מנחם בגין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אומות ומדינות: מקורות להערות
כעסם של הגויים
שורה 146:
* "ב[[ברית המועצות|רוסיה]] הועתק למרחקים גבול־הסבל האנושי, המקובל בחלקי עולם אחרים כגבול האחרון, אשר האדם התרבותי יכול לעמוד בו. העתקת גבול־הסבל איננה פעולה 'אידילית'; אולם יש לזכור, כי הודות לה, בעיקר הודות לה, עמדה רוסיה נגד אגרוף הפלדה הנאצי ולא נשברה תחת מהלומותיו, אלא אף אפשרה את ניפוצו."{{הערה|'''המרד''', עמוד 23}}
* "איזה מין ביטוי זה 'להעניש'? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה נותנים להם פליק על האצבעות? אני מוחה על עצם המונח 'הענשה'. בוא, אסביר לך מי יושב בממשלה הזאת. בממשלה שלי יושבים אנשים שנלחמו כל חייהם וחוו מלחמות ואיסורים. אינכם מפחידים אותנו עם העונשים שלכם. איננו נבהלים מאיומים ומוכנים לשמוע רק טענות רציונליות. אין לכם זכות להעניש את ישראל ואני מוחה על עצם השימוש במילה הזאת... כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר על הקורבנות בלבנון. אתה רוצה שנדבר על הזהירות שלכם במלחמת העולם השנייה או במלחמת וייטנאם? עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה... נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו". ~ לשגריר [[ארצות הברית]] בישראל, סמואל לואיס.
* "אז מה אם הם כועסים?! האינטרס הלאומי שלנו הוא הקובע. אם נעשה דברים או לא נעשה דברים לפי כעסם של הגויים – האינטרס שלנו יסבול. אסור לעשות כך".{{הערה|שם=רפול 192|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192.}}
* הייתי בוושינגטון ושם דיברו איתי מלכתחילה על 'פלשתיניאנס'. אמרתי לאנשי שיחי, עם כל הכבוד: "פלשתיין" זה שם של ארץ. 'There are Palestinian Arabs, there are Palestinian Jews' - כך אמרתי. ואני יכול לבשר לך שבנייר-העבודה שהוסכם בין ארצות-הברית וממשלת ישראל כבר כתוב במפורש Palestinian Arabs וזה נכון. בעברית: ערביי ארץ-ישראל, ובאנגלית Palestinians Arabs ואת ואני יחד אנו Palestinians Jews ובעברית: יהודים של ארץ ישראל."{{הערה|הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית}}
 
שורה 189 ⟵ 190:
*"היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש"ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'." ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* "היו שטענו...כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ"ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי...או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא היתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך." ~ [[רפאל איתן]].{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 191.}}
* "לא היתה עליו מעולם אימת הגויים" ~ רפאל איתן.{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''שם=רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192.}}
* "עורך הדין דובר הלטינית מברסט ליטובסק עשה את ישראל למדינה ים-תיכונית מבעבעת ותוססת. הוא העניק מקום והעניק קול למיליוני ישראלים מושתקים, אשר הפכו תודות למנחם בגין למשתתפים פעילים ושווי זכויות בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים." ~ [[W:ארי שביט|ארי שביט]]
* "מנחם בגין היה אחד המנהיגים הכי אהובים והכי שנואים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חסידיו ראו בו מנהיג נשגב, אוהב אדם, איש בעל יושר מופלא, שחי בצניעות והקדיש את חייו למען עם ישראל ומדינת ישראל. אויביו ראו בו לאומן צר מבט, תככן וחתרן, הזומם לתפוס את השלטון בכוח הזרוע, דמגוג משתלח שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו של בגין סיפק הוכחות נאמנות לשני הצדדים." ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]]