ויקטור הוגו: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 13 בתים ,  לפני שנתיים
עריכה
(עריכה)
[[קובץ:Ciesielski Victor Hugo - Project Gutenberg eText 16943.jpg|200px|שמאלויקטור הוגו|ממוזער]]
'''[[w:ויקטור הוגו|ויקטור מארי הוגו]]''' (בצרפתית: '''Victor Hugo''')‏ (26 בפברואר 1802 - 22 במאי 1885), משורר, סופר, מחזאי ופוליטיקאי [[צרפת]]י.
 
==אמרותיו כללי==
* "אין דבר רב עוצמה יותר מרעיון שהגיע זמנו."
*"אין לך דת טובה כסובלנותכ[[סובלנות]]."
* "ה[[מדע]] הוא קניינו של האדם."
* "כל [[אישה]] נוצרת סוד בלבבה."
* "ה[[דמוקרטיה]] היא מולדתנו הגדולה."
* "בני-אדם [[שנאה|שונאים]] את אלה שהם צריכים לשקר להם."
* "הסגנון כמוהו כקריסטל. טוהרו עושה את התהילה."
* "רצוי יותר גיהינום של חכמים מאשר גן עדן של טיפשים."
* "מי שנותן לעני מלווה לאלוהיםל[[אלוהים]]."
* "אמור לי אחרי מי אתה עוקב, ואומר לך את מי אתה שונא."
* "השופט הוא התליין."
* "מאושר הוא מי שיכול להיוולד בחיקו של עמק מבודד, לחיות ולמות בשדות אבותיו."
* "אפשר לעמוד מול פלישת צבא; אי אפשר לעמוד מול פלישתם של רעיונות."
* "יש לי חלומות מלחמה[לחמה בנפשי החרדה, שאלמלא הייתי משורר הייתי חייל."
* "הבריאה חיה, צומחת ומתפתחת; האדם הוא רק עד."
* "ה[[אהבה]] היא [[ים]] שבו האישה היא החוף."
* "אדם אינו בטל כשהוא שקוע במחשבות. יש עבודה גלויה ויש עבודה סמויה."
* "אינני נמצא בעולמנו על־מנת לשמור על חיי, אלא כדי להגן על נפש הזולת."
* "מזה ששת אלפים המלחמה השביעה את רצונם של עמים מתגרים, ואלוהים בזבז את זמנו כדי ליצור את הכוכבים ואת הפרחים."
* "ה[[אושר]] האמיתי בחיים הוא בהכרה שאוהבים אותנו. אוהבים אותנו בגלל מה שאנחנו, או במידת מה, אוהבים אותנו למרות מה שאנחנו."
* "לסרב לציית, משמעו לחפש." ~ מתוך האוקיאנוס
* "המורים הם גנני התבונה האנושית." ~ מתוך האוקיאנוס
* "החיות אינן יכולות להשתטות."~ מתוך חיי
* "הרעים מקנאים ושונאים; זו דרכם להעריץ." ~ מתוך חיי
 
