שמעון פרס: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה, הרחבה
שורה 3:
 
==על החיים==
* "שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות אהוב. זה אנושי."
* "מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות."
* "פסימים ואופטימים מסיימים באותו אופן, אז למה לא להיות אופטימי?"
* "אם תאכל שלוש ארוחות ביום תהיה שמן, אם תקרא שלושה ספרים ביום תהיה [[חוכמה|חכם]]."
* "אין שאלות אינפנטיליות, יש תשובות אינפנטיליות."
* "שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי."
* "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים." ~ על נועזות
* "הדיבורים לא משפיעים על המציאות, המציאות משפיעה על הדיבורים."
שורה 36:
[[קובץ:Shimon Peres in Brazil.jpg|ממוזער|250px|שמעון פרס]]
* "בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה." ~ לפי עדותו של מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהציג את תוכנית מבצע אנטבה ביולי 1976.
* "טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני", ~ ספטמבר 2016.
* "מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו." ~ מתוך ספרו ''כעת מחר'', עמ' 255, 1978.
* "אני רואה איך הם אוכלים את הגליל וליבי שותת דם, כי הייתי ממקימי רמות נפתלי ואני רואה 300 בתים שנקנו על ידי ערבים וזה ראשיתו של התהליך. הם גרים בבתים בעפולה ובעכו והם כובשים רחובות שלמים." ~ בשיחה עם [[מנחם בגין]] ו[[משה ארנס]]. 31 באוגוסט, 1978{{הערה|בתוך: גידי וייץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3092927 פרס לבגין: "ירדן היא פלסטין, אני נגד מדינה ערפאתית"], באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016}}
שורה 47:
* "יש לנו את שיטת הבחירות האידיוטית בעולם. אני חרד כי אם היא לא תשונה גם בבחירות הבאות הכנסת תהיה משותקת." ~ על [[w:חוק הבחירה הישירה|חוק הבחירה הישירה]], 2000
* "תשמרי על ה[[חוכמה]] שלך לכמה דקות, היא לא תברח לך." ~ מבקש מאישה מהקהל שקוטעת את דבריו לאפשר לו לסיים לדבר, כנס של מכון פרס לשלום בבית ציוני אמריקה, 2004
* "ה[[צבא]] איננו ארגון דמוקרטי, זה הארגון הבלתי־דמוקרטי היחיד שהדמוקרטיהשה[[דמוקרטיה]] שומרת כדי להגן על עצמה." ~ אתר ynet, יולי 2005
* "אי אפשר לקיים צבא ללא פקודות, כיבוד פקודות, וסרבנות גמורה לסרבנות." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
*"תשמע [[ידידות|ידידי]], אתה לא תבהיל את העם מפני שהעם לא מאמין לך. אני מציע לימין להפסיק עם ההפחדות, עם הבהלות, עם הלגיונות, עם האסונות... תפסיקו לדבר שטויות!" ~ נאום בכנסת בתגובה לטענת [[בנימין נתניהו]] כי בעקבות תוכנית ההתנתקות יפלו טילים על אשקלון, אוגוסט 2005
שורה 58:
* "השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל. ואני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל ולשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה־לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל." ~ בעדותו בפני ועדת וינוגרד, 2007
* "עלתה בדעתי תפיסה חדשה – ישראל צריכה לבנות לעצמה כושר הרתעה אסטרטגי! בנינו כור גרעיני באמצע מדבר, בדימונה!" ~ התייחסותו של פרס ליכולת לא קובנציונאלית (לפי מקורות זרים) של ישראל (סבר פלוצקר, [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות")
* "צריך להפתיע! להשתחרר ממוסכמות העברה[[עבר]]!" ~ על התפניות שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו (סבר פלוצקר, [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות")
