רומן גארי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
עריכה |
||
שורה 51:
* "אני זוכר היטב את הרגע הזה בחיי, מפני שלא היה כל הבדל בינו ובין האחרים."
* "כשפרצו את הדלת, כדי לראות מאין זה בא וראו אותי שוכב על־ידה, התחילו לצרוח הצילו, איזו זוועה, אבל קודם לא חשבו לצעוק, כי לחיים אין ריח."
==לאור אשה (1977)==▼
* "חייתי על אשה, ואין לי מושג איך אפשר לחיות אחרת."▼
* "בקרוב אחדל להיות, אבל אני רוצה להמשיך להיות אשה..."▼
* "מעולם לא היה לי ברור במיוחד מה פירוש הביטוי אשה 'נשית מאוד', או גבר 'גברי מאוד', אם אין זה, בעצם, בראש ובראשונה, להיות אדם אהוב."▼
* "מה זה בכלל, בעיות הזוג? או שיש בעיות, או שיש זוג, זה הכול."▼
* "רציתי לדעת מדוע לנו אין בעיות הזוג, לכל הרוחות!"▼
* "איך אפשר להבחין בין נכון ללא נכון, כשמתים מבדידות? פוגשים מישהו. מנסים לשוות לו עניין, ממציאים אותו מאל"ף עד תי"ו, מלבישים אותו במעלות מכף רגל ועד ראש, עוצמים את העיניים בשביל להיטיב לראות אותו. הוא מנסה קצת ליפות את עצמו, וגם את מנסה, ואם הוא יפה ומטומטם מתרשמים שהוא נבון, ואם לדעתו את מטומטמת הוא חושב שהוא נבון, ואם הוא נוכח ששדייך נפולים הוא מייחס לך אישיות, ואם את מתחילה לחוש שהוא סתם מפגר את אומרת לעצמך שצריך לעזור לו, אם הוא חסר השכלה, אז לך יש די והותר השכלה לשניכם, ואם רק את זה הוא רוצה כל הזמן את מספרת לעצמך שהוא מת עליך, ואם זה לא מושך אותו במיוחד את אומרת לעצמך שזה בעצם לא העיקר, ואם הוא קמצן אז זה בגלל שהיתה לו ילדות עשוקה, ואם הוא גס רוח את אומרת אל לבך שהוא טבעי, וכך ממשיכים לעשות כל מאמץ אפשרי בשביל להתכחש למציאות, לוודאות המסנוורת, וזה הדבר שמכונה 'בעיות הזוג' והבעיה בה"א הידיעה של הזוג, זה כאשר שוב אי אפשר לבדות זה את זה, ואז יש צער, טינה, שנאה, מנסים ללקט את הרסיסים ולאחות את הקרעים בגלל הילדים, או פשוט בגלל שבסיכומו של דבר מבכרים את החרא הזה על פני הבדידות."▼
* "אהבה היא הנכס היחיד המתרבה ככל שמפזרים אותו יותר. ככל שאתה נותן יותר, נותר לך יותר." ▼
* "תני הזדמנות לבלתי אפשרי. אין לך מושג עד כמה נמאס לו, לבלתי אפשרי, ועד כמה הוא זקוק לנו." ▼
* "רק קצת חסר לי על מנת להית מאולף: קורטוב של ציניות, של אמן כן יהי רצון, שמץ של שפלות, ארשת סטואית, עוד טיפ-טיפה אירוניה. אבל אהבתי אשה כפי שרק אשה יודעת לתת, ולא ידעתי להיכנע."▼
