הבדלים בין גרסאות בדף "יורם קניוק"

עריכה
(עריכה)
(עריכה)
* "אחר כך יוליד אברום בן הרב קריב את ההמוני מווילנה שיוליד את תהילת ישורון שיוליד את קטונתי באמונתו יחיה, שראה את האור ועיניו יכהו מראות. קטונתי יוליד את מתן בסתר. מתן בסתר יפגוש את המשיח פרנק רכוב על סוס אביר עם רבנית עירומה." ~ מתוך "היהודי האחרון"
* "רק אנשים שהבינו את השמים קודם שהבינו את הארץ, יכלו לתאר לעצמם יקום ובריאה כעונש או פיצוי. במנוסתם לעבר גאוותם הפראית, מתוך תחושת נקם, שנאת הביוּת ותאוות מרדות בלתי מתפשרת, דבקו בדבר אחד שלא היתה לו אחיזה בשום מציאות, במלים. היתה להם שפה קודם שהיו להם בתים, היה להם דקדוק לפני שהיתה להם ארץ." ~ מתוך "היהודי האחרון"
* "הייתי כסיל שהלך להיות בן חיל ולהכות באויב. זה מה שהייתי. האם התגייסתי מוקדם כל כך, בן שבע עשרה וחצי, מפני שהייתי גיבור או שמא מפני שפחדתי וברחתי ממשהו? ואם כן, ממה? כנראה הייתי פחדן. אנשים בעלי דמיון פוחדים. לאנשים בעלי דמיון יצירתי יש גם היכולת הזאת להיות טיפשים שמתנדבים למהלכים אבודים." ~ מתוך ספרו "[[תש"ח]]"
* "אני לא בטוח מה אני זוכר באמת, הלוא איני סומך על הזיכרון, הוא ערמומי ואין בו אמת אחת ויחידה. אתה חושב, ואחרי רגע אתה זוכר רק מה שאתה רוצה." ~ מתוך ספרו "[[תש"ח]]"
* "הייתי נער בן שבע־עשרה וחצי, ילד טוב תל אביב באמצע מרחץ דמים." ~ מתוך ספרו "[[תש"ח]]"
* "[[אמנות]] לשמה היא מושג חדש בהיסטוריה כמו נישואי [[אהבה]]." ~ מתוך ספרו "[[בא בימים]]"
* "מישהו כתב פעם שיצירה היא ריגוש שנזכרים בו בשלווה. יצירות. יצירות אמנות הן סערות נצחיות שנכפתו בכבלים." ~ מתוך ספרו "[[בא בימים]]"
 
==אמרותיותש"ח (2010)==
{{דף מורחב|תש"ח}}
* "הייתי נער בן שבע־עשרה וחצי, ילד טוב תל אביב באמצע מרחץ דמים." ~ מתוך ספרו "[[תש"ח]]"
* "הייתי כסיל שהלך להיות בן חיל ולהכות באויב. זה מה שהייתי. האם התגייסתי מוקדם כל כך, בן שבע עשרה וחצי, מפני שהייתי גיבור או שמא מפני שפחדתי וברחתי ממשהו? ואם כן, ממה? כנראה הייתי פחדן. אנשים בעלי דמיון פוחדים. לאנשים בעלי דמיון יצירתי יש גם היכולת הזאת להיות טיפשים שמתנדבים למהלכים אבודים." ~ מתוך ספרו "[[תש"ח]]"
* "אני לא בטוח מה אני זוכר באמת, הלוא איני סומך על הזיכרוןה[[זיכרון]], הוא ערמומי ואין בו אמת אחת ויחידה. אתה חושב, ואחרי רגע אתה זוכר רק מה שאתה רוצה." ~ מתוך ספרו "[[תש"ח]]"
 
==בא בימים (2013)==
{{דף מורחב|בא בימים}}
* "[[אמנות]] לשמה היא מושג חדש בהיסטוריה כמו נישואי [[אהבה]]." ~ מתוך ספרו "[[בא בימים]]"
* "מישהו כתב פעם שיצירה היא ריגוש שנזכרים בו בשלווה. יצירות. יצירות אמנות הן סערות נצחיות שנכפתו בכבלים." ~ מתוך ספרו "[[בא בימים]]"
* "מוסר הוא עניין של עדר אחרי רבים להטות ואילו אתה תמיד היית של עצמך. לבד. חי במה שנכון לך. מה ש[[סרן קירקגור|קירקגור]] כינה אדם אתי."
 
==אמרותיו==
===תל אביב===
* "מה יש ב[[תל אביב]] שכה מרבים להללה? אני לא מתאים לה: אינני אוהב [[שמש]]. אינני אוהב קיץ. אני צבר אבל אינני סובל סברס, אבטיח די בסדר אבל לא חגיגה כזאת גדולה, מכל הירקות אני דווקא הכי אוהב תרד, מה שעורר לא מעט תיעוב בין ילדי העיר. כמו כולם הייתי מבלה שעות בשפת הים, אבל אביו של אחד מידידי, שהיה בעל זכות להשכיר כיסאות נוח בחוף פרישמן, ליד טיר – ששם היו יורים באוויר ומתחת היו מתנשקים בחול בחושך – היה נותן לי כיסא בחינם וישבתי עם סוכך כמו הזקנים." ~ מתוך מאמרו "[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1076778 התל־אביבי הראשון]" שפורסם בעיתון "הארץ", 8 באפריל 2009
* "אני ילד זקן, אני עדיין מסתכל על בחורות צעירות. אני מתרגש מדברים."
* "לעת בלותי באה לי עדנה. ככל שאני מתקרב למותי, אני מקבל יותר ויותר פרסים. מוזר שאני, שהייתי תמיד בצד האחר והשונה, הפכתי יקיר ההמון. לרגל יום הולדתי ה-80 קיבלתי חבילה מאיזה איש שאינני מכיר עם פרחים ושני ספרים מתורגמים לאנגלית. האיש ואשתו כתבו לי, אנחנו אוהבים אותך כי תמיד היית אחר. וזה מצא חן בעיני."
 
==ראו גם==
* ציטטות מורחבות מהספר: "[[תש"ח]]"
* ציטטות מורחבות מהספר: "[[בא בימים]]"
 
{{מיון רגיל:קניוק, יורם}}