* "בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי" ~ בנאום בפני ועידת הנשיאים בירושלים, פברואר 2009
* "במשטר דמוקרטי ההצבעה היא זו שקובעת, ואילו במשטר לא דמוקרטי הספירה היא זו שקובעת." ~ על הבחירות באיראן, טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009
שורה 94:
* "בזמנו נחשבתי לחצוף, פנטזיונר. אבל כשראו שדברים השתנו, שאני באמת משרת את המדינה ולא עושה לביתי, היחס השתנה. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות הציבור נחשף לפרויקטים רבים שקידמתי ושהיו חסויים בעבר. קידום תהליך השלום, ועוד רעיונות ופעולות שקיבלתי עליהם הרבה ביקורת, נתפסים היום כהצלחה. ולזה צריך להוסיף את בניית הכור הגרעיני, הקמת התעשייה האווירית, מבצע אנטבה, היציאה מהאינפלציה בשנות ה־80, בניית מערך הטילים. אגב, זכיתי לחמישים אחוזי תמיכה בקרב מתנחלים ודתיים." ~ על השינוי שחל בציבור הישראלי כלפיו (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* "אנחנו כעת בעידן אחר. היום החקלאי צריך מדע כדי לכבוש חלקה, והמדע לא צריך כוח. בשנים האחרונות אנחנו רואים איך מהפכות אמיתיות מתרחשות בלי נשק. כשסטלין ולנין רצו מהפכה, הם רצחו 20 מיליון איש. היום, קם לו בחור צעיר בשם [[W:מארק צוקרברג|צוקרברג]] – בלי צבא ובלי אידאולוגיה, ספק אם בכלל קרא את [[קרל מרקס|מרקס]] – ועשה מהפכה. המהפכה של הקומוניסטים פשטה רגל; המהפכה שלו – בלי להפעיל שום כוח – תראה מה עשתה. מי שירצה להיות בדרך של סטלין, אין לו עתיד." ~ פרס על המהפכות שחלו בעולם ועל כברת הדרך שצעדה האנושות (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* "צריך להבין דבר פשוט – את אופייה של [[ארצות הברית|אמריקה]]. זו ארץ שיש בה המון נדיבות. כלפינו, אבל לא רק כלפינו. אמריקה עשתה את גדולתה מזה שהיא נתנה ולא לקחה. ומי שלא מבין את זה, לא מבין את אמריקה. על כן, מול אמריקה אל תלך באופן כוחני. הנשיא [[ברק אובמה|אובמה]] ציטט פתגם – 'אדם שיש לו פטיש חושב שכל בעיה זה מסמר' – מה אני יכול לעשות שלא כל בעיה היא מסמר, והפטיש לא עונה על כל הבעיות? אמריקה זו ארץ עם הרבה תחכום. סופיסטיקציה. מאות אלפי פרופסורים, לא רק סטודנטים. על כן אי אפשר לדבר כל הזמן עם מכות אגרוף על השולחן. יש גם סגנון, והסגנון עושה את שלו." ~ על יחסי ארצות הברית וישראל (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* "אפילו הוליווד הגדולה לא הייתה יכולה לארגן את מה שהמוסד יצר. שום סרט לא יוכל לתאר את המציאות הזו. אתם ללא ספק ארגון הביון הטוב ביותר בעולם. שיקמתם את ההיסטוריה של העם היהודי ויש לכם חלק גדול מאד בקיומו וייעודו של העם היהודי ומדינת ישראל." ~ בביקור פרידה שערך מעובדי המוסד, ראשי האגפים וראשי הארגון לדורותיהם (עמוד הפייסבוק של פרס)
* "אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות." ~ על חשיבות ההשקעה ב[[חינוך]], בראיון לידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012
שורה 102:
* "חייבים להיפטר מהשטחים." ~ בראיון לסוכנות AP ביום השבעתו לנשיא המדינה
* "אסור לתת למיעוט של 1.5 מיליון פלסטינים בעזה לקבוע את עתידו של העם הפלסטיני כולו." ~ בפגישה עם [[w:חאבייר סולאנה|חאבייר סולאנה]], הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, 18 ביולי 2007
* "חלומי לא היה להיות נשיא, חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים[[כוכב]]ים." ~ מתוך נאום ההשבעה לנשיא, 15 ביולי 2007
