שסו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wolfman12405 (שיחה | תרומות)
Wolfman12405 (שיחה | תרומות)
שורה 32:
*"פריעת החוק שלהם ונטייתם לבצע ביזות, גרם להופעת נגזרת הפועל "שסה" (בנטייה: "לשסות") בשפה הכנענית (ובעברית). שסו נזכרים בטקסטים מצריים מהשושלת ה-18 (מסביבות 1550 [לפנה"ס] עד סביבות 1292 [לפנה"ס]) דרך תקופת הביניים השלישית (1069-669 [לפנה"ס])... רשימות מסולב ואמארה, בעיקר מן המאה ה-15 [לפנה"ס], מציעות כי ריכוז היישובים המקורי של השסו שכן בדרום עבר הירדן המזרחי, במישורי מואב ובצפון אדום." ~ דונלד רדפורד, 1992: 272 (מובא [https://books.google.co.il/books?id=8ZWPAwAAQBAJ&pg=PA187&dq=shasu+18th+dynasty&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjHlJHJq_LhAhXE2aQKHR2FDU0Q6AEIKDAA#v=onepage&q=shasu%2018th%20dynasty&f=false כאן]).
* "המונח "שסו" מייצג מעמד חברתי, של אנשים שבחלקם היו נוודים ובחלקם יושבי קבע, אשר החברים בו היו עוזבים את מולדתם אשר בעבר הירדן באופן תדיר, כדיי להיות מועסקים כשכירי חרב או לקחת חלק בביזות." ~ וורד 1992: 1166.
* "אין סיבה להתעלם מעבר הירדן כמקורם האפשרי של המהגרים שהקימו את הכפרים הקטנים (היישובים הפרוטו-ישראלים בלשון הארכיאולוגיה) בהר אפרים (גבעות השומרון). שהקרמיקה וחפצים אחרים שלהם מעידים על המשכיות מסוימת מהתרבות החומרית (הכנענית) של תקופת הברונזה המאוחרת שאינה מפתיעה... התעודות המצריות מגלים שהשסו הנוודים-למחצה נהפכו רבים יותר ובעייתיים יותר במאה ה-13 לפנה"ס. הסקרים הארכיאולוגיים בשדרת ההר המרכזי (של ארץ ישראל) מעידים כי יישובי תקופת הברזל I צמחו באופן ספונטני באזורי השוליים, אשר בהם יכלו נוודים להאכיל בעשב את צאנים ולעסוק בחקלאות בעל. לאחר מכן הם התפשטו מערבה, ביראו יערות והחלו לבנות טרסות חקלאיות. כיום אין סיבה משכנעת לפקפק בהיבט המרכזי של המסורת המקראית אשר לפיה המתיישבים הנוודיים-למחצה האלה היו מהגרים מעבר הירדן המזרחי." ~ אנסון רייני, 2001: 67-68 (מובא [https://books.google.co.il/books?id=8ZWPAwAAQBAJ&pg=PA187&dq=shasu+18th+dynasty&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjHlJHJq_LhAhXE2aQKHR2FDU0Q6AEIKDAA#v=onepage&q=shasu%2018th%20dynasty&f=false כאן]).
 
[[קטגוריה:היסטוריה]]