מזרחים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wolfman12405 (שיחה | תרומות)
←‏ביקורת וסטריאוטיפים: זה סטריאוטיפי, לא שבח.
Wolfman12405 (שיחה | תרומות)
מ ←‏דברי שבח: ניסוח
שורה 4:
* ""היינו דתיים [[יהודי ספרד ופורטוגל|נוסח ספרד]], כלומר מתונים, מכבדי מסורת אך לא קיצוניים. היות שהדת לא הייתה קיצונית לא קמה ראקציה נגדה... חכמינו הפוסקים בבתי הדין היו מבית הלל והעדיפו את כוח ההיתר על האיסור, כי על התורה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". "דרך האמצע" שעליה המליץ הרמב"ם הפכה לקו מנחה בעיני רבנינו. הם הרשו לעצמם לחייך ואפילו להתבדח. ראינו את שכינינו האשכנזים מקפידים ומעירים על דברים שבין אדם למקום, ואילו הספרדים הניחו זאת לחשבון האדם עם הקב"ה, אך הקפידו על דברים שבין אדם לחברו (כגון, צדקה לעניים, השכנת שלום בית, דאגה ליתום). מעולם לא ראינו דתיים ספרדים ניצבים באמצע רחוב בשבת וצועקים "שאבעס!" ~ [[יצחק נבון]], נשיאה החמישי של [[מדינת ישראל]].
* "כדי לשמור על אמון במערכת, צריך למנות הרבה שופטים מזרחיים - לכל בתי המשפט." ~ [[אלי ישי]], 2011
* "המחקר [הגנטי] תומך בתיעוד ההיסטורי של תולדות העם היהודי במדינות צפון אפריקה: מהגרים יהודים היו ככל הנראה מהראשונים שהקימו את המושבות המערביות בצפון אפריקה לפני יותר מאלפיים שנה, יחד עם סוחרים פיניקיים, והקימו את העיר ההיסטורית קרתגו, כיום בתוניס. המקטעים העתיקים ביותר שזוהו בגנום של יהודי צפון אפריקה שנבדקו אף תומכים בתיעוד ההיסטורי הראשון ליישוב יהודים על ידי שלטון תלמי במצרים בעיר קירנאיקה, כיום בלוב, בשנת 312 לפני הספירה. בהמשך, גם לאחר חורבן בית שני בשנת 70 לספירה גורשו 30 אלף יהודים לקרתגו על ידי הקיסר הרומאי טיטוס. להערכת החוקרים, הגנים היהודיים שזוהו התפשטו בצפון אפריקה באמצעות צאצאים לנישואי תערובת שהיו מקובלים בתקופות עתיקות. בהמשך זיהו החוקרים גם מקטעים גנטיים המתוארכים לתקופה מאוחרת יותר, סביב סוף המאה ה-15, ומיוחסים ליהודים שהיגרו לצפון אפריקה כתוצאה מגירוש ספרד ופורטוגל. בתוך קהילת צפון אפריקה זוהו שתי קבוצות עם מיפוי גנטי אופייני: קבוצה ראשונה של יהודי תוניס, לוב וג'רבה וקבוצה שנייה של יהודי מרוקו ואלג'יריה, אולם שתי קבוצות אלו היו דומות יותר אחת לשנייה ודומות יותר מבחינה גנטית ליהודים ממוצאים אחרים, בהשוואה לשוני הגנטי מתושבי מדינות צפון אפריקה שאינם יהודים. התהוות שתי הקבוצות מוערכת בעירוב שהתרחש במאות האחרונות בין יהודים שחיו בצפון אפריקה מקדמת דנא לבין יהודים שהיגרו לשם על רקע גירוש ספרד. בהמשך נבחנו גם יהודים ממוצאים נוספים, והמחקר העלה כי בהתאם לתיעודים היסטוריים, מוצאם הגנטי של יהודי סוריה דומה יותר ליהודי אשכנז מאשר ליהודים מזרחיים שמוצאם במדינות המזרח התיכון, כגון יהודי עיראק או איראן; מוצאם של יהודי גיאורגיה בקהילות היהודיות של עיראק ואיראן, אם כי בהמשך הם קיימו קשרים גם עם קהילות יהודיות בטורקיה וסוריה; יהדות אתיופיה היא קהילה החיה בבידוד במשך מעל לאלפיים שנה; ואילו יהדות תימן שנחשבה אף היא לקהילה מבודדת שהתקיימה הרחק מקהילות אחרות במשך מעל לאלפיים שנה זוהתה בניתוח גנטי כקהילה שקיימה בעבר קשרים עם מדינות אחרות במזרח התיכון, אם כי בהמשך הפכה למבודדת." ~ דן אבן, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1796263 2,000 "שנות גלות בראי הגנטיקה"], ה-7 באוגוסט, 2012.
* "יש יותר במשותף בין יהודי צפון אפריקה ליהודים אחרים מאשר לתושבי צפון אפריקה שאינם יהודים, וכלל נמצא כי לכל היהודים באשר הם יש שורשים במזרח התיכון, והשורשים הללו מאוד דומים לשורשים הגנטיים של הדרוזים. התערבבות היהודים באוכלוסיות אחרות מוגבלת מאוד, והיהודים די שמרו ניקיון גנטי לאורך השנים". ~ פרופ' איתן פרידמן, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1796263 2,000 "שנות גלות בראי הגנטיקה"], ה-7 באוגוסט, 2012.
* "אחרי מלחמת העולם השנייה, התנועות הערביות הלאומניות בצפון אפריקה הרימו ראש. בנובמבר 1949 הוקמה במרוקו מפלגת האסתיקלאל ("עצמאות") בעידוד מנהיג מצרים גמאל עבד א-נאצר, והיא תבעה עצמאות למרוקו ועזיבה מידית של הצרפתים. באותן שנים, השלטון הצרפתי תרם למעמדם של היהודים, שהיו חלק מקהילה יוזמת ובעלת ממון. הבנים, שלמדו בבתי הספר אליאנס, חדרו לחוגי הכלכלה ועברו לערים קזבלנקה ורבאט. היהודים בערים היו סוחרים ואנשי עסקים אך גם פקידי בנקים, עובדי משרד האוצר ושירות הדואר הציבורי. הקרבה של היהודים לשלטון הצרפתי, שנוא נפשם של המרוקאים, הציתה אחרי חזרתו של המלך לשלטון את הרחובות." ~ אמיר בוחבוט, [https://news.walla.co.il/item/3232584 "מתחת לאף של המלך: המבצע החשאי של המוסד להגנה על יהודי מרוקו"], ה-27 באפריל, 2019.