פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 6 בתים ,  לפני חודש
←‏כל החיים לפניו: עריכה והתאמה לנייד
* "אני יודע כי ה[[חיים]] שווים את הכאב הכרוך בהם, וכי ה[[אושר]] ניתן להשגה. די לנו למצוא נושא מעמיק, ולהקדיש למה שאנו אוהבים את כל ישותנו עד כדי שיכחה עצמית."
 
 
==מתוך ספריו==
===[[w:כל החיים לפניו|כל החיים לפניו]]===
* "החלומת נהפכים לסיוטים כשמזדקנים." ~ עמוד 47
* "אין צורך בסיבות כדי לפחוד." ~ עמוד 44
* "כמו לכל האנשים הקירחים, גם לו לא היו שערות על הראש."
* "בית־הכיסא היה קטן נורא, וגברת רוזה לא היתה מסוגלת להידחס לתוכו כולה, בגלל המימדים שלה; וזה אפילו קצת משונה לראות כמה מקום יכול לתפוס אדם כל־כך [[בדידות|בודד]]. נדמה לי, שהיא חשה את עצמה בודדה עוד יותר שם בפנים." ~ עמוד 15
* שכחתי לספר לכם, שגברת רוזה שמרה מתחת למיטתה תמונה גדולה של אדון היטלר, וכשהיתה אומללה וכבר לא ידעה לאיזה קדוש להתפלל, היתה שולפת את התמונה, מסתכלת בה ומרגישה תכף ומיד הקלה, כי, בכל־זאת, היתה לה דאגה רצינית אחת פחות." ~ עמוד 38
* "לא מובן לי למה מוטב לחלום לאחור, ובגילה הרי כבר אי-אפשר לחלום קדימה." ~ עמוד 49
* "הזהות, כפי שידוע לך, גם היא דבר שאפשר לטעות בו, אין לה חיסון מפני טעויות, וילד בן שלוש אין לו כבר כל כך הרבה זהות, במיוחד כשהוא נימול..."
 
=== כלב לבן ===
* "אני אחד הדמוקרטים המאמינים כי מטרת הדמוקרטיה היא להעלות כל אדם לדרגת אצילות."
* "ניסיתי למשול ברוחי בזמן ששוב הסבירו לי ש'אינך יכול להבין, לכם בצרפת אין שבעה־עשר מיליון כושים'. זה נכון: אבל יש לנו חמישים מיליון צרפתים, וגם זה לא כיף גדול."
 
=== הבטחה עם שחר ===
* "עם אהבת אם, החייםה[[חיים]] מבטיחים לך משחר ילדותך הבטחה שאין הם מקיימים לעולם."
* "הומור הוא הצהרת כבוד, הכרזת עליונותו של האדם."
 
=== [[w:עפיפונים|עפיפונים]] ===
* "לפעמים זה בכלל לא עוזר שמבינים."
* "אילו היה נורמלי באמת, היה מטומטם."
* "מוות באהבה אני יכולה להבין כי יש שהאהבה כל כך חזקה שאין החיים יכולים להחזיק מעמד, והם פוקעים."
* "אם מעוותים הכול, הכול נראה מעוות."
* "אילו נהגו כל הצרפתים ב'היגיון' מכבר הייתה [[צרפת]] חדלה מלהתקיים."
* "האמת היא שעודף היגיון וחוסר טירוף שניהם לא רצויים, אך אודה כי אי הפרזה בזה ובזה הוא אולי מתכון נאה ל'קלו ז'ולי'."
* "לפעמים מתעלל בך הדמיון באכזריות. כך זה בענייני נשים, רעיונות וארצות."
* "ועיניה, היו כחולות כל כך, עד שהלבינו את פני השמים."
* "אין דבר עגום יותר מלהיות את ורק את, יצירה פעוטה שהיא תולדות הנסיבות... אני מתעבת כל מה שנעשה אחת ולתמיד..."
* "ככל שאתה מזקין, מתמעט והולך החשש שתחמיץ הכל, ששעתך דחוקה ואתה יכול לחיות בשלווה ולהסתפק במה שכבר הוחמץ. זה פשר הביטוי שלוות נפש. אך כשאת רק בת 16 ועוד יכולה לנסות הכל ולא להצליח במאומה, מכנים זאת על פי רוב 'עתידך לפנייך'."
* "התמימות היא אולי הפורה שבחלקות שהחיים נותנים לנו ואחר כך לוקחים מאיתנו."
* "בימים הממשמשים ובאים, אולי יהיה ללבלרים זוטרים בבתי דואר התפקיד המכובד מכולם. הם יוכלו לומר: אני, לפחות, לא היה לי חלק בזה!"
* "אטפל בך היטב, גם זמן רב אחרי שתעזבי אותי."
 