* "אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "[[w:LEAD|Lead]]", בנוגע לאיום האיראני
* "[צריך] לשים דגש על החזון לא על שינון." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007
* "[[דמוקרטיה]] איננה רק ביטוי חופשי, אלא גם אישי." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007
* "אל תיתנו לאף אחד עצות, תיכנסו לזה ותשנו." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007
* "היום כולנו יכולים לדבר עם כל בן אדם בעולם כמעט. עכשיו לנוער יש את ה'בוקפייס'. הם כבר לא חיים איתנו ויש להם עולם משלהם.", ~ 2008 ([http://news.walla.co.il/?w=/9/1228495 מקור])
* "קומפלימנט זה כמו בושם – נעים להריח, מסוכן לבלוע." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008
* "אל תקשיבו להורים, למורים, הם מחפשים בך רק חסרונות. קחו את עצמכם בידיים וכל אחד יוכל לעשות בעצמו את הדברים הטובים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008
* "ההיסטוריהה[[היסטוריה]] היא של המוצלחים ושל המנצחים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008
* "אני הייתי בעד היציאה מעזה ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו, וחושב שהיינו צריכים לעשות זאת אחרת." ~ על [[w:תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], בנאום ב[[w:ועידת הנשיאים|וועידת הנשיאים]], 18 בפברואר 2009<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065208.html נשיא המדינה, שמעון פרס: בהתנתקות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי], באתר הארץ, 18 בפברואר 2009</ref>
* "אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שה[[יהדות|יהודים]] הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון." ~ מתוך ראיון עם אלי יצפאן, אפריל 2010
* "יש דבר אחד שהוא נורא כמו [[מוות]] - וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. " ~ מתוך התוכנית "עובדה", 2011
* "הסתכלתי על הבחורים האלה, הם אכן נראו צעירים פנטסטיים, אבל רחוקים מלהיות פנטזיונרים.נפרדתי בין היתר מ[[דן שומרון]], שפיקד על המבצע, מיוני והלוחמים האחרים. בתוך המטוס לא עמד שום מתח. כאילו יוצאים להמראה רגילה. בשלוש לפנות בוקר שמעתי דפיקה בדלת. [[מרדכי גור|מוטה גור]] עמד בפתח חיוור כסיד: 'שמעון, יוני איננו. כדור פגע בו בגב ופילח את ליבו' לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. יוני היה עבורי נציג של החזק והיפה שבתוכנו." ~ על סא"ל יוני נתניהו, שנפל ב[[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/257/967.html מקור])
* "בגיל כזה פורשים?" ~ על פרישתו של [[אהוד ברק]] מהפוליטיקה, 26 בנובמבר 2012
 
===[[w:ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009)|ועידת דרבן 2]]===
* "אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]]."
* "יש גבול גם לנייטרליות של שווייץ. יש גבול שאותו אסור לחצות."
* "לישראל אין ועידה, אך יש לה את האל שבשמים, ואליו נתפלל ביום זה."
* "אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]]."
 
===בכנס מנהיגות בכפר הירוק===
* "בתור [[מנהיגות|מנהיג]], אתה יכול להיות קטן כמו האגו שלך או גדול כמו המטרה שאתה משרת."
* "אדם [[חוכמה|חכם]] הוא אדם מוסרי." ~ נאמר בהקשר חלקי ל[[אלברט איינשטיין]]
* "הטכנולוגיה היא רק העצמה של חלקי הגוף השונים."
