יהודי ספרד ופורטוגל: הבדלים בין גרסאות בדף

* "המחקר ההיסטורי מגלה כי יהודים מגורשי ספרד ופורטוגל הגיעו [בין היתר גם] למזרח אירופה - עיקר המחקר מתמקד ביהודים, מגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו במחוז ווהלין (Volyn, Volhynia), מחוז במערב אוקראינה של היום ובירתו העיר לוצק. ווהלין היה נסיכות עצמאית וחלק של המדינה האוקראינית של ממלכת גליציה - ווהלין. במאה ה-15 היה המחוז תחת שליטה של ליטא, אך ב-1569 עבר לשליטת "חבר העמים פולין-ליטא" (איחוד ממלכת פולין ודוכסות ליטא) עד 1795. המדינה כללה השטחים העכשוויים של ליטא ופולין, בלארוס, רוב אוקראינה, לטביה, אסטוניה, ואת מחוז סמולנסק קלינינגרד ברוסיה. עבור יהודים רבים שחיפשו מקלט ובית חדש, הממלכות הפיאודליות של מזרח אירופה, היוו מפלט נהדר עבורם. במחוז ווהלין נמצאו ראיות לחיים יהודיים ולתרבות יהודית "ספרדית", בהן אישים בולטים אחדים כגון:* Włochowicz Salomon: יהודי ספרדי המכונה "Szafardi", נולד באיטליה, ובתחילת 1600 שימש פקיד הוצאה לפועל בקרקוב, בירת פולין, במערב גליציה. * Salomon Calahorra )מאיטליה) ו-Hispanus Isaak היו רופאים יהודיים ספרדים שהתיישבו בעיר Kazimierz, הסמוכה לקרקוב, בשנת 1500. [...] מתוך רצון לקלוט את האוכלוסייה היהודית הספרדית, הרפובליקה הפיאודלית והקנצלר הפולני יאן זמויסקי, שתמיד ניסה להגן על הסוחרים הספרדים עד יום מותו ב-1605, העניקה מקלט לאלפי יהודים על ידי בניית ערי מקלט למגורשי ספרד ואלה ראו בכך הזדמנויות לפיתוח ושגשוג. הקנצלר ייסד את העיר זמושץ', בפולין, וב-1588 הזמין את היהודים הספרדים להתיישב בה יישוב של קבע. היהודים שעברו אליה היו יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי מהעיר לבוב, והיו גם יהודים שעד לאותו מועד, חיו באימפריה העות'מאנית בעיקר בטורקיה. כמו כן, הגיעו אליה גם יהודים ספרדים מהולנד ופלנדריה, בראונשוויג, ונציה וגרמניה, אבל כולם נקראו באופן שרירותי "Italikus" (איטלקים) על-ידי הפקידים הפולנים. [...] היהודים הספרדים היו פטורים מתשלום "מס היהודים" בעוד היהודים האשכנזים היו צריכים לשלם מס זה. הודות לכך, היום אנו יכולים לדעת מי מבין המשפחות היהודיות היו ספרדיות וזאת לפי זיהוי שמות המשפחה ברישומים, כגון: Zacuto, Castiell, Marcus, Marques, de Campos. חלקם היו סוחרי יהלומים וטקסטיל, בעוד שאחרים היו בעלי-מלאכה או רופאים. [...] נפוץ מאוד היה למצוא נישואים בין יהודים ספרדים ואשכנזים בזמושץ' החל מ-1640." ~ מחקר: מכון אדי, ספרד, תרגום ועריכה: עו"ד יהודית שמיר, [https://blog.lawguide.co.il/showarticle.asp?a=22166 "מגורשי ספרד ופורטוגל התיישבו גם באזור אוקראינה ופולין של היום"].
* "חוסר ההבחנה שלך בין יהודים ספרדים-פורטוגאליים לבין [[יהדות מזרח אירופה|יהודים ממזרח אירופה]] הוא שדוחף אותך לעמדות [[אנטישמיות]] כאלה. יהודים גרמנים הם אכן רדופי אמונות תפלות, חיים מתרומות ומגניבות, מעופשים, לבושי סחבות ונמנעים מכללי ההיגיינה והרפואה האירופית. ואילו היהודים הפורטוגאליים בעיר בורדו, למשל, הם אספני ספרים ונבחרי ציבור, רופאים ומדענים, יצואנים לעולם החדש ומובילים את הפיתוח של האומה בכל תחום. אינם מגדלים זקן, אינם מסתירים תחת בגדיהם סדין משונה או חוטים משתלשלים, ולמעשה רובם לבושים טוב יותר מכל אצילי בורדו גם יחד. אם חלילה בן העדה הספרדית היה מתחתן עם יהודיה ממזרח אירופה, הוא היה בכך מוותר על כל הפררוגטיבות שלו כבן תרבות והיה מגרש עצמו מהציוויליזציה המערבית.״ ~ איזק דה פינטו (בתרגומו של דב אלפון), ״מכתב תשובה לוולטר בהזמנתו של מר ז׳אקוב פרר, ראש הקהילה הספרדית בצרפת״, 1761.
* "מפנה של ממש במצבו של היישוב היהודי התרחש רק עם שינוי השלטון בארץ לשלטון העות'מאני (1517). שלטון זה נקט במדיניות חיובית כלפי יהודים שברחו מארצות נוצריות, ועודד את התיישבותם של מגורשי ספרד בתחומו. כאשר כבשו העות'מאנים את ארץ ישראל, נפתחו אפשרויות רבות לעלייה והתיישבות יהודית בארץ. בתקופה זו פרחו בארץ מרכזים יהודיים בצפת, טבריה, חברון, שכם וירושלים, ונוצק הבסיס הראשוני ליישוב היהודי הגדל והולך. אמנם, בתקופה זו נודעו עליות ומורדות ביחסם של השלטונות לעלייה והתיישבות היהודית, אולם במבט כולל ניתן להצביע על מגמה של גידול היישוב היהודי והתבססותו. [...] עם הכיבוש העות'מני של העיר והפנייתם של מגורשי ספרד לארץ ישראל, התפתח משמעותית היישוב היהודי בעיר. בתקופה זו נקנתה חצר היהודים בעיר, עליה הוקם בית כנסת אברהם אבינו, ופעלו בה רבנים רבים וחשובים, כדוגמת רבי שלמה עדני בעל הפירוש 'מלאכת שלמה' למשנה, ורבי יוסף חיים אזולאי "החיד"א" אשר בסיס פעולותיו היה בעיר. במהלך התקופה נרכשים נכסים רבים, ובזכות עליות מרובות אוכלוסיית העיר מתבססת וגדלה. ומספרם בשנת 1895 הגיע לכ 1500 נפש מתוך אוכלוסייה של כ 14,000. היישוב היהודי בחברון התקיים ברציפות עד לפרעות תרפ"ט (1929) בו נטבחו כ 67 מתושביו, ורוב היתר, שרכושם נבזז וחייהם סוכנו, עזבו את העיר. היישוב בעיר חודש לאחר שחרורה במלחמת ששת הימים." ~ עקיבא ביגמן, [http://www.myesha.org.il/?CategoryID=340&ArticleID=5026 "ארץ היהודים: פוליטיקה ורציפות"] באתר [[w:מועצת יש"ע|מועצת יש"ע]].
 
==ראו גם==
448

עריכות