יהודי ספרד ופורטוגל: הבדלים בין גרסאות בדף

 

==לאחר הגירוש מחצי האי האיברי==

* "שודדי-ים יהודים הטילו אימה על יורדי ים במשך כמאתיים וחמישים שנה, אבל הם לא דיברו יידיש ולא אכלו געפילטעפיש. אם כבר, הם דיברו לאדינו ואכלו חריימה. כי הפיראטים היהודים שנטלו חלק בתור הזהב של השוד הימי – בין המאה ה-16 והמאה ה-18 – היו, רובם ככולם, צאצאים למגורשי ספרד או צאצאי אנוסים מספרד ופורטוגל. אלה היו אנשים שמצאו את עצמם נרדפים על ידי החוק, מגורשים ממולדתם, שרויים לעתים קרובות בין העולמות – לעולם יהודים בעיני הנוצרים, לעתים קרובות חשודים במינות נוצרית בעיני היהודים – ובראש ובראשונה, היו אלה אנשים תאבי נקם. חיי הפיראט, המצוי בהגדרה מחוץ לחוק, נטול ארץ משלו, החי בים הגדול שאין איש שולט בו, והמתפרנס מפגיעה במעצמה הימית הגדולה, הלא היא ספרד, היו פתרון הולם להפליא לרבים מאותם אנשים. סַלָאח סִינָאן היה אחד הגדולים והחשובים שבהם." ~ [http://www.historicalmoments2.com/%D7%9C%D7%95%D7%A1-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A1 "לוס פיראטוס חודאיוס"].

* "היהודים הספרדים באנגליה לא ראו בעין יפה את כניסתם של האשכנזים, הן על רקע תרבותי והן על רקע מעמדי. רוב המשפחות הספרדיות נמנו על מעמד הסוחרים הגדולים; לא כן האשכנזים, שבקרבם מרובים היו הסוחרים הזעירים, שעסקו ברוכלות ושוטטו בין ערי השדה. היו יהודים אשכנזים שהשתקעו בערי הנמל – פורטסמות, ליברפול, בריסטול, פלימות. חיכוכים בין הספרדים לאשכנזים החלו עוד בשנות ה-70' (של המאה ה-17), עם התחלת חדירתם של יהודים אשכנזים. תלונותיהם של הספרדים גרמו לכך שמועצת העיר לונדון קיבלה החלטה ב-1677, שלא להתיר כניסת יהודים "בלי הון הגון". ~ [http://elam.sapir.ac.il/page/19/ "כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה" (בסעיף שנת 1690)] באתר מכללת "ספיר".