=== [[w:שורשי השמים|שורשי השמים]] ===
* "עליכם להבין שבסתר לבם משוכנעים אנשים אלה, שקולוניאליזם שאינו מוליד תנועת מרי ואינו מביא עמו שפיכות דמים והרג – הוא קולוניאליזם שלא עלה יפה. ובמובן מסוים אולי הצדק איתם."
* "עוד לא נמצא אדם שהצליח ליישב את הסתירה הטמונה בעצם השאיפה להגן על אידאל אנושי – בסיועם ובחברתם של בני האדם."
* "המהפכן האפריקני שחור העור לא היה שונה שוני מהותי ממהפכנים אחרים שחרתו על דגלם את המילים 'חופש', 'צדק', 'קדמה' ואחר כך קטלו, דיכאו ועינו, בשמה של המטרה הנאצלת והומאנית, כל מה שהיה חופשי וחי."
 
=== חרדתו של המלך סלומון ===
* "בצרפת, בשביל להיות הוגן, צריכים להרביץ רק לצרפתים."
* "יותר עצוב לכבות משהו אחרי שבער סתם."
* "אתה לא תוכל להבין זאת. אתה איבדת את כל משפחתך בקאמבודיה. יש לך על מי לחשוב. אבל אני מעולם לא איבדתי אף אחד. אין לי אף אחד, אפילו לא איזה בן־דוד, בין ששת מיליוני היהודים שהשמידו הגרמנים. אפילו הורי לא נהרגו, הם מתו בלא עת, בכל הכבוד, לפני היטלר. אני בן שמונים וארבע ואין לי את מי לבכות. בדידות נוראה היא לאבד אדם אהוב, אך מי שלא איבד אף אחד, הבדידות שלו נוראה עוד יותר."
* "צ'אק הפליץ וטונג זינק מהמיטה, רץ לפתוח את החלון והתחיל לצרוח. הטיפוס הזה לא יפסיק להפתיע אותי. אחרי כל מה שהוא ראה בקאמבודיה הוא עוד מסוגל להתרגז בגלל נאד."
* "בעצם, הכל מסתכם בעודף מידע על עצמנו. לפנים יכולנו להתעלם זה מזה. יכולת להיאחז באשליות שלך. אבל היום, בגלל אמצעי התקשורת, הטרנזיסטור ובעיקר הטלוויזיהה[[טלוויזיה]], העולם נעשה גלוי יותר מדי. המהפכה הגדולה של התקופה המודרנית היא ההתגלות הפתאומית והמסנוורת של העולם. במשך שלושים השנים האחרונות למדנו על עצמנו יותר משלמדנו באלפי שנים, וזה טראומטי. כשאתה גומר לשנן לעצמך, זה לא אני אשם, אלא הנאצים, אלא הקאמבודים, אלא... אני לא יודע מי, אתה מבין שמדובר בנו. תמיד ובכל מקום אנו. ומכאן רגשי האשמה."
* "צ׳אק, שעוד לא הכרנו אותו כאן, מפני שיש תור, אומר, שאדון סלומון לא עושה את זה מטוב לב אלא בעיקר בשביל ללמד את אלוהים לקח, לבייש אותו ולהחזיר אותו למוטב."
* "הוא גם טען, שהבוס של מע"ן סובל מההשפעות של החרדה שלו, שהוא מנסה למשוך אליו את תשומת הלב של אלוהים - דבר נפוץ אצל היהודים הטובים - כדי שאולי יקבל בתמורה עוד כמה שנים טובות. צ׳אק אומר שהיהודים שעוד מאמינים עומדים עם אלוהים בקשר אישי כמו בין חברים, ולפעמים מתווכחים עם [[אלוהים]] ואפילו רבים איתו בקול רם ומנסים לעשות איתו עסקים על בסיס של תן וקח - אני נותן לאחרים בלי חשבון ואתה נותן לי בריאות ואריכות ימים ואחר כך משהו עוד טוב יותר. לך תדע."
* "כן, כולם זוכרים את האנשים המפורסמים ואף אחד לא מתעניין באלה שהיו לא-כלום, אבל אהבו, קיוו וסבלו. אלה שברגע שנולדו קיבלו בהכנעה את הקונפקציה המשותפת לכולנו ונשאו אותה בהכנעה על גבם עד התחנה הסופית. ואפילו הביטוי הזה, ׳אלה שהיו לא-כלום׳ הוא מתועב, נכון ובלתי נסבל, אני דוחה אותו, בכל האמצעים הצנועים שברשותי."