* "לא היה ולוא סיכוי קלוש להיחלץ מזה בכוחות עצמי, והסיבה לכך היתה פשוטה עד מאוד: אהבתי יותר מכדי שעוד אוכל לחיות מעצמי. זה היה חוסר אפשרות מוחלט, גופני ממש: כל מה שעשאני גבר מצוי היה באשה." ▼
* "אילו היינו מאושרים פחות, אילו לא היינו כה מאושרים שנשכח את האויב, אולי היו תופסים את יאניק בזמן ומצילים אותה. אבל שכחנו שהאושר מוקף תמיד מלתעות פעורות. בתחילה האויב סמוי מן העין, כלל לא מעלים על הדעת את קיומו, ואין הוא מתגלה אלא לאחר שכבר נגס נגיסה הגונה. זה הגועל נפש, הלכלוך האמיתי, שכולו פחדנות רוויה שנאה."▼
* "לא הייתי בבחינת רוצח השב אל זירת הפשע: הזירה עצמה היא, פושע זקן מאוד, מרוב שנים שהיא סובבת סביב לשמש." ▼
* "אינני בא ואומר לך שאי אפשר לחיות בלי אהבה: אפשר, וזה בעצם הכי מגעיל. איברי הגוף ממשיכים לתפקד ולקיים פעילות פיסיולוגית תקינה, והתעתוע יכול להימשך לאורך זמן, עד הרגע שבו התפקוד חדל והגוויה היא המצב התקני." ▼
* "לא בכל האמיתות אפשר לחיות. לעתים מזומנות אין בהן הסקה, ומתים מקור."▼
* "זו תהיה הבטחת ההמשכיות, קריאת תיגר על כל מה שרומס אותנו, זו תהיה הכרזת אלמותיות. יהיה עליה לסייע בידך לחלל את קדושתה של הפורענות: זה אלפים בשנים שאנו נוהגים בה, בפורענות, 'יראת כבוד', ובכך די. ביתר הכנעת וביתר קלות אנו מרכינים את ראשנו בפני מי שמתייחס אלינו באדישות ובבארבאריות מוחלטות כל כך. לדידי, זה עניין של גאווה נשית. כמעט עניין של הישרדות. זהו מרי, מין מאבק לשם הכבוד, הסירוב להירמס." ▼
== חרדתו של המלך סלומון (1979) ==
שורה 142 ⟵ 160:
* "הרעיון בדבר 'יופיו' של הפיל, 'אצילותו' של הפיל, יכול לעלות רק בדעתו של אדם שבע.... ואולם, בעיניו של האדם האפריקני לא היה לפיל יופי אחר ממשקל הבשר שעל עצמותיו."
* "המהפכן האפריקני שחור העור לא היה שונה שוני מהותי ממהפכנים אחרים שחרתו על דגלם את המילים '[[חופש]]', 'צדק', 'קדמה' ואחר כך קטלו, דיכאו ועינו, בשמה של המטרה הנאצלת והומאנית, כל מה שהיה חופשי וחי."
▲==לאור אשה==
▲* "חייתי על אשה, ואין לי מושג איך אפשר לחיות אחרת."
▲* "בקרוב אחדל להיות, אבל אני רוצה להמשיך להיות אשה..."
▲* "מעולם לא היה לי ברור במיוחד מה פירוש הביטוי אשה 'נשית מאוד', או גבר 'גברי מאוד', אם אין זה, בעצם, בראש ובראשונה, להיות אדם אהוב."
▲* "מה זה בכלל, בעיות הזוג? או שיש בעיות, או שיש זוג, זה הכול."
▲* "רציתי לדעת מדוע לנו אין בעיות הזוג, לכל הרוחות!"
