יהודי ספרד ופורטוגל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wolfman12405 (שיחה | תרומות)
←‏כללי: נראה כי הערך השמיט מעט מיהדות פורטוגל, הוספתי ציטוט וקישור לספר מתורגם על יהדות זו.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Wolfman12405 (שיחה | תרומות)
←‏כללי: הגהה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
==כללי==
* "גירוש יהודי ספרד ב-1492 שקול לגירוש יהדות ארצות הברית בימינו." ~ ד"ר מיכל הלד דילהרוזה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוקטובר 2014.
* "לפי לייטה דה ואסקנסלש קיימת התייחסות ליהודים כבר במאות ה-10-11, במסמכים פורטוגליים הקודמים להקמת-הממלכה, ואילו כינון הממלכה-הפורטוגלית חל במאה ה-12, ע"י דום אַפנס הנריקשׁDom Afonso Henriques=) , 1128-1185), המלך הראשון. כלומר: כבר היו בנמצא קהילות-יהודיות בנות מאות בשנים בטריטוריה שנתחמה אז. ואילו ראשון מלכי-פורטוגל המשיך את מסורת-הסובלנות כלפי היהודים ששררה לפניו תחת שלטונו של דון אלְפֿנס VI מקשטיליה. אותו אלפֿנס הוא זה שהעניק לאביו של אַפנס - לדוכס הנריקֶה מבורגוניה - את הרוֹזנוּת הפורטוגלית (=Condado Portucalense), זו שהתרחבה אחרי-כן ע"י כיבושים והפכה לפורטוגל. נראה כי אימוץ הסובלנות נבע מהצורך להפיק תועלת מן היהודים באיכלוס השטחים-הכבושים מידי המוּרים (=הכובשים הערביים, ש.מ.), או גם משום שהיהודים נחשבו כמקור נכבד להכנסה ממסים. כזאת נקל להסיק מעיון במערכת-המורכבת של המסוי הרגיל, או המיוחד, שהוטל עליהם מראשית-התיישבותם." ~ אליאס ליפינר, [http://www.mybelmonte.com/wordoc/b02-lipiner-translation.htm#_ftnref9 תרגום ועיבוד הפרק הראשון (עמ' 9-32) בשם: "יהודי-פורטוגל": סקירה מתוך הספר: "שני גולים-פורטוגליים בקשטיליה דום דוד נֶגרו ודום יצחק אברבנאל"] תורגם מאנגלית, עובד והותאם לאתר www.mybelmonte.com ע"י שרה מולכו ב-2006, ברשות הוצאת-מאגנס, ירושלים.
ע"י שרה מולכו ב-2006, ברשות הוצאת-מאגנס, ירושלים.
* "דון יצחק אברבנאל רצה לתת למלך שש מאות אלף כתרים לבטל הגזרה ([[w:גירוש ספרד|גירוש ספרד]]), וכבר הסכים לכך המלך, אבל טורקימאדא, האינקוויזיטור הגדול, השליך את פסל ישו לפני המלך והמלכה, ושאלם אם רוצים למסור את אלהיהם בעד כסף כאשר עשה יהודה איש קריות. לא נודע אל נכון כמה יהודים גורשו אז מספרד. אברבנאל אומר כי יצאו עמו שלוש מאות אלף, מאריאנא בספרו "קורות ימי ספרד" אומר כי שמונה מאות אלפים יהודים גורשו משם, לדעת איזידור לעב היה מספרם רק 185,000, ומהם מתו כעשרים אלף בדרך, ויתרם התיישבו בתורכיה תשעים אלף, הולאנד עשרים וחמשה אלף, מרוקו עשרים אלף, צרפת ואיטליא 12 אלף, אלגיריה עשרת אלפים, מצרים שני אלפים, במקומות מפוזרים ששה אלפים. וחמישים אלף המירו דתם ונשארו בספרד." ~ ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל כפי שהובא בערך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1554 "ספרד"] באנציקלופדיה יהודית "דעת".
* "העקרון הבסיסי של ההישרדות היהודית בגולה, בארצות האיסלם ובארצות הנוצריות, בעולם הישן ובעולם החדש ועד היום הזה בגלות, הוא שהיהודים הם כח מסייע. הם לא כח עוין מפני שהם מיעוט קטן, ללא שאיפות פוליטיות, וללא כח צבאי, ועל כן אינם מהווים איום על השלטון המרכזי. היהודים הם אחת הקהילות המובהקות והאידיאליות שנזקקות לשלטון המרכזי כדי שיגן עליהם מפני עם הארץ ומפני רוב האוכלוסיה. זה נכון תמיד ובכל מקום. בספרד המצב היה חריף יותר מכיוון שספרד בנויה מאוכלוסיה לא ערבית, ואף נוצרית, שהיה לה קשר קרוב עם המדינות הנוצריות. מקרב האוכלוסיה המקומית הזאת לא יכלו המוסלמים לקבל סיוע. להיפך, היה צריך לדכא אותה, ולשמור על הגבולות כדי לנתק את הקשר שלה עם שאר רחבי אירופה. היחידים שיכלו לסייע למוסלמים היו היהודים. בכח סגולותיהם המיוחדות יכלו היהודים להיות כח מסייע רב השפעה ורב משקל. מהם סגולותיהם המיוחדות של היהודים? א. קודם כל השכלה. מאה אחוזים של יודעי קרוא וכתוב בקרב הגברים, ואחוזים גבוהים מאד גם בקרב הנשים. ב. קשר עם קהילות יהודיות שונות, קשרי קרבה משפחתית או קשר של הזדקקות תוך תחושת סולידריות בין יהודים בכל מקום בו הם נמצאים. בפועל היתה ניידות בין קהילה לקהילה על פי תנאי הקיום והחיים וכדומה. ג. ידיעת שפות זרות הנובעת מאותה סיבה ומעניקה יתרון בולט בגישור בין תרבויות והעברת ידע לתועלת השליטים. סגולות אלו איפשרו ליהודים להיות שרים, מתרגמים, סוחרים, דיפלומטים, רופאים ואפילו סוכנים חשאיים. אין זה דבר קל חשיבות. יהודי יכול היה לעבור מארץ לארץ בטענה פשוטה ומוכרת שיש לו קרובים בארץ הזו, שהוא בא לבקר בקהילה היהודית שבמקום, שהוא סוחר וכדו', ותוך כדי כך לאסוף מודיעין לטובת ארצו. ואכן נעשו דברים מן הסוג הזה. כלומר, תנאי הפתיחה של הקהילה היהודית, לעומת כל אוכלוסיה אחרת, היו מצויינים. הם המרכיב החברתי האידיאלי, בעל סגולות מצויינות, המתאים לצורכיהם של המוסלמים. השליטים המוסלמים הבינו זאת ונעזרו ביהודים. כך נוצרת תמונה מרהיבה של מה שנקרא בפי ההיסטוריונים כ"תור הזהב". כמובן, שלא היה זה שיתוף פעולה ממניעים אידיאליים, לא מצד המוסלמים ולא מצד היהודים. היה זה שיתוף פעולה פונקציונאלי, תפקודי, שהשתלם לשני הצדדים. ובאמת, כאשר זה לא השתלם לצד הערבי-מוסלמי מבחינה דתית או מכל סיבה אחרת היהודים סבלו קשה, מיידית." ~ הרב זאב סולטנוביץ', [https://www.yeshiva.org.il/midrash/5934 "תור הזהב בספרד"], אתר "ישיבה".