* "עד שלא תתפוס שהוא עומד בקשר אישי עם אדוני שלו לא תבין את הזקן. הם משוחחים, הם צועקים זה על זה. זה נורא תנכי אצלו. הנוצריםה[[נצרות|נוצרים]], ביחסים שלהם עם אלוהים, אף פעם לא יגיעו לצעקות, היהודים כן. הם עושים לו סקנדלים משפחתיים."
* "צ׳אק טוען שהמלך סלומון עוסק בהחלפה ובמילוי מקום, מפני שבעל הבית איננו והוא מתנקם בו וממלא את מקומו, ועל ידי זה רומז לו רמז עבה על היעדרו."
* "לפי דעתו האדון סלומון נהיה ממלא-מקום בשביל ללמד לקח את אלוהים ולבייש אותו. האדון סלומון חושב שאלוהים צריך לטפל בכל מיני ענינים שהוא לא מטפל בהם, ומכיון שאדון סלומון הוא בעל אמצעים, הוא ממלא את מקומו. וכשיראה אלוהים שאיזה אדון זקן אחד מרעיף חסדים במקומו הוא אולי ייעלב מאוד, יתחיל להתעניין ויוכיח שהוא יכול לעשות הרבה יותר ממלך הקונפקציה, האדון סלומון רובינשטיין, אסק..."
* "שערי סומר על ראשי לעצם המחשבה שאני יושב על כיסא ושאף אחד, אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח שכיסא אינו סוכן פסבדו-פסבדו האמון על המזימה המחרידה ביותר עלי אדמות: לשות לכל מה שמקיף אותנו מראה מרגיע, יומיומי ומוכר" ~עמוד 83
* "היזהר, המילים היריבות מאזינות לך" ~עמוד 83
* "אין רגע נכון לסתום בו את הפה"~ עמוד 83
*"דוקטור כריסטיאנסן אמר לי לסתום את הפה ברגע הנכון, אבל אין רגע נכון לסתום בו את הפה."~ עמוד 83
*"ככל שניסה לא להיות אדם, כל נהיה אנושי יותר"~עמוד 87
*"ראיתי את המציאות, שהיא מעוררת ההזיות החזקה מכול"~ עמוד 88
*"אלה שלא מסוגלים לזהות אנטישמיות וגזענות משום שהם נושמים אותן, ואף אחד הרי לא מודע בנשימה שלו"~עמוד 89
*"מוחמד, המתקרא מומו למען דוברי הצרפתית, עמד ליד היהודי המכונה ישו, זה שסומן כאהבה וכגאולת האנושות במטרה להשמיד את היהודים כעונש על כך שיהודי אחד המציא את התרבות הנוצרית והנוצרים לא סולחים לו בשל כך, לאור המחויבות שהיא מטילה עליהם. זו עובדה קלינית שהנוצרים רוצים להרוג את היהודים מרוב כעס שהם הפכו אום לנוצרים עם כל החובות האלה שהם לא רוצים למלא" ~ עמוד 89
*"אני חלש ובזכות זה אני עדיין כאן"~ עמוד 90
*"אין דבר מבהיל יותר מן ההבנה"~ עמוד 94
*"מסכן שלי, אתה עדיין חושב ששתיים ועוד שתיים הן ארבע. זו טעות. שתיים ועוד שתיים הן מצב פסבדו, שותפות לדבר עברה, הן רק מעמידות פנים שיחד הן ארבע, מחמת איזה סדר עליון. הן מקבלות על עצמן את מראית העין, אבל אנחנו לא חייבים..."~ עמוד 104
*"סוף סוף יש בצדקה לחרשה שלי, אני שייך לעולם"~ עמוד 116
*"עדיין נשקף לו [[עתיד]] כעם עם עבר"~עמוד 119
*"סלח לי, אבל יש לך סימני שואה על השרוול"~עמוד 122
*"התקווה עושה אותה חולה"~עמוד 123
*"אני לא רוצה להוסיף ולגבר על כל זה, ולכן אני מדבר על זה"~עמוד 147
 
