רומן גארי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←כל החיים לפניו: הוספתי תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←חרדתו של המלך סולומון: הוספתי תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 124:
* "צ'אק הפליץ וטונג זינק מהמיטה, רץ לפתוח את החלון והתחיל לצרוח. הטיפוס הזה לא יפסיק להפתיע אותי. אחרי כל מה שהוא ראה בקאמבודיה הוא עוד מסוגל להתרגז בגלל נאד."
* "בעצם, הכל מסתכם בעודף מידע על עצמנו. לפנים יכולנו להתעלם זה מזה. יכולת להיאחז באשליות שלך. אבל היום, בגלל אמצעי התקשורת, הטרנזיסטור ובעיקר הטלוויזיה, העולם נעשה גלוי יותר מדי. המהפכה הגדולה של התקופה המודרנית היא ההתגלות הפתאומית והמסנוורת של העולם. במשך שלושים השנים האחרונות למדנו על עצמנו יותר משלמדנו באלפי שנים, וזה טראומטי. כשאתה גומר לשנן לעצמך, זה לא אני אשם, אלא הנאצים, אלא הקאמבודים, אלא... אני לא יודע מי, אתה מבין שמדובר בנו. תמיד ובכל מקום אנו. ומכאן רגשי האשמה."
* "צ׳אק, שעוד לא הכרנו אותו כאן, מפני שיש תור, אומר, שאדון סלומון לא עושה את זה מטוב לב אלא בעיקר בשביל ללמד את אלוהים לקח, לבייש אותו ולהחזיר אותו למוטב."
* "הוא גם טען, שהבוס של מע"ן סובל מההשפעות של החרדה שלו, שהוא מנסה למשוך אליו את תשומת הלב של אלוהים - דבר נפוץ אצל היהודים הטובים - כדי שאולי יקבל בתמורה עוד כמה שנים טובות. צ׳אק אומר שהיהודים שעוד מאמינים עומדים עם אלוהים בקשר אישי כמו בין חברים, ולפעמים מתווכחים עם אלוהים ואפילו רבים איתו בקול רם ומנסים לעשות איתו עסקים על בסיס של תן וקח - אני נותן לאחרים בלי חשבון ואתה נותן לי בריאות ואריכות ימים ואחר כך משהו עוד טוב יותר. לך תדע."
* "כן, כולם זוכרים את האנשים המפורסמים ואף אחד לא מתעניין באלה שהיו לא-כלום, אבל אהבו, קיוו וסבלו. אלה שברגע שנולדו קיבלו בהכנעה את הקונפקציה המשותפת לכולנו ונשאו אותה בהכנעה על גבם עד התחנה הסופית. ואפילו הביטוי הזה, ׳אלה שהיו לא-כלום׳ הוא מתועב, נכון ובלתי נסבל, אני דוחה אותו, בכל האמצעים הצנועים שברשותי."
* "עד שלא תתפוס שהוא עומד בקשר אישי עם אדוני שלו לא תבין את הזקן. הם משוחחים, הם צועקים זה על זה. זה נורא תנכי אצלו. הנוצרים, ביחסים שלהם עם אלוהים, אף פעם לא יגיעו לצעקות, היהודים כן. הם עושים לו סקנדלים משפחתיים."
* "צ׳אק טוען שהמלך סלומון עוסק בהחלפה ובמילוי מקום, מפני שבעל הבית איננו והוא מתנקם בו וממלא את מקומו, ועל ידי זה רומז לו רמז עבה על היעדרו."
* "לפי דעתו האדון סלומון נהיה ממלא-מקום בשביל ללמד לקח את אלוהים ולבייש אותו. האדון סלומון חושב שאלוהים צריך לטפל בכל מיני ענינים שהוא לא מטפל בהם, ומכיון שאדון סלומון הוא בעל אמצעים, הוא ממלא את מקומו. וכשיראה אלוהים שאיזה אדון זקן אחד מרעיף חסדים במקומו הוא אולי ייעלב מאוד, יתחיל להתעניין ויוכיח שהוא יכול לעשות הרבה יותר ממלך הקונפקציה, האדון סלומון רובינשטיין, אסק..."
* "זה טבעי, לא? לדעת מה מחפשים, זה כבר כמעט כמו למצוא…"
* "והזמן הוא מנוול לא קטן, הוא פושט לך את העור כשאתה עוד בחיים, כמו אלה שהורגים את הגורים של כלבי הים."
* "אתה תמיד זקוק למישהו יותר קטן ממך, ז׳אנו."
* "זה ממש גועלי לבחור איזו אשה בשביל לא לאהוב אותה רק מפני שיש נשים צעירות ויפות. גם ככה יש אי צדק ולא צריך להוסיף. זה לא היה עניין אישי ביני לבין מדמואזל קורה, צ׳אק, אלא ביני לבין האי צדק. שוב פעם קפצתי והתנדבתי."
* "אני יודע שכולם מתים מאהבה, מפני שזה הדבר הכי חסר, אבל אני הפסקתי למות והתחלתי לחיות."
* אני חושב שהדבר הכי טוב שהשאירו ההשמדות ליהודים זה ההומור. בתור חובב קולנוע אני משוכנע שהקולנוע היה מפסיד הרבה אילו לא נאלצו היהודים לצחוק."
* "זה מקלט בטוח, הצחוק."
* "היו שם על יד שולחן אחד שלוש זונות, אחת מהן אנטילית, ואני התיישבתי על ידן כמו ילד קטן שתמיד טוב לו כשאמא אתו. אני לא אומר את זה בשביל ללכלך את אמי, שלא היתה זונה בכלל ושהיתה בוחרת. אני דווקא חושב שהזונות הן אימהיות כי הן תמיד מוכנות לנחם אותך, כמו הכנסיה."
* "חשבתי ללכת להעיר את צ׳אק ולהרביץ לו כמה מכות בריאות, כי ככה יהיה לפחות איזה דבר שהוא לא מבין. אני פותח את הדלת, מדליק את האור, הוא ישן לו שינה מתוקה, אני ניגש אליו, מעיף אותו מהמיטה ומכניס לו שתי סטירות. הוא מופתע והוא צורח: מה זה, מה אתך, מה עשיתי לך? ואני מתפקע מצחוק. ואומר לו: קדימה, תנסה להבין, ואני שורק לי עם ידיים בכיסים. הוא חטף בפרצוף בלי לדעת למה, הוא המום לגמרי, שואל, חוקר, מנסה להבין, והנה הוא אנציקלופדיה חיה - ׳החכמה הכוללת׳. ורק מהמחשבה על זה נעשה לי טוב על הלב."
===לאור אישה===
| |||