=== הגיבן מנוטרדאם (רומן, 1831) ===
== מתוך יצירותיו ==
* "רומן נולד עם כל פרקיו, מחזה נולד עם כל מערכותיו, וזהו טבע הדברים. אל לכם לחשוב שמספר החלקים המרכיבים את השלם, אותו מיקרוקוסמוס מסתורי שאתם מכנים מחזה או רומן, שרירותי הוא. מלאכות ההרכבה והריתוך אינן מיטיבות עם יצירות שכאלו, שנועדו להגיח אל העולם בשלמותן ולהיוותר כמות שהן. את הנעשה אין לשנות ואין לתקן. משעה שהספר ראה אור, משעה שמין היצירה, בין שגברי ובין שלא, זוהה והוכרז, משעה שהתינוק געה בבכיו הראשון, הרי הוא נולד, הוא קיים, הוא מה שהנו, אביו ואמו אינם יכולים לעשות עוד דבר, הוא שייך לאוויר ולאור השמשה[[שמש]], ועלינו להניח לו לחיות ולמות כפי שהוא. הספר שלך פגום? חבל מאוד. אל תוסיף פרק לספר פגום. הוא אינו שלם? היה עליך להשלימו בזמן שיצרת אותו. העץ שלך עקום? לא אתה הוא שתזקוף אותו. הרומן שלך מתקשה לנשום? הרומן לא ישרוד? לא תוכל לנשום במקומו. המחזה שלך נולד צולע? האמן לי, אל לך להתקין לו רגל מעץ."
=== הגיבן מנוטרדאם (רומן, 1831) ===
* "רומן נולד עם כל פרקיו, מחזה נולד עם כל מערכותיו, וזהו טבע הדברים. אל לכם לחשוב שמספר החלקים המרכיבים את השלם, אותו מיקרוקוסמוס מסתורי שאתם מכנים מחזה או רומן, שרירותי הוא. מלאכות ההרכבה והריתוך אינן מיטיבות עם יצירות שכאלו, שנועדו להגיח אל העולם בשלמותן ולהיוותר כמות שהן. את הנעשה אין לשנות ואין לתקן. משעה שהספר ראה אור, משעה שמין היצירה, בין שגברי ובין שלא, זוהה והוכרז, משעה שהתינוק געה בבכיו הראשון, הרי הוא נולד, הוא קיים, הוא מה שהנו, אביו ואמו אינם יכולים לעשות עוד דבר, הוא שייך לאוויר ולאור השמש, ועלינו להניח לו לחיות ולמות כפי שהוא. הספר שלך פגום? חבל מאוד. אל תוסיף פרק לספר פגום. הוא אינו שלם? היה עליך להשלימו בזמן שיצרת אותו. העץ שלך עקום? לא אתה הוא שתזקוף אותו. הרומן שלך מתקשה לנשום? הרומן לא ישרוד? לא תוכל לנשום במקומו. המחזה שלך נולד צולע? האמן לי, אל לך להתקין לו רגל מעץ."
* "ההמצאות הארורות של המאה הזאת מחריבות כל חלקה טובה. תותחים, זיקוקים, פצצות, ומעל לכל - הדפוס, רעה חולה הישר מגרמניה. אין עוד כתבי-יד! אין ספרים! הדפוס מחסל את ענף הספרים. זהו זה, סוף העולם מגיע."
* "הדרך הטובה ביותר להשרות סבלנות על הקהל היא להכריז שהנה מתחילים."
* "בכל פריז העצומה שלנו נותרה רק פיסה אחת מבישה בכיכר גרב, גיליוטינה אחת אומללה, חבויה וחרדה, נבוכה, שנדמית תמיד כחרדה פן תיתפס בשעת מעשה וכממהרת להיעלם לאחר שהנחיתה את המכה הקטלנית."
* "היא לא הייתה גבוהה, אף שגזרתה הדקה והזקופה שיוותה לה מראה גבוה. היא היתה כהה, אך ניכר בה שבאור יום ודאי בוהק עורה בנוגה הזהוב של נשות רומא ואנדלוסיה. גם כף רגלה הקטנה היתה אנדלוסית, שכן היתה אסופה ובה בעת נינוחה בנעלה החיננית. היא רקדה, היא חגה, היא הסתחררה, על שטיח פרסי ישן שהושלך ברישול על המרצפות, ובכל פעם שדמותה הקורנת חלפה לידכם, הבזיק ברק מעיניה השחורות הגדולות."
* "אין דבר יפה להרהורים יותר מן ההתחקות אחרי [[אישה]] יפה שאין לדעת לאן היא הולכת."
* "אין דבר שנוסך באדם הרפתקנות כמו אותה תחושת ריקנות בארנקו."
