.179.174.246. (TW)
תגית: ביטול
עריכה, קיצור ההקדמה לנהוג בויקיציטוט
שורה 1:
[[קובץ:Janusz Korczak (2).jpg|שמאל|ממוזער|190px|"אינני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב."]]
'''[[w:יאנוש קורצ'אק|יאנוש קורצ'אק]]''' (בפולנית: '''Janusz Korczak'''{{כ}}; 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, ומחנך יהודי בפולין. טרם מלחמת העולם השנייה התפרסם כמנהל בית היתומים של ורשה. עם פרוץ המלחמה והריכוז לגטו, עבר קורצ'אק אל הגטו עם תלמידיו שם הקים את בית היתומים הקטן עד 1942, בזמן הגירושים הגדולים לטרבלינקה. בשל היותו דמות מוערצת ניתנה לו האפשרות שלא לעלות לרכבת, אך הוא בחר לעלות עם תלמידיו אל מותם. הייתה זו הפעם הראשונה ששיקר לתלמידיו ואמר להם שהם הולכים לטיול ארוך.
 
==[[חינוך]]==
* "תיקון העולם משמעו תיקון החינוךה[[חינוך]]."
* "רק דרך החינוך אפשר לשנות את העולם לטוב יותר".
* "רבים הם השלבים בסולם אמנות החינוך. אמנות זו תורה היא, ולה פירושים וקבלה, נגלה ונסתר, הכל ארוג ושזור יחד. אין בה מוקדם ומאוחר."
* "מוסד חינוכי ללא עיתון נראה בעיני כדשדוש וריטון של הסגל, ללא תכלית וללא תקווה, כחיגה במעגל בלי כיוון ובלי ביקורת בכל הנוגע לילדים, כמשהו חטוף ומקרי, ללא מסורת, ללא [[זכרון|זכרונות]], ללא קו התפתחות לעתיד. העיתון הוא חוליה חזקה, המחַברת שבוע עם שבוע, ועושה את הילדים, את המחנכים ואת העובדים חטיבה אחת." :
* "לא יארכו הימים ובתי המדרש למורים ילמדו עיתונאות חינוכית."
* "אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדםה[[אדם]]."
* "בידי המחנך הצעיר מצוי אמצעי נפלא - הלוא הם הנעורים, שעדיין תוססים בו. השפעתם רבה יותר מ'פנקסנות פסיכולוגית בלב ותקנון פדגוגי בראש.'" ~ כתבים א' (1996), עמ' 118.
* "הרבה דמעות אפשר היה לחסוך, אילו הכירו המבוגרים את הילד."
שורה 14:
* "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."
 
