דויד גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
עריכה, הרחבה
שורה 7:
* "ארץ אוחזת הריה ומימיה באצבעות קשות."
* "הייתי בן ארבע. אני זוכר שהיה ערב... כשפתאום נלפתתי בידיעה המרה, הבוגרת עד להתמיה: יבוא יום ו[[מוות|אמות]]."
* "איך זה שכולם בכל הארץ יודעים אותם דברים. מה לומר, מה לעשות. כאילו חיברו את כולם לאותו זרם."
* "חיוך שכזה היה לו לפליקס שמי שהסתכל בו התחיל גם הוא לחייך, אפילו אם באותו רגע לא שמח בכלל."
* "פעם הייתי בוכה המון והייתי מלאת תקווה. והיום אני צוחקת הרבה, צוחקת ומיואשת."
* "יש לך פנים מעניינות. כל מיני סתירות פנימיות של אופי שהייתי רוצה לדעת עליו עוד."
* "שישה גברים במעילים צבאיים איש איש מכורבל בעצמו, נועץ מבט עמום בספל הפלסטיק שבידו."
* "אני לא רוצה לפגוש אותך ולא להפריע לחיים הרגילים שלך אבל הייתי רוצה שתסכימי לקבל ממני מכתבים."
* "ישבתי וחשבתי איך גבי ואבא הצליחו להפוך לי בבת אחת את הרכבת הזאת, שחורקת מרוב זקנה, ללונה־פארק נוסע של הרפתקאות."
* "יש בני־אדם שטעם חייהם הוא העבודה, ויש שהאמנות או ה[[אהבה]] הן שורש נשמתם והפשר האחד לקיומם."
* "ביחסי בעל ואשה אתה נידון להתוודע אל כל קשת התחושות האפשרית שבין כל שני בני־אדם שבעולם."
* "אני רוצה שתדעי עליי, שתדעי אותי במערומי, בחישובים הקטנים שלי ובחרדות העלובות, ובטיפשותי, ובבושות שלי."
* "כאשר ניתנו להם חייהם לא היו עשויים להבין את המתנה, ואחר כך כבר לא טרחו להרהר בכך. ומשום כך הם חשים את חייהם רק באזילתם האיטית מגופם; רק את דעיכתם וכיליונם האיטי והקבוע."
 
==רץ (1983)==
{{דף מורחב|רץ}}
* "אתה חש כיצד מרוצת הדברים שאירעו לך ניתקת לאיטה מעם מרוצתך."
* "קמתי במהירות. גם התכתשות היא תרופה אפשרית."
* "כעסתי על נעמי וגם [[רחמים|ריחמתי]] עליה. ידעתי שתוך שבוע תמאס בהוריה."
* "שישה גברים במעילים צבאיים איש איש מכורבל בעצמו, נועץ מבט עמום בספל הפלסטיק שבידו."
 
==ספר הדקדוק הפנימי (1991)==
שורה 25 ⟵ 28:
* "לא האמינה בקיומה של אהבה בכלל, מה זאת אהבה... זה רק רגע או שניים בחיים וכל השאר זה רק סבלנות אחד לשגעונות של השני."
* "נראה אותך עם חברים שלך כשתהיה בגילנו, נראה איך אתם תהיו, מה תוכל לספר להם ומה לא."
 
==שתהיי לי הסכין (1998)==
* "את לא מכירה אותי, וכשאני כותב לך גם אני לא לגמרי מכיר את עצמי."
* "לאט לאט מתנתקים בכלל אחד מהשני, אבל לא מפסיקים להרביץ לאוויר."
* "אני לא רוצה לפגוש אותך ולא להפריע לחיים הרגילים שלך אבל הייתי רוצה שתסכימי לקבל ממני מכתבים."
* "אני רוצה שתדעי עלייעלי, שתדעי אותי במערומי, בחישובים הקטנים שלי ובחרדות העלובות, ובטיפשותי, ובבושות שלי, ובקלוני."
 
==אמרותיו==
===ספרות===
שורה 47 ⟵ 57:
 
==ראו גם==
* ציטוטים מאוסף הסיפורים: '''[[רץ]]'''
* ציטוטים מהספר: '''[[המוות כדרך חיים]]'''
* ציטוטים מהספר: '''[[דבש אריות]]'''