▲* "איך אפשר להבחין בין נכון ללא נכון, כשמתים מבדידות? פוגשים מישהו. מנסים לשוות לו עניין, ממציאים אותו מאל"ף עד תי"ו, מלבישים אותו במעלות מכף רגל ועד ראש, עוצמים את העיניים בשביל להיטיב לראות אותו. הוא מנסה קצת ליפות את עצמו, וגם את מנסה, ואם הוא יפה ומטומטם מתרשמים שהוא נבון, ואם לדעתו את מטומטמת הוא חושב שהוא נבון, ואם הוא נוכח ששדייך נפולים הוא מייחס לך אישיות, ואם את מתחילה לחוש שהוא סתם מפגר את אומרת לעצמך שצריך לעזור לו, אם הוא חסר השכלה, אז לך יש די והותר השכלה לשניכם, ואם רק את זה הוא רוצה כל הזמן את מספרת לעצמך שהוא מת עליך, ואם זה לא מושך אותו במיוחד את אומרת לעצמך שזה בעצם לא העיקר, ואם הוא קמצן אז זה בגלל שהיתה לו ילדות עשוקה, ואם הוא גס רוח את אומרת אל לבך שהוא טבעי, וכך ממשיכים לעשות כל מאמץ אפשרי בשביל להתכחש למציאות, לוודאות המסנוורת, וזה הדבר שמכונה 'בעיות הזוג' והבעיה בה"א הידיעה של הזוג, זה כאשר שוב אי אפשר לבדות זה את זה, ואז יש צער, טינה, שנאה, מנסים ללקט את הרסיסים ולאחות את הקרעים בגלל הילדים, או פשוט בגלל שבסיכומו של דבר מבכרים את החרא הזה על פני הבדידות."
▲* "אהבה היא הנכס היחיד המתרבה ככל שמפזרים אותו יותר. ככל שאתה נותן יותר, נותר לך יותר."
▲* "מאושרים היינו, והדבר מעורר בנו מחויבות כלפי האושר."
▲* "תני הזדמנות לבלתי אפשרי. אין לך מושג עד כמה נמאס לו, לבלתי אפשרי, ועד כמה הוא זקוק לנו."
▲* "רק קצת חסר לי על מנת להית מאולף: קורטוב של ציניות, של אמן כן יהי רצון, שמץ של שפלות, ארשת סטואית, עוד טיפ-טיפה אירוניה. אבל אהבתי אשה כפי שרק אשה יודעת לתת, ולא ידעתי להיכנע."
▲* "לא היה ולוא סיכוי קלוש להיחלץ מזה בכוחות עצמי, והסיבה לכך היתה פשוטה עד מאוד: אהבתי יותר מכדי שעוד אוכל לחיות מעצמי. זה היה חוסר אפשרות מוחלט, גופני ממש: כל מה שעשאני גבר מצוי היה באשה."
▲* "אילו היינו מאושרים פחות, אילו לא היינו כה מאושרים שנשכח את האויב, אולי היו תופסים את יאניק בזמן ומצילים אותה. אבל שכחנו שהאושר מוקף תמיד מלתעות פעורות. בתחילה האויב סמוי מן העין, כלל לא מעלים על הדעת את קיומו, ואין הוא מתגלה אלא לאחר שכבר נגס נגיסה הגונה. זה הגועל נפש, הלכלוך האמיתי, שכולו פחדנות רוויה שנאה."
▲* "לא הייתי בבחינת רוצח השב אל זירת הפשע: הזירה עצמה היא, פושע זקן מאוד, מרוב שנים שהיא סובבת סביב לשמש."
▲* "אינני בא ואומר לך שאי אפשר לחיות בלי אהבה: אפשר, וזה בעצם הכי מגעיל. איברי הגוף ממשיכים לתפקד ולקיים פעילות פיסיולוגית תקינה, והתעתוע יכול להימשך לאורך זמן, עד הרגע שבו התפקוד חדל והגוויה היא המצב התקני."
▲* "לא בכל האמיתות אפשר לחיות. לעתים מזומנות אין בהן הסקה, ומתים מקור."
▲* "זו תהיה הבטחת ההמשכיות, קריאת תיגר על כל מה שרומס אותנו, זו תהיה הכרזת אלמותיות. יהיה עליה לסייע בידך לחלל את קדושתה של הפורענות: זה אלפים בשנים שאנו נוהגים בה, בפורענות, 'יראת כבוד', ובכך די. ביתר הכנעת וביתר קלות אנו מרכינים את ראשנו בפני מי שמתייחס אלינו באדישות ובבארבאריות מוחלטות כל כך. לדידי, זה עניין של גאווה נשית. כמעט עניין של הישרדות. זהו מרי, מין מאבק לשם הכבוד, הסירוב להירמס."
==פסבדו==
| |||