תשובה לשאלה: מהי נאורות: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
עריכה |
||
שורה 3:
{{מפריד}}
* "הנאורות היא יציאתו של ה[[אדם]] ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו חוסר היכולת להשתמש בשכל בלא הנחיה של אחר."
* "היה [[אומץ|אמיץ]] להשתמש בשכלך בעצמך! זהו המוטו של הנאורות."
* "לאדם כיחיד קשה להיחלץ מחוסר הבגרות, שהפך אצלו כמעט לטבע. הוא אף למד לחבב אותה, וכעת אינו מסוגל להשתמש בשכלו בעצמו משום שאיש מעולם לא הניח לו להתנסות בכך."
* "יימצאו תמיד אנשים בעלי חשיבה עצמאית שיסירו מעליהם בעצמם את עול חוסר הבגרות ויפיצו בסביבתם את רוח ההוקרה התבונית בערך העצמי ובייעוד של כל אדם לחשוב לבד."
* "לשם השגת נאורות זו נדרש רק חופש, לא יותר, מהסוג הפחות מזיק מכל מה שאפשר לכנות חופש, כלומר
* "השימוש הפומבי בתבונה האישית משמעו השימוש שהאדם, כמלומד, עושה ב[[תבונה|תבונתו]] בפני ציבור שלם מעולם הקוראים."
* "תקופה מסוימת אינה יכולה להתחייב ולהישבע להביא את התקופה הבאה אחריה למצב שבו לא יתאפשר לה להרחיב את ידיעותיה (לכל היותר באופן מקרי), לנקות את עצמה מטעויות, ובאופן כללי לצעוד לעבר הנאורות. שאם לא כן, יהיה זה פשע נגד הטבע האנושי, שהייעוד שלו מצוי בדיוק בהתקדמות הזאת."
שורה 16:
* "את הנקודה העיקרית של הנאורות, כלומר היציאה של האנשים מהמצב של חוסר בגרות שבו הם אשמים, מיקדתי בעיקר בעניינים של דת, כיוון שבעניינים של אמנויות ומדעים לשליטים אין עניין לשחק את תפקיד האפוטרופוסים של נתיניהם."
* "דרך החשיבה של שליט מדינה שתומך בחופש המדעים והאמנויות נמשכת מעבר לכך ומסכימה שאפילו בנושאי חקיקה לא יהיה זה מסוכן להתיר לנתינים לעשות שימוש בתבונתם בפומבי כדי להציג בפני העולם את מחשבותיהם על אודות שיפור נוסחי חוקים חדשים, ואפילו לבקר בכנות חוקים קיימים."
* "
[[קטגוריה:טקסטים היסטוריים]]
|