==[[ילדות]]==
* "הדמעות מלוחות. מי שמבין זאת יכול לחנך [[ילדות|ילדים]], מי שלא מבין, לא יכול לחנכם."
* "הגדולים סבורים, שהם מכירים אותנו יפה יפה. מה יש בילד, שאפשר ויהיה בו עניין? ימיו עודם מעטים, הבנתו מעטה. כל אחד שוכח, איך היה בילדותו והוא סבור שרק עתה החכים." ~ ילדות של כבוד, עמ' 102.
* "תיקון העולם יתאפשר בתיקון הילדים."
'''סבא את מצחיק אותי די כבר להצחיק אותי חהחהחה'''''''''
* "ההבדל בין הילדים לבין המבוגרים אינו אלא בכסילותם של הראשונים."
* "דומה הילד לאביבל[[אביב]]. הרי [[שמש]], מזג אוויר נאה, והרי [[שמחה]] ויופי. והרי פתאום סערה... והמגודל - כשוכן בערפל, עלטה נוגה סביבו. לא שמחות גדולות, לא עצבונות גדולים, אפרורית וכובד ראש." ~ ילדות של כבוד, עמ' 76.
* "נותנים לו, אבל רק מרצון טוב. לילד לא מגיע דבר. מכאן הזלזול בילד. מכאן החשדות ואי-האמון שרוחשים לו: אנחנו מחלקים בשלומיאליות את השנים לפחות בשלות וליותר בשלות; אין יום לא בשל; אין הירארכיה של גיל, אין דרגות גבוהות יותר ונמוכות יותר של [[כאב]] ושמחה, [[תקווה]] ואכזבה." ~ ילדות של כבוד, עמ' 367.
* "הילד הוא נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים... נחוץ מדריך, שיענה בנימוס על שאלתו. כבוד לאי-ידיעתו... כבוד לכישלונות ולדמעות." ~ ילדות של כבוד, עמ' 366-365.
* "שנות הילדות שלנו הן הן שנות החיים באמת, על שום מה ולמה אומרים לנו לחכות?" ~ ילדות של כבוד, עמ' 214.
* "קיפוח הילד אין לו אח בכל בעיות אירופה של ימינו." ~ דת הילד, עמ' 285.
* "כשבאים נערים אל חדרי, אני מעמיד תמיד במקום בטוח את המנורה ואת השעון המעורר. אינני רוצה, שיהיה להם צער ולי נזק. מוטב להרחיק את קסת הדיו בעוד מועד, מלכעוס אחר כך שהדיו נשפכה." ~ ילדות של כבוד, עמ' 261.
* "אם לא ניחנת בהופעה מרשימה וחזה חזק, לשווא תשתדל בקול רועם להסות את המולת החבורה. - יש לך [[חיוך]] טוב ומבט סבלני - אל תדבר כלל, אולי יירגעו בעצמם? חפש את דרכך אתה." ~ שם, עמ' 118.
* "ילד שחטא, אין טוב מלסלוח לו. אם עשה דבר רע, משום שלא ידע; כעת הוא יודע. הרע לעשות שלא בכוונה, יזהר בעתיד. אם חטא מפני שקשה לו שלא לחטוא, ישתדל. חטא מפני שפיתוהו חבריו, לא ישוב לשמוע בקולם. ילד כי חטא, אין טוב מלסלוח לו ולחכות עד שייטיב דרכיו."
* "כל בעיה של הילד הוא תחלואת הוריו."
* "אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ."
* "זכור, לרוב אתה לא צודק. הילד צודק. הילד הוא שופט מחמיר לכל מעשיך. היה ישר עם הילד, ישר עד הסוף, אחרת לא תרכוש את אמונו, כי הילד רגיש לכל זיוף מצדך, ויהא הקל שבקלים. זכור: אתה אגואיסטי יותר מהילד ואל תדרוש שימלא את רצונך, - תורה זו ספגנו, אם כי לא נאמרה בפירוש."
* "עלינו ללמד את הילד לא רק להעריך את האמתה[[אמת]], אלא גם להבחין בשקר... לא רק לכבד, אלא גם לבוז." ~ עם הילד, עמ' 254.
* "לא מספיק לאהוב ילדים, צריך להבין אותם ולהתיחס אליהם כבני אדם: להעניק להם את אותם הזכויות והכללים, אותן התחיבויות אשר מחייבים את המבוגרים."
* "אומרים על הילד שהוא כפוי טובה – האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה?"
* "ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם, זאת היא אחת הטעויות המרגיזות ביותר. ילד תוקפני בהתרגזותו- היכה, מבוגר בכעסו- רצח, מילד טוב- לב הוציאו במרמה צעצוע, ממבוגר- הוציאו בערמה חתימה על שטר, ילד קל- דעת קנה סוכריות בעשרת הגרושים שנתנו לו למחברת, מבוגר הפסיד בקלפים את כל רכושו: אין ילדים- ישנם אנשים ולהם קנה מידה ומושגים שונים, אוצר ניסיון שונה ותכונות והרגשות שונות- שאין אנו יודעים אותם. בלתי מבוגרים!". ~ כיצד לאהוב ילדים.
 
