פרידריך ניטשה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה |
עריכה |
||
שורה 18:
* "רבים נוהגים בעקשנות במרדף אחר הדרך שבחרו לעצמם, מעטים במרדף אחר המטרה."
* "ההפך מהאמת אינו השקר אלא האמונה."
== הולדת הטרגדיה (1872) ==▼
* "ההכרה הורגת את הפעולה. כדי לפעול יש צורך בעיניים מוסוות באשליה."▼
* "אותו יצר עצמו, המוליד את
== אנושי, אנושי מדי (1878) ==
שורה 94 ⟵ 98:
* "הצורך איננו עובדה מבוססת אלא פרשנות."
* "התביעה להיות נאהב היא מן החוצפות הגדולות ביותר."
== דמדומי שחר (1881) ==▼
* "לנסות זה לדמיין."▼
* "האושר, יהיה מה שיהיה, מעניק אוויר, אור וחופש תנועה."▼
* "עצם הדבר הזה, להבין סיבה ומסובב כסיבה ועונש, כמה נורא הוא ומנוגד לתבונה!"▼
* "יש למחות מנשמתו את נקיפות־המצפון כִּמְחוֹת לכלוך ולרמוז לו איך יוכל לפצות, ואף למעלה מזה, על הנזק שאולי גרם לאדם באמצעות גמילת חסד עם אדם אחר ואולי אף עם הכלל."▼
* "כמה קלה יותר תהיה הרגשת החיים הכללית אם נוסף על האמונה
== המדע העליז (1882) ==▼
* "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל."▼
* "האכזריות היא תרופתה של גאווה שנפגעה."▼
* "הרעל שהורג אנשים חלשים מטבעם, ממריץ את החזקים."▼
* "ההחלטה הנוצרית להשקיף על העולם כרע ומכוער, גרמה לו להיות מכוער ורע."▼
* "יש בכוחו של האמן לעורר את כוחות הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת."▼
* "מה שאנו עושים לעולם אינו מובן, אלא רק זוכה לשבח או לגנאי."▼
* "ההסברים המיסטיים נחשבים לעמוקים; האמת היא, שאין הם אפילו שטחיים"▼
* "רעד וחיל אוחזים בנו שוב; מיהו זה אשר ישתוקק לקדש מחדש כאלוהית מפלצת זו של עולם לא נודע, כפי שנהגו חכמי העולם העתיק?"▼
* "איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? האין אנו צונחים מטה מטה ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן - עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! אלוהים מת! אלוהים יישאר מת! ואנחנו הרגנו אותו!"▼
* "לעולם לא נצא חובת רכות שאנו חייבים בה כלפי האישה." ~ תרגום ישראל אלדד, ספר שני, פסקה 71▼
== כה אמר זרתוסטרא (1883 - 1885) ==
שורה 117 ⟵ 140:
* "האם מכירים אתם את בהלת הנרדם?- חיל ורעדה אוחזים אותו עד בהונות רגליו, כי הנה הקרקע נשמטת מתחתיו והחלום מתחיל."
* "לא אני הפה לאזניים האלה."
▲== המדע העליז (1882) ==
▲* "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל."
▲* "האכזריות היא תרופתה של גאווה שנפגעה."
▲* "הרעל שהורג אנשים חלשים מטבעם, ממריץ את החזקים."
▲* "ההחלטה הנוצרית להשקיף על העולם כרע ומכוער, גרמה לו להיות מכוער ורע."
▲* "יש בכוחו של האמן לעורר את כוחות הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת."
▲* "מה שאנו עושים לעולם אינו מובן, אלא רק זוכה לשבח או לגנאי."
▲* "ההסברים המיסטיים נחשבים לעמוקים; האמת היא, שאין הם אפילו שטחיים"
▲* "רעד וחיל אוחזים בנו שוב; מיהו זה אשר ישתוקק לקדש מחדש כאלוהית מפלצת זו של עולם לא נודע, כפי שנהגו חכמי העולם העתיק?"
▲* "איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? האין אנו צונחים מטה מטה ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן - עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! אלוהים מת! אלוהים יישאר מת! ואנחנו הרגנו אותו!"
▲* "לעולם לא נצא חובת רכות שאנו חייבים בה כלפי האישה." ~ תרגום ישראל אלדד, ספר שני, פסקה 71
== מעבר לטוב ולרוע (1886) ==
שורה 160 ⟵ 171:
* "שום דבר בעולם אינו מתגלה עוד כאלהי אלא אם כן הטעות, העיוורון, השקר ואלהים עצמו נתגלה כשקר הממושך ביותר שלנו." ~ עמ' 360
* "לא ה[[סבל]] עצמו היווה את בעייתו [=של האדם], כי אם זה האלם הנורא מסביב, בזעקו את שאלתו "מה בצע בסבל?". האדם, האמיץ שבבעלי החיים, ויודע-סבל יותר מכולם, לא את הסבל עצמו הוא שולל; הוא רוצה בו, אף שוחר אותו, בתנאי שמראים לו טעם כלשהו לסבלו, איזה "למען". חוסר-השחר של הסבל, ולא הסבל עצמו, זו הייתה הקללה שרבצה עד כה על האנושות." ~ עמ' 370
▲== דמדומי שחר (1881) ==
▲* "לנסות זה לדמיין."
▲* "האושר, יהיה מה שיהיה, מעניק אוויר, אור וחופש תנועה."
▲* "עצם הדבר הזה, להבין סיבה ומסובב כסיבה ועונש, כמה נורא הוא ומנוגד לתבונה!"
▲* "יש למחות מנשמתו את נקיפות־המצפון כִּמְחוֹת לכלוך ולרמוז לו איך יוכל לפצות, ואף למעלה מזה, על הנזק שאולי גרם לאדם באמצעות גמילת חסד עם אדם אחר ואולי אף עם הכלל."
▲* "כמה קלה יותר תהיה הרגשת החיים הכללית אם נוסף על האמונה באשמה נשתחרר גם מיצר הנקמה הישן ואף נחשוב את ההליכה בדרך הנוצרית ונתינת ברכה לאויבינו וגמילת חסד עם מי שפגעו בנו לחוכמה יתרה מצד האנשים המאושרים! הבה נסלק את מושג החטא מהעולם – ותיכף ומיד נשלח בעקבותיו גם את מושג העונש."
== שקיעת האלילים (1888) ==
שורה 196 ⟵ 200:
* "נוסחתי בדבר גדולתו של האדם היא אהבת הגורל. לעולם אל נא תחפצו אלא במה שקיים."
* "כל אידיאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא – ובכל זאת אהבוה."
▲== הולדת הטרגדיה (1872) ==
▲* "ההכרה הורגת את הפעולה. כדי לפעול יש צורך בעיניים מוסוות באשליה."
▲* "אותו יצר עצמו, המוליד את האמנות כהשלמתו ומושלמותו של הקיום, בבחינת פתיון להמשך החיים, הוא אשר חולל גם את העולם האולימפי, ששימש בידי ה'רצון' ההלני מעין ראי מזכך. האלים מעניקים צידוק לחיי אדם על ידי כך, שהם עצמם חיים אותם – וזהו צידוק האלוהים היחיד שהוא בגדר טעם מספיק!"
== ניטשה נגד ואגנר (1889) ==
| |||