* "הילדים שלנו מתים עליכם." ~ בטקס פתיחת המכביה ה־18
 
=== בכנס יום הולדתו ה־90 ===
שורה 141 ⟵ 140:
 
===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה===
* ""אין ממשלה, אין ראש ממשלה. שבע שנים הוא (בנימין נתניהו) בזבז, היינו יכולים להחליט ולעשות, ולא עשה כלום. תראה את הגז. כמה זמן בזבזו על הגז הזה. תלכו לנורווגיה, תראו מה עשו שם, ותעשו אותו הדבר. מה כל כך קשה בזה?... אני לא רואה בישראל כוח לשנות. אני לא רואה אצל הפלסטיניםה[[פלסטינים]] כוח לשנות. אני לא חושב ששתי חולשות מייצרות כוח. זה שטויות. אני לא רואה בישראל אף אדם אמיץ. אני לא מכיר אחד. האמיצים הולכים היום להייטק. גם אצל הפלסטינים אין אמיצים, למרות שהעובדה שאבו מאזן עדיין נלחם בטרור היא נס שבנוי על לא מעט [[אומץ]]." ~ בריאיון האחרון לבן כספית טרם פטירתו (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
*"[[חוק הלאום]] עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום." ~ על הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 "פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים"], באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014)
* "שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." ~ מתוך הסרט "להיות שמעון פרס" (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html "להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי"], באתר ynet,{{כ}} 17 בנובמבר 2014)
* "שני אנשים הם יותר משניים ואיש אחד הוא פחות מאחד." ~ בראיון לכבוד 20 שנה לרצח יצחק רבין, 25 באוקטובר 2015
 
==נאמר עליו==
* “פרס הוא סמרטוט שניתן לכיפוף”, אמר פעם לעתונאי יאיר קוטלר,
* "פרס הוא לא מפסידן. הוא מצליחן. חייו עמוסי הישגים - חיים מרתקים ומאושרים...מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו! הוא הטביע חותם עמוק מאוד על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע! ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה ל[[מלחמה]], פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה!" ~ סבר פלוצקר על תרומתו האדירה של פרס למדינת ישראל (פלוצקר ס., [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות")
* "מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא"י, ואח"כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו." ~ סבר פלוצקר על הקשר בין פרס והפוליטיקה (פלוצקר ס., [2008], '''"שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים"''', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות")
* "יכולתו המניפולטיבית של שמעון פרס סיממה את כושר השיפוט שלו, ובסופו של דבר התנקמה בו! יצחק רבין, בספר 'פנקס שירות' שפרסם ב1979, הדביק לו את התווית המרושעת 'חתרן בלתי נלאה'! פרס לא הצליח להשתחרר ממנה עד סוף דרכו הפוליטית. פרס לא שכח ולא [[סליחה|סלח]] לרבין! אבל הבליג, כדרכו!" ~ סבר פלוצקר על בעיית האמינות של פרס (פלוצקר ס., [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות")
* "שמעון פרס נותר כמעיין מתגבר של אופטימיות. לעוסקים בשיווק פוליטי ודעת קהל, פרס שימש דוגמה מצוינת כיצד ממצבים דימוי מחדש של פוליטיקאי וכיצד מחוללים שינוי בדעת הקהל." ~ דן כספי
 
=== מתוך ספרים ===
* "לדידו של פרס לא הייתה סתירה בין 'איש החלומות' ל'איש המעשה'. להפך, הוא היה משוכנע שמעשה גדול מתחיל בחלום גדול." ~ אבי גיל, מתוך הספר: נוסחת פרס, 2018
שורה 197 ⟵ 196:
 
=== לאחר מותו ===
* "תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות." ~ [[ביל קלינטון]]
