סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 2A01:6500:A042:6FEE:65F0:65F5:35F8:FC34 (שיחה) לעריכה האחרונה של אדג
תגית: שחזור
שורה 12:
* "כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה, כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו, בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים, עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר 'בסוכות תשבו, שבעת ימים'." ~ [[רמב"ם]], [[s:רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ו ה|הלכות לולב ו' ה']]
* "תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו – את הפשטות, בימי שלום – את סכנת המלחמה... לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר." ~ [[w:פילון האלכסנדרוני|פילון האלכסנדרוני]], "על החוקים", סעיף 204
* "בשעת אסיף כאשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, ציווה הכתוב לישב בסוכה לזיכרון כי במדבר ישבו באוהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר. לבלתי רום לִבם על בתיהם המלאים כל טוב." ~ רבי [[w:רשב"ם|םחחחחחחח
שמואל בן מאיר]] (הרשב"ם)
* "והנה נודע זה שאמרו רבותינו ז"ל, כי עיקר הסוכה הם ב' דפנות כהלכתן, וג' אפילו טפח, והוא ענין חיבוק הזרוע הנ"ל<small> (-'וימינו תחבקני',[[s:קטגוריה:שיר השירים ב ו|שיר השירים,ב',ו']])</small>, והוא, כשהאדם מחבק את אשתו, הנה היא עומדת פנים בפנים, ואז מתחבקת בזרועו. והנה בזרועו יש בו ג' פרקים,[...]וזהו שתיים כהלכתן, ושלישית אפילו טפח." ~ [[s:פרי עץ חיים שער חג הסוכות פרק ד|פרי עץ חיים,שער חג הסוכות,פרק ד']], [[w:חיים ויטאל|רבי חיים ויטאל]]
* "כי הסוכה שהיא בחינת המקיפים צריכה להיות דווקא דירת עראי דהיינו שלא יטעה ח"ו שכבר זכה לשלמות הדעת מאחר שזכה לאיזה השגה כי גבוה מעל גבוה... ולתבונתו אין חקר... כי תכלית הידיעה שלא נדע ומי שאוחז בבחינת התכלית הזאת אזי סוכתו דהיינו השגתו הוא בחינת דירת עראי תמיד כי מייגע תמיד להשיג יותר כנ"ל." ~ רבי [[נחמן מברסלב]], [[w:ליקוטי הלכות|ליקוטי הלכות]], הלכות סוכה א'