בגוף אני מבינה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Bguf ani mevina.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|עטיפת הספר]]
'''בגוף אני מבינה''' הוא ספר מאת [[דויד גרוסמן]] הכולל צמד נובלות: '"אטרוף'" ו'"בגוף אני מבינה'". הספר יצא לאור ב־2002.
 
==אטרוף==
שורה 6:
* "ואז ינוחו עליהן שפתיים, ירבצו במלוא תוקפן המחוספס, ה[[גבר]]י, יבלעו אותן, יתפלשו בהן, לרגע יתרחקו מהן ונשימה חמה תחלוף עליהן, ואז יימצצו לאט, בכובד־ראש של [[תשוקה]] גדולה באמת."
* "האיש שהקדים והתפשט כדי לחסוך עוד כמה שניות יקרות, וחיכה לה בדריכות, והתהלך בבית עירום ולוהט מהתרגשות, ושילהב את עצמו במחשבות על ה[[אישה|אשה]] הגדולה והיפה וההחלטית."
* "מתנמנם לו בחוסר אכפתיות של איש בריא כמו שור שאין לו בעיות עיכול או [[מצפון]], כך שלעיניה, בכניסתה, מתגלים קודם-כלקודם־כול גבו החזק-למראההחזק־למראה - וכנראה גם חזק באמת - ואחר-כךואחר־כך עכוזו ורגליו, שבתנוחה הזאת נראים כמעט צעירים, ולרגע היא עומדת, מתבוננת, מחייכת לעצמה."
* "מי ידע שיש בה עדיין כזאת שובבות, ומחייכת בהקלה על שהיא שוב פה, במקום שבו היא [[חופש]]ייה מכל העמדת-פניםהעמדת־פנים וזיוף, מהמאמץ האינסופי של חייה האחרים: ועומדת רגע להחזיר לעצמה את נשימתה, וחושבת כמה שנים עוד תוכל לעלות ככה, בריצה, את ארבע הקומות."
* "כמעט בלי-משיםבלי־משים היא מַטָה מעט את ה[[מראה]] הפנימית ומקיפה בה את פניו עצומות-העינייםעצומות־העיניים שעדיין שפוכה עליהן אותה הבעה מהפנטת בזרותה, מזיגה של [[אושר]] ובדידות ותחנונים."
* "מולו נפערים חושים, לראות, להקשיב, לשאוף פנימה, על גוו ועל פניו עיניים מתרוצצות, סורקות את ידיו, את רגליו, את ראשו המדלדל משיער."
* "מרגע לרגע הוא נעשה נמרץ וסוער יותר, ונותן להם עוד, עוד, לילה של עסקה אפלה מאין כמוה, הוא נותן להם אותה כדי שיביאו לו אותה, וכל אותו זמן עיניהם כמעט עצומות, פיותיהם פעורים, גלים-גליםגלים־גלים הם נעים איתו."
 
==בגוף אני מבינה==
שורה 21:
 
==נאמר עליו==
* "כל אמנות היא תעתוע: בספר הזה, גרוסמן הוא אמן מרהיב של תעתועים, במרחב האינסופי והלא־נתפס שבין הארוטיקה למליםלמילים." ~ [[W:אריאנה מלמד|אריאנה מלמד]]
 
[[קטגוריה:נובלות]]