התפסן בשדה השיפון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה
שורה 1:
'''[[w:התפסן בשדה השיפון|התפסן בשדה השיפון]]''' (באנגלית: '''The Catcher in the Rye''') הוא רומן ריאליסטי מאת [[ג'רום דייוויד סלינג'ר|ג'יי די סלינג'ר]], שיצא לראשונהלאור ב־1951. הספר כולו הוא מונולוג של הולדן קולפילד, בן־עשרה החולק עם הקוראים את תסכוליו מהעולם – אכזבתו מהוריו, ממוריו ומהנערות איתן יצא. הצהרותיו ושאלותיו של הולדן, המצטיינות בשילוב עדין ומדויק של כנות, תמימות ואירוניה עודן מצוטטות תכופות ברוב רלוונטיות גם כיום.
{{מפריד}}
* "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?"
שורה 5:
* "כל המטומטמים שונאים שקוראים להם מטומטמים."
* "אני סוג של אתאיסט. כלומר, אני מחבב את [[ישו]] והכול, אבל אני לא מתלהב יותר מדי מכל שאר הדברים ב[[תנ"ך]]."
* "היא כל הזמן אומרת לך להפסיק. והצרה אתי, שאני מפסיק. רוב הבחורים לא מפסיקים. אני מוכרח. אף פעם אי אפשר לדעת אם הן באמת '''רוצות''' שתפסיק, או אם הן סתם מפחדות נורא, או אם הן סתם אומרות לך להפסיק בשביל שאם כן תעשה את זה, האשמה תהיה '''עליך''', לא עליהן."
* "אתה לא חייב להיות בחור רע בשביל לגרום למישהו לדיכאון."
* " 'אתה לא אוהב שום דבר שקורה'. לשמוע אותה אומרת לי את זה דיכא אותי עוד יותר."
שורה 13:
* "אף פעם אל תספרו שום דבר לאף אחד. אם תספרו, תתחילו להתגעגע לכולם."
* "אני אהיה התפסן בשדה השיפון. אני יודע שזה מטורף, אבל זה הדבר היחיד שבאמת הייתי רוצה להיות."
* "[[כסף]] מחורבן. בסוף הוא תמיד עושה אותך [[עצב|עצוב]] נורא."
* "מה שמלהיב אותי באמת זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול בכל פעם שמתחשק לך. זה אבל לא קורה לעתים קרובות."
* "הצרה עם בנות, שאם איזה בחור מוצא חן בעיניהן, אז הוא יכול להיות הממזר הכי גדול בעולם והן יגידו שיש לו תסביך נחיתות, ואם הוא לא מוצא חן בעיניהן, אז לא חשוב אם הוא הבחור הכי נחמד, ולא חשוב אם יש לו את תסביך הנחיתות הכי גדול, הן יגידו שהוא שחצן. אפילו בנות [[חוכמה|חכמות]] עושות ככה."
* "מה שבאמת התחשק לי, אבל, זה להתאבד. התחשק לי לקפוץ מהחלון. בטח הייתי עושה את זה, אם הייתי בטוח שמישהו יכסה אותי ברגע שאני אנחת. לא רציתי שאיזה חבורה של סקרנים טיפשים יסתכלו עליי כשאני כולי מכוסה דם."
* "קחי את רוב האנשים, הם משתגעים אחרי מכוניות. מודאגים מכל שריטה קטנה עליהן, ותמיד מדברים על כמה קילומטרים הם יכולים לעשות על ליטר, ואם הם קונים מכונית חדשה לגמרי, הם כבר מתחילים לחשוב על איך אפשר להחליף אותה במכונית עוד יותר חדשה. אני אפילו לא אוהב מכוניות ישנות, זאת אומרת, הן אפילו לא מעניינות אותי. הייתי יותר טוב רוצה איזה סוס מחורבן. [[סוס]] הוא לפחות אנושי לעזאזל."
* "זה מה שהורס אותי. אני תמיד אומר 'שמחתי להכיר אותך' למישהו שאני בכלל לא שמח שהכרתי. אם רוצים, אבל, להישאר בחיים, מוכרחים להגיד דברים כאלה."
* "[[ניו יורק]] היא עיר איומה כשמישהו צוחק ברחוב מאוחר מאוד בלילה. אפשר לשמוע את זה מקילומטרים. זה עושה אותך כל כך בודד ומדוכא."
* " 'נשברה לי ציפורן, כשיצאתי מהמונית', היא אמרה. היא הסתכלה עלי וככה חייכה. היה לה [[חיוך]] נחמד נורא. באמת. רוב האנשים כמעט אין להם חיוך בכלל, או שיש להם חיוך עלוב."
* "האדם שאינו מבוגר ניכר ברצונו למות מוות אצילי למען איזו מטרה ואילו האדם המבוגר ניכר ברצונו לחיות בצניעות למענה."