נתן זך: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נתן זך הוא לא שיר של נתן זך
עריכה
שורה 50:
* "אני עדיין מתאמן בוויתור, ועוד לא הגעתי לדרגת מומחה."
* "כך מתרגלים ימינו לחיות ב[[שלום]] זה עם זה גם בלי אהבה סוערת."
* "נולדתי להיות עדין. במקרה החליטו הוריי שהם צריכים להגרל[[הגירה|הגר]] לארץ לא עדינה."
* "השלם היה תמיד פחות משלם ויותר מלא כלום האפס, רצוי ומצוי התחרו ביניהם."
* "היום אחיה רק לעצמי ולא לשום איש אחר, ושום תפקיד לא אמלא ועל שום דבר לא אוותר."
שורה 60:
* "כְּשֶׁכֻּלָּם זוֹכְרִים אֲנִי שׁוֹכֵחַ. וּכְשֶׁכֻּלָּם שׁוֹכְחִים אֲנִי זוֹכֵר."
* "כָּל הָאַהֲבָה, כָּל הַבְּדִידוּת, כָּל הַשִּׂמְחָה, כָּל הַמְּרִירוּת, הַכֹּל הָיָה כָּאן."
* "הַזְּמַןהַ[[זמן|זְּמַן]] שֶׁחָלַף מֵאָז לֹא יִצְטַמְצֵם, זֶה לֹא נָכוֹן מַה שֶּׁאוֹמְרִים, הַזְּמַן שֶׁחָלַף מֵאָז לֹא יִצְטַמְצֵם."
 
==מדבריו ==
===על שירה וספרות===
 
==אמרותיו==
* "ספרות אמיתית לעולם אינה שייכת לעבר."
* "משוררים הם כנראה עם [[רומנטיקה|רומנטי]] ללא תקנה."
* "[[יהודה עמיחי]] הנו משורר אהבה מובהק, שכן זו משמשת לא רק הדחף למרבית שיריו, אלא עומדת במרכז ראייתו את העולם."
* "בעבר היתה הספרות העברית מושפעת מספרות מזרח אירופה. כיום היא מושפעת יותר ויותר מספרות המערב." ~ מתוך מאמר בעיתון 'למרחב', 10 בספטמבר, 1961.
===נושאים אישיים===
* "אני האיש הבודד וחסר המשפחה, שחש עצמו בבית בכל מקום שבו לא דרכה כף רגלו מעולם. אני הלחשן החוזר על הטקסט לאחר תום ההצגה והתרוקנות האולם. אני השקרן הנאלץ לומר רק אמת; המרגל החשדן, החירש בשתי אוזניו; האיש המוקע על הצלב שדואג רק לכך שמכנסיו לא ישתלשלו. אני האיש האוסף חברים כמו בולים ואחר כך אינו משיב למכתביהם, ואני סינדרלה בנעלי צבא שחוקות וממוסמרות." ~ {{הארץ|דליה קרפל|נתן זך כמעט בן 80. שיחה על הזמנים שעוד יבואו|1155740|11 במרץ 2010|}}.
* "בפסטיבלי השירה הבינלאומיים שבהם השתתפתי, חשתי עצמי באמת כאזרח העולם. במחיצת ידידים שביניהם, לפחות בכנסים אלה, אין יריבויות, התנצחויות, קנאות, [[שנאה]] וכו', שבהם ארצנו משופעת." ~ {{הארץ|דליה קרפל|נתן זך כמעט בן 80. שיחה על הזמנים שעוד יבואו|1155740|11 במרץ 2010|}}.
 