* "בבחירות 1992 ניצח כצפוי '''רבין''' שנשא את נאומו המפורסם 'אני אנווט'. את פרס מינה לשר החוץ. סביר להניח שהספר גם עשה את שלו. הסכמי אוסלו הביאו איתם את '''פרס נובל לשלום'''. הטקס היה מרשים. הכבוד שהתלווה לפרס היה גדול ושמעון היה מאושר. ואז הייתה העצרת, והגרוע מכל קרה. רבין נרצח. שמעון כיהן כראש ממשלה במקומו. הכאוס שלט. אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו וכמעט לא היה ניתן לעשות דבר. כצפוי, '''נתניהו''' ניצח בבחירות. מאז '''שמעון''' תרם את שלו בכך שהיה שבע שנים נשיא מאוד ממלכתי, הומני, מודרני, ערכי וראוי ומוערך בכל העולם. בשנות הנשיאות דיברנו כמעט רק בטלפון. שמעון היה מאושר על אשר סוף סוף זכה לאהבת העם שנוכח כמה שמעון אוהב אותו ואני שמחתי בשמחתו. תמיד הוא היה כזה. הקדיש לעם ישראל את חייו." ~ על השנים הטובות של פרס בשנות התשעים והאלפיים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017)
* "שמעון מצא עצמו ראש מפלגה שמעולם לא הייתה באופוזיציה, וגודלה אף פעם לא היה כה קטן. בליל הבחירות ישבתי אצל חברים וראינו את חיים יבין מכריז על 'מהפך'. חשבתי מה קורה עם שמעון פרס וצלצלתי אליו. הוא ענה לטלפון ונשמע עייף. מה שהראה את יחסו אלי הייתה בקשתו שאפתח את ישיבתו הראשונה של המרכז החדש בנאום קצר על 'דרכנו באופוזיציה'. וחודשים מספר לאחר מכן כאשר נבחרה ועידה חדשה, לפתוח אותה בהיכל התרבות. אני מספרת זאת כדי להזים את הדעה הרווחת שאין הוא גומל לעושים לו טובה, אלא מחלק את מה שיש לחלק דווקא בין אנשים שהתנגדו לו. החברות שלנו הלכה וקרמה עור וגידים. היינו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע כאשר שמעון היה בארץ, בדרך כלל בלשכה שלו ולעתים בירושלים בדירתי. באחת הפעמים כשירדנו מדירתי למכונית ראינו בכניסה ילדה קטנה בוכה בכי מרורים. שמעון מיד ניגש אליה ושאל מה קרה. הילדה ענתה שהילדים אומרים שהיא גם מכוערת וגם טיפשה ואינם רוצים לצרף אותה למשחק. שמעון ביקש ממני לחזור הביתה ולהביא סוכריות וחבילת שוקולד. עשיתי כדבריו והוא לקח בידו את הילדה הבוכה והלך אתה לחבורת הילדים להם הציע שוקולד וסוכריות בתנאי שישנו את התנהגותם כלפי הילדה. זה לא לקח יותר מדקה. הילדים התנפלו על הממתקים ומשכו את הילדה אליהם. תוך זמן קצר מאוד היא חדלה לבכות, צחקה ושיחקה עם הילדים האחרים והכל בא על מקומו בשלום. אירוע זה מסמל יותר מכל את אופיו של האיש שכאב לו כאבם של אחרים ובעיקר ילדים, ושאת כל חייו הקדיש לעשיית ישראל לא רק חזקה יותר, אלא גם טובה יותר. שמעון הפסיד פעם נוספת בבחירות הבאות כשבגין מוביל את הליכוד. הוא ספג במערכת הבחירות עלבונות, שנאה ובוז – הדבר האחרון שהגיע לו לאור ההיסטוריה שלו, אבל עמד גם בכך בכבוד. לאחר כישלונו השני של שמעון מול בגין ב־1981 פגשתי אותו למחרת וראיתי לראשונה כמה מעונה הוא נראה. כל מערכת הבחירות הזו הייתה מלאה עלבונות. ואילו הוא שתק. עכשיו ראיתי כמה פגוע הוא היה. אבל הוא לא אמר מילה על אלו שפגעו בו. ג'נטלמן אמיתי. הצעתי שלשם שינוי ניסע לביתי כדי להסתלק מכל מה שמריח מפוליטיקה. הכנסתי אותו הביתה והכנתי לו משהו לשתות. הוא עצם עיניים וישב כך לפחות רבע שעה. לאחר מכן שמתי את התקליט של '''פברוטי''' ששר את "עשיתי זאת בדרכי" ואריה '''מלה בוהם''' (אני לימדתי אותו לאהוב לפחות קצת מוזיקה קלאסית. מוזיקה קלה אהב מזמן). שמעון התבונן בי וחיוך עלה על שפתיו כשאמר שאני באמת מפיחה תקווה חדשה (וכך גם כתב בהקדשה לספר שנתן לי). כשהלך אמר, כבדרך אגב, שהוא לא יודע איך אני עושה את זה - אבל אני תמיד עוזרת לו לחזור לעצמו" ~ על השנים הקשות של פרס במדבר הפוליטי של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017)