==כללי==
* "האם האדמה מכירה טובה לשמש מפני שהיא מאירה? - האם העץ מכיר טובה לגרעין, מפני שממנו צמח? - האם הזמיר שר לאמו מפני שחיממה אותו בחיקה?...האם האהבה היא מעשה ראוי-לציון שבעדו את [האם] תובעת תשלום?" ~ ילדות של כבוד, עמ' 12.
* "ימים רבים לאחר המלחמה לא יוכלו בני-אדם להישיר מבט איש בעיני רעהו, בלי שיקראו בהן את השאלה: כיצד קרה הדבר, שאתה חי, שעמדת בכל אלה? מה עשית ?" ~ "מן הגטו" עמוד 139
* "מישהו כתב ברשעות, כי העולם הוא טיפת בוץ שנתלתה בחלל, והאדם הוא חיה שעשתה קאריירה. ייתכן גם כך, אבל נוסיף: טיפת בוץ זו יודעת את הייסורים, יודעת לאהוב ולבכות, והיא מלאה געגועים[[געגוע]]ים. ואילו הקריירה של אדם, אם נשקול את הדבר יד על לב, מפוקפקת היא, מפוקפקת מאוד." ~ "מן הגטו", עמוד 82
* "כל אחד מתגונן לפי דרכו מפני השעמום והגעגועים. השעמוםה[[שעמום]]- רעבון הנפש. הגעגועים- הצמא, הצמא למים ולמעוף, לחירות ולאדם – איש אמונים, כהן וידוי,יועץ לעצה, לווידוי, לאוזן אוהדת הכרויה לתלונתי. הנשמה כמהה בכלוב הצר של הגוף. הבריות חשים את המוותה[[מוות]] ודנים בו מנקודת הראות של הקץ, ואילו הוא אינו אלא המשכם של החיים, חיים אחרים. אם אינך מאמין בהשארות הנפש, הלא תיאלץ להודות, כי גופך חיה יחיה כעשב הירוק,כענן.הלא אתה מים ואפר." ~ "מן הגיטו" ,רשימות יומן, עמוד 90
* "חיי אנשים דגולים בעם חייבים למשל מורה דרך לכל, אם לא כך, מה התועלת בביוגרפיות."
* "לא את הכל אני יודע עדיין, אבל הסוף יהיה כזה, שהיהודים, תהיה להם מדינה שלהם בארץ ישראל."
שורה 46 ⟵ 45:
 
==על עצמו==
* "גיליתי לסבתא בשיחה אינטימית את תוכניתי הנועזות לשינוי פני העולם . לא פחות ולא יותר, אלא להשליך החוצה את הכסףה[[כסף]] כולו. כיצד להשליך ולאן, ומה לעשות לאחר מכן, לא ידעתי כפי הנראה. אין להחמיר בדיני. בן חמש הייתי אז, ואילו הבעיה מביכה בקשיותה : מה לעשות כדי שלא יהיו עוד ילדים מזוהמים, בלואים, ורעבים, שעמם נאסר עלי לשחק בחצר." ~ "מן הגיטו" ,רשימות יומן, עמוד 80
* "אינני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב. אין הסביבה חייבת לעזור לי אלא אני חייב לדאוג לעולםל[[עולם]] - לאדם."
* ""קראתי במקום כלשהו: 'יש אנשים שממש אינם חושבים, כדרך שאחרים אומרים : 'איני מעשן' ' - אני חושב [...] תמיד היה כך, סבתי היתה נותנת לי צימוקים ואומרת: פילוסוף." ~ "מן הגיטו" עמוד 80
* " אילו אמרתי כי מעולם לא כתבתי שורה אם לא רציתי לכתבה, הייתי אומר את האמת. אלא שגם זו אמת אם אגיד כי הכל כתבתי מתוך כפייה." ~ מן הגטו, 1942-1939, עמ' 155.
* "אבל בארץ ישראל יש לראות את הנסיון להשיב לתחיה את הארץ, את השפה, את האדם, את גורלו ואמונתו. כשנישאתי בפעם הראשונה אל על באווירון, הרגשתי משהו יותר מתמהון, יותר מסקרנות, מרגש גאווה, משמחה. על הכל שלט הרעיון: שום איש, אף אחד מאבותי . אני הראשון זכיתי והגעתי לכך. המשאלה שמדי שנה בשנה חוזרים עליה בתפילה 'לשנה הבאה בירושלים'- מתקיימת. כאן גבול הגלות. השיבה לאחר אלפיים שנות נדודים ורדיפות. זכיתי והגעתי לכך." ~ "מבפנים" כרך ד' חוב' 1 עמוד 132
* "הדרך שבחרתי, ושבחרתי לי למטרתי, איננה הקצרה ביותר וגם לא הנוחה ביותר, ברם, היא הטובה ביותר בשבילי, משום שהיא שלי, משום שהיא משל עצמי." ~ כתבים א' (1996), עמ' 114.
:* "תן לי, אלוה, חיים קשים, אך יפים, עשירים, ונעלים."
שורה 56 ⟵ 55:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=יאנוש קורצ'אק|ויקישיתוף=Category:Janusz Korczak|שם ויקישיתוף=יאנוש קורצ'אק}}
* [http://www.davar1.co.il/41559/ מגילת זכויות הילד האלטרנטיבית על פי ציטוטים של יאנוש קורצ'ק], באתר דבר ראשון.
 
{{מיון רגיל:קורצ'אק, יאנוש}}