על ההשתעבדות מרצון: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ה[[הרגל]] הוא הסיבה הראשונה לעבדותל[[עבדות]] מרצון."

* "קבלו [[החלטה]] לחדול מלהיות עבדים, והפכתם לאנשים [[חופש]]יים."

* "מן ה[[תבונה]] הוא לאהוב את המידותה[[מידות טובות|מידות הטובות]], להעריך את המעשים הטובים, להכיר טובה על החסדים בהם זכינו, ולעתים תכופות אף להפחית מרווחתנו כדי להעצים את כבודם ותועלתם של מי שאנו מוקירים והראויים לאהבתנו."

* "כאשר מאה איש, כאשר אלף בני אדם, סובלים דיכוי של אדם אחד -– האם ניתן עדיין לומר שאין הם מעזים להתנגד לו, או שמא הם אינם חפצים בכך, ושבמקרה זה לא מדובר רק במורך לב, אלא יותר מכך באדישות וברפיון ?"

* "כיצד ייתכן שבני אדם רבים כל כך, ערים ועיירות כה רבות, אומות שלמות -– מוכנים לשאת לעתים תכופות רודן שאין לו כוח אחר מאשר זה שהם עצמם העניקו לו, אשר אין ביכולתו להזיק להם אלא כמידת נכונותם לשאת מידיו, ואשר לא יכול היה להרע להם כלל אלמלא היה להם נוח יותר לשאת את עולו מאשר להתנגד לו."

* "דבר מתמיה באמת —– ועדיין כה שגור ומקובל הוא, עד אשר מן הראוי יותר להצטער עליו מאשר להשתומם נכחו —– לראות מיליון בני אדם משועבדים בעליבות, על צווארם מונח עול, לא משום שהדבר נכפה עליהם בידי כוח כלשהו העולה על כוחם שלהם, אלא כיוון שהם מוקסמים, ואפשר אף לומר מכושפים, על ידי שמו של אחד שאין להם כלל סיבה לפחד מפניו —– שהרי אחד הוא —– ואף לא לאהוב אותו —– שהרי הוא נוהג בהם כולם בחוסר אנושיות ובאכזריותוב[[אכזריות]]. אך זוהי חולשתם של בני אנוש."

* "מי שחי בהתאם לטבע הוא מי שאינו חפץ אלא בדברים [[פשטות|פשוטים]] וקבועים."

* "עלובי החיים המחזיקים מעמד מול הרע בזכות היותם מרעים בעצמם -– לא לזה שמרע להם, אלא לאלה אשר כמותם סובלים ממנו, אך הנם חסרי ישע."

* "מעל הכול לא שכחו הקיסרים הרומיים להעניק לעצמם את התואר טְריבּוּן העם, כי זה נחשב לקדוש ומקודש, ומכיווןוכיוון שנוצר כדי להגן על העם ולשמור על ענייניו נהנה מיוקרה רבה במדינה. בדרך זו הבטיחו לעצמם אמון רב יותר מבני העם, כאילו די להשתמש בתואר הזה מבלי להתייחס למה שנעשה בשמו. גם בימינו יש הנוקטים בדרך דומה: אלה, לפני שהם מבצעים את פשעיהם החמורים ביותר מקדימים להם תמיד מספר נאומים יפים על טובת הכלל ועל הקלת מצבם של האומללים."