עובדיה ספורנו: הבדלים בין גרסאות בדף

* מזמור צה: לכו נרננה לד' נריעה לצור ישענו - "זה המזמור נאמר על קיבוץ גלויות הקודם לימות המשיח למען יוכלו המון ישראל לשוב בו בתשובה כמבואר ביחזקאל. בואו נשתחוה ונכרעה - אתם פדויי ד' בואו ונשתחוה להודות לשמו עתה על אשר גמלנו ... היום בקיבוץ גליות".
* "... אתם בני קיבוץ גליות אל תהיו כמותם [כמו דור המדבר] שמעו בקולו להביט נפלאות מתורתו ומצוותיו ולא יגזור עליכם שלא תזכו לימות המשיח כמו שגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ".

* מזמור קא: לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך ד' אזמרה - "בזה המזמור הודיע המלך דוד טוב דרכיו כשבקש להשיג את רוח הקודש להזהיר בני קיבוץ גליות וכל חפץ לזכות לימות המשיח שילכו בדרכיו כאמרו זכריה יב, ח והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד".

* מזמור קז: הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו - "זה המזמור אמר המשורר בלשון בני קיבוץ גלויות שיראו מלחמת גוג ומגוג והתשועה ממנה ואמר שיאמרו אותם הנגאלים אז כי אמנם ד' צריכים להודות כמבואר במזמור וכולם קרו לישראל ועל כולם יודו בקיבוץ גלויות הנגאלים משעבוד מלכויות כי במלחמת גוג ומגוג יאבדו רשעי האומות ופושעי ישראל שלא עשו תשובה בימי קיבוץ גלויות, וממנה יושעו הנשארים וכי ראוי גם לבני הגולה להתבונן בכל אלה".
* "יאמרו גאולי ד' בקיבוץ גלויות, אשר גאלם - משעבוד מלכויות ... ישם מדבר - ארץ ישראל שהיתה מדבר כאמרו (ויקרא כו לב) והשמתי אני את הארץ, ישם אותה לאגם מים, ויושב שם רעבים - שבי הגולה וירבו מאד - יותר מהראוי בטבע"
* ".. וימעטו - במלחמת גוג ומגוג שיאבדו רבים מישראל, מעוצר רעה ויגון - שלא שבו אל ד' בכל לב בזמן קיבוץ גלויות וחירותם משעבוד גליות אבל פנו איש לבצעו כמנהגם כאמרו עושה מקנה וקנין יושב על טבור הארץ".
* "... וישם כצאן משפחות - המשפחות הנשארות מישראל [-לאחר מלחמת גוג ומגוג] ירבה אותם כצאן כאמרו עוד זאת אדרוש לבית ישראל ארבה אותם כצאן אדם. יראו - בשוב ד' שבות ציון וירם קרן משיחו".

* מזמור קח: שיר מזמור לדוד נכון ליבי אלקים אשירה ואזמרה אף כבודי, עורה הנבל וכינור אעירה שחר - "בזה המזמור התפלל המשורר על קיבוץ גלויות ועל ראשי הדור אז, שיוכלו לתקן מעוות ההמון".

* מזמור קטז: אהבתי כי ישמע ד' את קולי תחנוני - "בזה המזמור דבר המשורר על חורבן בית שני וקבוץ גלויות קודם ימות המשיח והתפלל עליהם".