* "מה אתה חושב שאני, חבר? מה הקשקושים היהודיים-הונגריים שאתה מקשקש כאן? אני לא מבין עברית. אולי אני פושע, אבל יהודי אני לא. אפילו לגנוב הפסקתי, זה לא לכבודי, אני הורג. משסף גרונות - כן, משסף ארנקים - לא."
* "זה היחס שהאומנות הנפלאה של ימי הביניים זכתה לו כמעט בכל ארצות אירופה, ובצרפת יותר מכל. אפשר למנות בחורבנה שלושה סוגי פגעים, פגע-פגע וחומרתו הוא: הראשון הוא הזמן שסדק פה ושם את פני השטח והעלה חלודה בכל מקום; אחריו, המהפכות הפוליטיות והדתיות, עיוורות וזועמות מטבען, שהתנפלו על האומנות בחרון אף והפשיטו אותה משלמת הגילופים והפיתוחים העשירים, ניקבו את חלונות הרוזטה, ניתצו את מחרוזות הערבסקות והפסלונים, עקרו את הפסלים - פעמים בגלל מצנפות הבישוף שלראשן ופעמים אחרות בגלל הכתרים; ולבסוף האופנות, שמאז חריגות האנרכיה הנפלאות של תקופת הרנסנס הלכו ונעשו גרוטסקיות ומטופשות, ואופנה רדפה אופנה בשקיעתה הבלתי נמנעת של האדריכלות. האופנות גרמו נזק רב משגרמו המהפכות. הן חתכו בבשר החי. הן תקפו את עצמות העץ של האמנות, גדעו, חתכו, פרעו והרגו את צורתו של המבנה ואת סמליו, ואת ההיגיון שלו ואת יופיו. ואז הן ניגשו לבנותו מחדש, יומרה שהזמן והמהפכות לא חטאו בה."
* "תוצריה הגדולים ביותר של האדריכלות אינן יצירות של פרטים כי אם של חברות; שיותר משהן יציר כפיו של גאון כזה או אחר, הן פרי עמלם של עמים; הן הפיקדון שאומה מותירה מאחוריה; הן מצבור המאות החולפות; הן המשקע שהחברות האנושיות משאירות בהתאדותן; רוצה לומר, כמוהן כתצורות סלעים. כל נחשול של זמן מוסיף אדמת סחף, כל דור מוסיף עוד שכבה למבנה, כל פרט תורם אבן. כך עושים המכרסמים, כל עושות הדבורים וכך בני האדם. סמלה הגדול של האדריכלות, מגדל בבל, גם הוא כוורת."
* "בניינים גדולים, כמו הרים גדולים, נוצרים במשך מאות שנים. לעתים קרובות קורה שהאמנותשה[[אמנות]] משנה את פניה עוד בזמן שהם נבנים. הם ממשיכים להיבנות בצייתנות לפי הכללים החדשים. האמנות החדשה מאמצת את המבנה כפי שהגיע לידיה, עוטפת אותו מחדש, משווה אותו לדמותה שלה, מפתחת אותו על דרך הדמיון שלה ומשלימה אותו כפי יכולתה. הדבר מתבצע ללא הפרעה, ללא מאמץ, ללא תגובת נגד, בהתאם לחוק טבעי ושלו. הייחור מלבלב, השרף זורם בענפים, הצמח מתעורר לחיים. הרכבות מוצלחות שכאלה, המשלבות סגנונות שונים בשכבות שונות בבניין יחיד, עשויות למלא ספרים עבי כרס, אל לא את דברי ימי האנושות. האדם, האמן והפרט אובדים בגושים עצומים אלה, ששמות יוצריהם לא נודעו; הבינה מגובשת ומרוכזת בתוכם. הזמן הוא האדריכל, העם הוא הבנאי."
* "גזע העץ אינו משתנה לעולם, העלווה גחמנית היא."
* "עיר כמו [[פריז]] נמצאת בצמיחה מתמדת. וערים כאלה בלבד נעשות ערי בירה. הן המשפכים שלתוכם זורמים כל הפלגים הגיאוגרפיים, הפוליטיים, המוסריים והאינטלקטואליים של הארץ, כל נטיות לבו של העם. מעיינות של ציוויליזציה כביכול, אבל גם ביבים, שלתוכם מתנקזים בלי הרף, טיפה אחר טיפה ומאה אחר מאה, כל המסחר, התעשייה, האינטליגנציה, האוכלוסייה, כל עסיס האומה, כל חייה, כל נשמתה."
* "עשוי אדם להיות גאון בתחומו, אך בור באמנות שהוא נעדר זיקה אליה."
* "מי שיודע להתבונן יכול להתחקות אחר רוחה של תקופה ואחר פרצופו של מלך אפילו באמצעות ידית של דלת."
* "יש רגעים שידי אישה ניחנות בכוח על-אנושי."
 
