הצליין החילוני: הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה
(עריכה)
(עריכה)
* "רבים יהיו מוכנים היום להעיד, שייאוש אינו הדבר הגרוע ביותר. הריק - קשה ממנו. גם כשממלאים אותו [[חפץ|חפצים]] והמולה. הבעיה היא למלא חיים חלולים במשמעות."
* "עמידתו של הצליין החילוני כלפי ההעדר דומה במידת מה לזו של איש המערות: מלה שהיא השבּעה, תנועה שהיא טקס."
* "מי שהרגיש לפתע פתאום - ובדרך כלל אגב איזו התרחשות של מה בכך - איך נשרו המחיצות ולרגע היה לאחד עם איזו הוויה אינסופית , יודע זאת . איש זה לעולם לא יוכל עוד להינתק לגמרי מ[[זיכרון]] הרגע המבורך ההוא."
* "הוא יכול להיות אדם מקובל ומצליח, מהותית הוא לבד, הוא זר, הוא גולה. העבר נראה לו כמבעד לערפל כבד, כזכרון [[אושר]] ושבירה, העתיד כציפיה. הוא נמשך בכוח עצום אל איזה 'חוסר' אדיר, שכל מה שהוא יכול לדעת עליו הוא שאינו יכול לדעת עליו דבר, ושמוחו המפוכח דוחה את אפשרות קיומו מכל וכל. לעולם לא ירצה , או לא יוכל, להתמכר לחלוטין לאחד משני קצוות אלה שבישותו."
* "הסביבה הפיזית והאנושית ערוכה לתכלית אחת: לשמש זירת התנסות לגיבור הסיפור, בה יתודע אל עצמו כצליין חילוני; המודעות היא ההופכת את המקרה להתנסות. פרטים הנראים טפלים בקריאהב[[קריאה]] 'תמימה' מקבלים משמעות מוגדרת בתפיסת המקום כזירת התנסות."
 
==נאמר עליו==