==עמדות פוליטיות==
===פוליטיקה===
*" לאבו מאזן ברכות בדרך לבית הדין הבינלאומי בהאג." ~ בתגובה למלחמה בעזה, 2015
* "אוי ווי, תסתכל על המפה פעם, עטפו אותם. מסביב לעזה הקטנה הנמושה העלובה שהשתלטו עליה אנשי חמאס, הקימו רשת של קיבוצים. למה דווקא שמה? הנגב גדול...אז הייתי חוטף ב[[תל אביב]], במלחמה כמו במלחמה. מי כיהודים חטפו כבר דברים יותר גרועים." ~ בתגובה לשאלה על נפגעי הירי הישראלים בעוטף עזה במלחמה בשנת 2014
* "עדות המזרח יקבלו את הכושים, האשכנזים יקבלו את המזדיינים." ~ על הטלויזיהה[[טלוויזיה]] בישראל, בראיון לתוכנית "המקור", ערוץ 10, 21 ביולי 2010.
* "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף; אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה, התרבות המערב־אירופאית, ואלה באים מהמערות." ~ על עדות המזרח, בראיון לתוכנית "המקור", ערוץ 10, 21 ביולי 2010.
* "אמירה טיפשית שלא ניתן לי זמן להבהירה ... האם המזרח פירושו התעלמות מן ה[[בודהיזם]] והטאואיזם, האמנויות היפניות והסיניות המופלאות? ומה בדבר אמנות האדריכלות והפיסול המצרית העתיקה? או 'בתי-המדרש' המוסלמיים שאין כמותם בסמרקנד החד-פעמית? ...ומה בדבר האיצטגנינות ומשחק השחמט הבבלי-פרסי-מונגולי? האם גם אלה יצירותיהם של 'שוכני מערות'? ... בהזדמנות זו אדבר על אמנות הצורפות הנפלאה של יהודי תימן ועל אמנות המוזאיקה והיודאיקה של יהודי מרוקו." ~ זך מתנצל על התבטאויותיו על עדות המזרח במאמר שהתפרסם באתר NEWS1 אחרי הסערה שפרצה בעקבות דבריו, 26 ביולי, 2010.
* "אנחנו והערבים החמצנו את ההזדמנויות שלנו. הם, בטיפשות שלהם ב-1948 - ואנו בכל השנים לאחר מכן. יש לי חשש כבד שהמדינה הזו תפסיק להתקיים בעוד 50 שנה אם לא לפני זה, ובינתיים תהיה [[מלחמה]] אחרי מלחמה." ~ ראיון ל-YNET, עם בועז פיילר ורוני סופר, 5 באוקטובר, 2010.
* ""אכזריות הדיכוי חדרה פנימה אלינו. אין יום שלא נרצחים כאן אנשים. ה[[אלימות]] בכבישים ובבתי-הספר חלחלה מהכיבוש. אני הייתי קצין ביטחון של חטיבה 8. אני לא משתמט, השתתפתי בשלוש מלחמות שהיו לחיים ולמוות. " ~ ראיון ל-YNET, עם בועז פיילר ורוני סופר, 5 באוקטובר, 2010.
* "אילו ידעתי שישראל תהיה מה שהיא היום, לא הייתי חוזר ארצה מאנגליה ב-1978. ניתן לכתוב בעברית מבלי לחיות כאן. לא צריך לשמוע בכל יום על עינויים או הריגה בטעות של [[פלסטינים|פלסטיני]]. לא ארצה לסיים את חיי במדינת אפרטהייד". ~ ראיון ל-YNET, עם בועז פיילר ורוני סופר, 5 באוקטובר, 2010.
 
==על עצמו==
* "אני האיש הבודד וחסר המשפחה, שחש עצמו בבית בכל מקום שבו לא דרכה כף רגלו מעולם. אני הלחשן החוזר על הטקסט לאחר תום ההצגה והתרוקנות האולם. אני השקרן הנאלץ לומר רק [[אמת]]; המרגל החשדן, החירש בשתי אוזניו; האיש המוקע על הצלב שדואג רק לכך שמכנסיו לא ישתלשלו. אני האיש האוסף חברים כמו בולים ואחר כך אינו משיב למכתביהם, ואני סינדרלה בנעלי צבא שחוקות וממוסמרות." ~ {{הארץ|דליה קרפל|נתן זך כמעט בן 80. שיחה על הזמנים שעוד יבואו|1155740|11 במרץ 2010|}}.
* "בפסטיבלי השירה הבינלאומיים שבהם השתתפתי, חשתי עצמי באמת כאזרח העולם. במחיצת ידידים שביניהם, לפחות בכנסים אלה, אין יריבויות, התנצחויות, קנאות, [[שנאה]] וכו', שבהם ארצנו משופעת." ~ {{הארץ|דליה קרפל|נתן זך כמעט בן 80. שיחה על הזמנים שעוד יבואו|1155740|11 במרץ 2010|}}.
 
==נאמר עליו==