רומן גארי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 18:
==כל החיים לפניו==
{{דף מורחב|כל החיים לפניו}}
* "החלומת נהפכים לסיוטים כשמזדקנים." ~ עמוד 47▼
* "אין צורך בסיבות כדי לפחוד." ~ עמוד 44▼
* "בית־הכיסא היה קטן נורא, וגברת רוזה לא היתה מסוגלת להידחס לתוכו כולה, בגלל המימדים שלה; וזה אפילו קצת משונה לראות כמה מקום יכול לתפוס אדם כל־כך [[בדידות|בודד]]. נדמה לי, שהיא חשה את עצמה בודדה עוד יותר שם בפנים." ~ עמוד 15▼
* שכחתי לספר לכם, שגברת רוזה שמרה מתחת למיטתה תמונה גדולה של אדון היטלר, וכשהיתה אומללה וכבר לא ידעה לאיזה קדוש להתפלל, היתה שולפת את התמונה, מסתכלת בה ומרגישה תכף ומיד הקלה, כי, בכל־זאת, היתה לה דאגה רצינית אחת פחות." ~ עמוד 38▼
▲* "ממש אי־אפשר להאמין שמישהו מפחד מאריות כשיש כל־כך הרבה סיבות מוצדקות אחרות לפחד." ~ עמוד 52
* "לי אין שום כוונה להתחנף לחיים בשביל להיות מאושר."
* "גם מצב בריאותה לא היה טוב, ואני גם יכול לומר לכם מיד, שהיא היתה אישה שהגיעה לה מעלית."
* "החוק הוא דבר שקיים כדי להגן על אנשים שיש להם משהו להגן עליו מפני אחרים."
* "לי אין שום כוונה להתחנף לחיים בשביל להיות מאושר."
* "טוב, אז אני יודע שכל החיים לפני, אבל זאת לא סיבה לקבל כבר עכשיו מרה שחורה."
* "אהיה השוטר והסרסר הגדול ביותר בעולם, ואז איש כבר לא יוכל למצוא זונה זקנה ועזובה שבוכה בקומה השישית בבית בלי מעלית."
* "חוקי הטבע - אני מחרבן עליהם, גברת לולה. אני יורק עליהם. חוקי הטבע אלה דברים כל כך גועליים, שאפילו צריך לאסור אותם."
* "זמן רב לא ידעתי שאני ערבי, כי איש לא העליב אותי."
* "כל השכונה ידעה שבבית החולים, גם אם אתה סובל עינויים קשים, הם מסוגלים להכריח אותך לחיות כל זמן שיש לך עוד בשר ואפשר לתקוע בך מזרק, ולא נותנים לך לגמור. הרפואה צריכה להגיד את המילה האחרונה ולהילחם עד הסוף, כדי למנוע שרצון האלוהים יתממש."
* "דעתי היא, אם זה מעניין אתכם, שמנקודה מסוימת אפילו היהודים מפסיקים להיות יהודים, מרוב שבכלל חדלו להיות משהו."
* "היא לא פחדה מאלוהים, אבל אמרה שכבר מאוחר מדי, כי מה שנעשה נעשה, ואין טעם שיבוא לבקש ממנה סליחה."
* "היא כבר בכלל לא יהודיה ולא שום דבר אחר, אדון חמיל, היא רק אחת שכואב לה הכול."
* "ראיתי ברור שהיא כבר לא נושמת, אבל לא היה אכפת לי, אהבתי אותה גם בלי שתנשום."
▲* "בית־הכיסא היה קטן נורא, וגברת רוזה לא היתה מסוגלת להידחס לתוכו כולה, בגלל המימדים שלה; וזה אפילו קצת משונה לראות כמה מקום יכול לתפוס אדם כל־כך
▲*
* "אני זוכר היטב את הרגע הזה בחיי, מפני שלא היה כל הבדל בינו ובין האחרים."
* "כשפרצו את הדלת, כדי לראות מאין זה בא וראו אותי שוכב על־ידה, התחילו לצרוח
== כלב לבן ==
|