===הסערה===
ב"הסערה" נכללים כמה סיפורים קצרים, לכן בסוף כל ציטוט יצוין שם הסיפור אך העמוד בספר הכולל.
 
*"שיפצו לי פעמיים את הפנים, עד כדי כך שהמנתח אמר לי שמספר הקלסתרונים הולך ואוזל לו. בפעם האחרונה, לפני ששה חודשים, השינוי היה באמת קיצוני, אבל חייבים לומר שלגבי העיניים, אין הרבה מה לעשות. המבט מגיע מבפנים"~עד כלות הנשמה, עמוד 36
*"טבעי לחלוטין, ממרחק של שלושים שנה, לקשט את האישה שאהבת בכל היופי, החוכמה והשלמות שבעולם ולעיתים קרובות מאוד, התפעמות שכזו אינה מסמלל דבר מלבד שכחת העבר.~עד כלות הנשמה, עמוד 37
*"הסקרנות היא אכן מגרעת איומה"~היווני עמוד 126
 
===ריקודו של ג'ינג'יס כהן===
*"התייפחותם המתמשכת של כינורות הסתיו"~מפי משורר יידי. עמוד 106
*"הפשעים האיומים ביותר הופכים למכרות של אבנים יקרות, לרעיונות נשגבים, למעיינות של השראה ויופי, כל זוועה חדשה מדרבנת שוב את היכולת היצירתית שלנו"~עמוד 110
*"זה לא יכול להיות אלוהים, זה ודאי אדם, ואלה מסוגלים לכל דבר. לאן נפלתי שוב"~ג'ינג'יס כהן, עמוד 117
*"הטבע, אם ידוע לכם הדבר ואם לא, הטבע חיי מתקווה. הוא מצפין בחיקו ציפייה גדולה מאוד כן, הטבע גם לו יש חלומות. רוחו לא נופלת. הוא מקווה שיבוא יום,ליתר דיוק שיחזרו ימיו של גן עדן, גן עדן כמו שהיה בראשיתו. בעניין הזה הוא מסתמך מאוד על האדם, כוונתי לומר, על היעלמותו"
*"משה, לא די רק להיות עיוור כדי לראות את האנושות כראוי. צריך גם לדעת ''לדמיין'' אותה. זה כשרון נדיר, מוישלה, שיש רק ליחידי הסגולה שבינינו. האחרים לא יודעים אלא לעצום את העיניים." ~ עמוד 149
*"לולא חלם איש על האנושות, האנושות לא הייתה נבראית." ~ עמוד 149
*"אני שואלת את עצמי אם האהבה האמיתית, הענקית, אינה אלא שני יצורים שאינם נפגשים אף פעם?" ~ עמוד 150
*"אני אוהבת את כל מה שמעפיל אל האינסוף, כל דבר שמצביע על הדרך לשמיים..." ~ עמוד 184
*
 
==קישורים חיצוניים==