טרילוגיית משחקי הרעב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דולב העביר את הדף משחקי הרעב לשם טרילוגיית משחקי הרעב: התאמה לוויקיפדיה
הגהה, בקשת השלמה
שורה 1:
[[קובץ:The hunger games.svg|ממוזער|198 פיקסלים]]
'''[[w:טרילוגיית משחקי הרעב|טרילוגיית משחקי הרעב]]''' (באנגלית: '''The Hunger Games''') היא טרילוגיית ספרים מאת [[w:סוזן קולינס|סוזן קולינס]] שעובדה לסרטי קולנוע בשנים 2012־20152012 - 2015.
 
==ספר ראשון: משחקי הרעב (2008)==
שורה 7:
* "אתה מוזמן ג'יגולו." ~ הנער ממחוז 2 לפיטה, שנשלח לבדוק אם הנערה ממחוז 8 מתה סופית, עמוד 148
* "להתראות רו." ~ משפט הפרידה של קטניס מרו לאחר מותה, עמוד 215
* "כן, זיגוג. אמצעי ההגנה האחרון של הגוסס." ~ פיטה לקטניס אחרי שהצילה אותו, עמוד 229
* "'אז מי לא יודעת לשקר, פיטה?' אני אומרת, אף שהוא לא מסוגל לשמוע. לא חשוב. כל תושבי פאנם שומעים." ~ קטניס לאחר שסיממה את פיטה, עמוד 252
* "תשכחי מזה מחוז שתים־עשרה. אנחנו הולכים להרוג אותך. בדיוק כמו שהרגנו את החברה הקטנה ומעוררת הרחמים שלך... איך קראו לה? זאת שקפצה בין העצים? רו? אז קודם רו ואחר כך את, ואני חושבת שניתן לטבע לעשות את שלו עם הג'יגולו שלך. איך זה נשמע לך?" ~ קלוב מנסה להרוג את קטניס ליד קרן השפע, עמוד 259
* "לא, באמת. וברגע שהשיר שלך נגמר, אני ידעתי – ממש כמו אמא שלך – שזהו, אני גמור." ~ פיטה לקטניס במערה, עמוד 273
* "'זאת לא אשמתה"' אני אומרת, "'לא, זאת לא אשמת אף אחד. ככה זה,"' אומר גייל."
* "אני אוחזת בידו, נאחזת בה חזק, מתכוננת לקראת המצלמות וחוששת מהרגע שאצטרך לבסוף להרפות." ~ משפט הסיום של הספר
 
== ספר שלישישני: עורבנימשחקי חקייןהרעב – התלקחות (20102009) ==
{{להשלים}}
* ״פיטה ואני מתקרבים שוב. הוא עדיין תופס לפעמים בגב הכיסא ונאחז בכוח עד שהפלאשבק עובר. אני מתעוררת בצרחות מסיוטים של טציות וילדים אבודים. אבל הזרועות שלו נמצאות שם כדי לנחם אותי. ובסופו של דבר גם השפתיים שלו. בלילה שבו אני מרגישה שוב ברעב שהציף אותי על החוף, אני יודעת שזה היה קורה בכל מקרה. שמה שאני צריכה לשרוד הוא לא האש של גייל, המלובה בזעם וב[[שנאה]]. יש לי מספיק אש משלי. מה שאני צריכה הוא שן הארי באביב. הצהוב העז שמשמעותו לידה מחדש ולא חורבן. ההבטחה ש[[חיים]] יכולים להימשך, ולא חשוב כמה נוראות האבדות שלנו. שהם יכולים להיות טובים שוב. ורק פיטה יכול להעניק לי את זה."
 
* "אז אחר כך, כשהוא לוחש, ״את אוהבת אותי. אמיתי או דימיוני?״ אני אומרת לו, ״אמיתי.״
==ספר שלישי: משחקי הרעב – עורבני חקיין (2010)==
* ״פיטה"פיטה ואני מתקרבים שוב. הוא עדיין תופס לפעמים בגב הכיסא ונאחז בכוח עד שהפלאשבק עובר. אני מתעוררת בצרחות מסיוטים של טציות וילדים אבודים. אבל הזרועות שלו נמצאות שם כדי לנחם אותי. ובסופו של דבר גם השפתיים שלו. בלילה שבו אני מרגישה שוב ברעב שהציף אותי על החוף, אני יודעת שזה היה קורה בכל מקרה. שמה שאני צריכה לשרוד הוא לא האש של גייל, המלובה בזעם וב[[שנאה]]. יש לי מספיק אש משלי. מה שאני צריכה הוא שן הארי באביב. הצהוב העז שמשמעותו לידה מחדש ולא חורבן. ההבטחה ש[[חיים]] יכולים להימשך, ולא חשוב כמה נוראות האבדות שלנו. שהם יכולים להיות טובים שוב. ורק פיטה יכול להעניק לי את זה."
* "אז אחר כך, כשהוא לוחש, ״את'את אוהבת אותי. אמיתי או דימיוני?״' אני אומרת לו, ״אמיתי'אמיתי'.״"
 
[[קטגוריה:ספרי מדע בדיוני]]