=== עלובי החיים (רומן, 1862) ===
{{הפניה לערך מורחב|עלובי החיים}}
* "לחשוב: הנה ניצחונה של הנפש."
* "מלאכתם של [[חוכמה|חכמים]] היא לסיים את העימות בין ה[[חוק]] לבין העובדות המוגמרות, למזג את הרעיון הטהור במציאות האנושית, להחדיר בשלווה את החוק לחיים ואת ה[[חיים]] לחוק."
 
==מתוך ספרי שיריו==
=== הרהורים (קובץ שירה, 1856) ===
* "מהי נשיקתך? להבה מלחכת." ~ אגדת הדורות
* "השנאה היא חורף של הלב."
* "אדם צעיר הוא יפה; אדם זקן הוא גדול."~ אגדת הדורות
* "ה[[אדם]] כמוהו כבית כלא שבתוכו הנפש נשארת חופשית."
* "חבר, הסתר את חייך, והפץ את רוחך." ~ קרני האור והצללים
* "לאלוהים לא היו אלא מים, אך האדם עשה את היין."
* "מה נשאר לנו בחיינו מלבד להיות אהובים?" ~ הקולות הפנימיים
* "אילו לחרוזיי היו כנפיים, כנפיים כמו לציפורים, הם היו נמלטים שבריריים ונעימים אל גנינו היפים."
* "הו! אהבת אם, אהבה שאין לשכוח, לחם נפלא אשר אלוה חילק והִרבה, לכל אחד יש בה חלק ולכולם יש אותה בשלמותה." ~ עלי הסתיו
* "אני בא אליך האדון; אני בא אליך כי אתה טוב רחום וחנון."
* "תנו, עשירים! צדקה היא אחותה של התפילה." ~ עלי הסתיו
 
* "השנאהה[[שנאה]] היא חורף של הלב." ~ הרהורים
=== עלי הסתיו (קובץ שירה) ===
* "ה[[אדם]] כמוהו כבית כלא שבתוכו הנפש נשארת חופשית." ~ הרהורים
* "הו! אהבת אם, אהבה שאין לשכוח, לחם נפלא אשר אלוה חילק והִרבה, לכל אחד יש בה חלק ולכולם יש אותה בשלמותה."
* "לאלוהים לא היו אלא מים, אך האדםה[[אדם]] עשה את היין." ~ הרהורים
* "תנו, עשירים! צדקה היא אחותה של התפילה."
* "אילו לחרוזיי היו כנפיים, כנפיים כמו לציפורים, הם היו נמלטים שבריריים ונעימים אל גנינו היפים." ~ הרהורים
 
* "אני בא אליך האדון; אני בא אליך כי אתה טוב רחום וחנון." ~ הרהורים
=== קרני האור והצללים (קובץ שירה, 1835) ===
* "חבר, הסתר את חייך, והפץ את רוחך."
 
=== אגדת הדורות (קובץ שירה, 1859) ===
* "מהי נשיקתך? להבה מלחכת."
* "אדם צעיר הוא יפה; אדם זקן הוא גדול."
 
=== הקולות הפנימיים (קובץ שירה) ===
* "מה נשאר לנו בחיינו מלבד להיות אהובים?"
 
=== האוקיאנוס (פרוזה) ===
* "לסרב לציית, משמעו לחפש."
* "המורים הם גנני התבונה האנושית."
 
=== חיי (פורסם אחרי מותו) ===
* "החיות אינן יכולות להשתטות."
* "הרעים מקנאים ושונאים; זו דרכם להעריץ."
 
== קישורים חיצוניים ==