יהדות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 5:
* "אין דרך יהודי אלא לתהות על קנקן חברו." ~ שלום עליכם
* "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי."~ [[דוד בן גוריון]]
* "הרגעים של ה[[ספק]] הם בעיניי הרגעים המכוננים של היהדות." ~ [[W:שמעון אדף|שמעון אדף]]
* "יהודי הוא מין אדם, שאינו מתחשב במספר הפעמים שהתאכזב." ~ [[יצחק בשביס זינגר]]
* "אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שהיהודים הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון." ~ [[שמעון פרס]]
* "אנחנו, בתור יהודים, משעמם אותנו לעשות דבר אחד. להיות מחוברים לדבר אחד. אנחנו צריכים איזה סוג של הרפתקה. כל הזמן צריכים להתחדש." ~ [[רבקה מרים]]
* "חשבתי שיש דברים שיהודים לא עושים, בגלל ה[[היסטוריה]] שלהם, בגלל מה שהם יודעים. מהר מאוד הנאיביות נגמרה ואמרתי לעצמי שאין דבר שיהודים לא עושים." ~ [[ס. יזהר]]
* "גבר יהודי שהוריו בחיים הוא ילד בן חמש עשרה ויישאר ילד בן חמש עשרה עד יום מותם." ~ [[W:פיליפ רות|פיליפ רות]]
* "היהודים הם מקרה כה מיוחד בהיסטוריה האנושית שאילולא קרה – לא היינו מאמינים שהוא אפשרי." ~ [[יצחק בשביס זינגר]]
שורה 32 ⟵ 34:
* "מיהו יהודי? – יהודי הוא כל מי שמסתכל על עצמו בראי ה[[היסטוריה]] ורואה יהודי." ~ [[W:ארי אלון|ארי אלון]]
* "אין היהדות והאנושיות מתייחסות זו לזו כשני הפכים, אלא היהדות מתייחסת אל האנושיות כחלק מן השלם." ~ [[W:יוסף קלוזנר|יוסף קלוזנר]]
* "הרגעים של ה[[ספק]] הם בעיניי הרגעים המכוננים של היהדות." ~ [[W:שמעון אדף|שמעון אדף]]
* "במשך מאתיים השנים האחרונות, ובייחוד במאה ה-20, הצטמצמה השפעת ה[[דת]] על תרבויות העמים בארצות המערב, בהן היה מרוכז רובו ככולו של העם היהודי, וגם התרבות היהודית הפכה חילונית ברובה: ביצירותיה, באורחות חיי רוב היהודים, בהגותם ובאמונותיהם." ~ [[W:יעקב מלכין|יעקב מלכין]]
* "העם היהודי הוא כמו דשן, כשמפזרים אותו הוא עוזר לחקלאות לצמוח, לעומת זאת, כשמרכזים אותו במקום אחד הוא סתם מסריח." ~ [[חיים וייצמן]]
* "חשבתי שיש דברים שיהודים לא עושים, בגלל ה[[היסטוריה]] שלהם, בגלל מה שהם יודעים. מהר מאוד הנאיביות נגמרה ואמרתי לעצמי שאין דבר שיהודים לא עושים." ~ [[ס. יזהר]]
* "אחת המתנות הגדולות ביותר של התרבות היהודית ל[[נצרות]] זה שהיא לימדה את הנוצרים לחשוב כמו יהודים, ואף אדם מודרני שלא למד לחשוב כמו יהודי, אף אחד כזה, לא יכול לומר שהוא למד חשיבה כלשהי." ~ וויליאם רס-מוג, עורך הלונדון טיימס
* "ההיסטוריה היהודית אכן מזמנת חזיון ייחודי של עם, יחיד במינו במובן זה, שקורותיו החלו עם מושג ברור של ה[[היסטוריה]] ועם נחישות מודעת להגשים בעולם תכנית מנוסחת היטב, ואחר כך, בלא לוותר כלל על מושג זה, נמנע אותו עם מכל פעולה פוליטית במשך אלפיים שנה. התוצאה הייתה, שההיסטוריה הפוליטית של העם היהודי...נעשתה תלויה בגורמים אקראיים, בלתי צפויים, והיהודים עצמם מעדו מתפקיד אחד למשנהו ולא קיבלו אחריות אף לא על אחד מהם." ~ [[חנה ארנדט]]
שורה 45:
* "יש לעם היהודי [[היסטוריה]] שאינה כשל כל העמים. כתבתי פעם שהיהודים הם תאונה של ההיסטוריה, משהו שאיננו תואם את הכללים המקובלים של ההיסטוריה." ~ פרופסור [[W:ג'ורג' פרידמן|ג'ורג' פרידמן]], חוקר [[ארצות הברית|אמריקאי]]
* "היהודים נתנו לנו את הפנים והחוץ, המבט אל מה שבחוץ ועם זאת גם את העולם הפרטי." ~ תומאס קיהייל, סופר אירי
 
* "את ההיסטוריה, אמרו היהודים במשך אלפי שנים, צריך לעבור כמו מחלה ממושכת ולהגיח מן הצד השני שלה ישר אל תוך ימות המשיח שיבוא ויבטל את ההיסטוריה וישיב אותנו לארצה ויגאל אותנו גאולה שלמה." ~ [[עמוס עוז]]
* "אנחנו, היהודים החיים, בין אם אנחנו מתענים ביום־כיפור ובין אם אנו אוכלים בו בשר בחלב, בין אם אנו מחזיקים במוּסרה של הברית הישנה, בין אם אנו בהשקפת עולמנו תלמידים נאמנים לאפיקוֹרס – אנחנו איננו חדלים להרגיש את עצמנו בתור יהודים." ~ [[W:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]]
* "אף עם לא התעקש מעולם יותר מהיהודים של[[היסטוריה]] יש תכלית ולאנושות יש ייעוד. בשלבים מוקדמים מאוד של קיומם כעם, הם האמינו שהבחינו בתכנית אלוהית לגזע האנושי, אשר הם עצמם היו מיועדים להיות לו מורה דרך." ~ פול ג'והנסון, היסטוריה של היהודים, עמ' 2
* "חידת עולמים זו שנקראה שאלת־היהודים עדיין מזעזעה את הרוחות גם בימינו כבימים מקדם. משוללת פתרון, כשאלת רבּוּע העגוּל, עומדת היא, בהבדל מזו, עוד גם עתה בשוּרה הראשונה של שאלות היום. סבּת הדבר היא, כי השאלה הזאת אינה ענין לעיון בלבד, אלא ה[[חיים]] בפועל הם כאִלו מחַדשים [[נעורים|נעוריה]] יום יום ודורשים בחָזקה למצוא לה פתרון." ~ [[W:יהודה לייב פינסקר|יהודה לייב פינסקר]]
* "אנו עם עתיק. תחילת קיומנו לפני קרוב ל־4,000 שנה, בימי אברהם, יצחק ויעקב. נדדנו רבות במהלך השנים, התגברנו על האויבים הגדולים ביותר וביססנו מחדש את ההגדרה העצמית שלנו בביתנו ההיסטורי, ארץ ישראל. מסעו של העם היהודי לאורך ההיסטוריה לימד אותנו שני דברים: לעולם אל תוותר על התקווה, תמיד תהיה דרוך." ~ [[בנימין נתניהו]], נאום באומות המאוחדות, אוקטובר 2013.
* "ה[[דת]] היהודית מדברת על סוף שיבוא לעולם הזה, ועל הופעתו של עולם אחר, מבוסס על עולמנו זה, אך מסודר בצורה שונה. דבר נוסף המוצא חן בעיני: המתים, יהודים ואחרים, ישובו לתחייה ויחדשו חייהם על האדמה. (בניגוד לתפישה הנוצרית, לפיה למתים היהודים אין 'קיום' אחר מאשר בתוך קברם), והם עתידים להיוולד מחדש לחיים בעולם החדש. עולם חדש זה – הוא הסוף האידיאלי". לשאלתו של בני לוי: 'מה בכל זאת תופס את לבך?' עונה סארטר: "המטרה. זו שכל יהודי מחזיק בה, במודע או ש[[לא-מודע|לא במודע]], אשר צריכה, בסופו של דבר, לאחד את האנושות. זהו סוף במובן החברתי והדתי, אשר מצוי אך ורק אצל העם היהודי. עבורי, המשיחיות היא דבר חשוב, שהיהודים לבדם הגו בצורה כזו, היכולה לשמש גם את הלא-יהודים למטרות מוסריות נוספות ...מכיוון שמטרתם של הלא־יהודים – אליהם אני משתייך – היא המהפכה. ולמה בדיוק אנו מצפים מן המהפכה? – להיעלמותה של החברה העכשווית ולהחלפתה בחברה צודקת יותר, שבה יוכלו בני האדם לקיים יחסים טובים בינם לבין עצמם. כלומר, חברה בה היחסים מבוססים על המוסר. רעיון זה של סוף אחרון למהפכה הוא, באופן כלשהו, הרעיון היהודי: המשיחיות והגאולה. כמובן, תתעוררנה בעיות כלכליות עצומות, אבל בניגוד לקרל מארכס ולמארכסיסטים, בעיות אלה אינן העיקר. הפתרון שלהן הוא אמצעי, ובמקרים מסוימים, להשגת הדו־קיום התוך־אנושי של מרכיבי החברה. לכן, המציאות היהודית צריכה להישאר בתוך רעיון המהפכה הלא־יהודית. היא צריכה להעניק לה את הכוח המוסרי." ~ [[ז'אן-פול סארטר]].