ז'אן-ז'אק רוסו: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 36:
 
==אמיל, או על החינוך (1762)==
* "כל מה שחודר להבנה האנושית מגיע אליה דרך החושים, התבונה בראשונה של האדם היא [[תבונה]] חושית; היא-היא המשמשת בסיס לתבונה השכלית. מורינו הראשונים לפילוסופיה הם רגלינו, ידינו, ענינו[[עין|עיננו]]. כל אימת שממירים את אלו בספרים, אין מלמדים אותנו להשתמש בתבונתנו אלא בתבונתו של הזולת. מלמדים אותנו להאמין רבות ולעולם לא לדעת דבר."
* "מאין נובעת חולשתו של האדם? מחוסר האיזון שבין כוחותיו לרצונותיו. תשוקותינו הן המחלישות אותנו, מפני שהכוחות הנדרשים לנו לסיפוקן רבים מהכוחות שנוטע בנו הטבע, צמצמו איפוא את המאוויים וכמו הגברתם את הכוחות."
* "כוונתי בשיטת החינוך שלי אינה ללמד את הילדה[[ילדות|ילד]] דברים רבים אלא להחדיר למוחו מושגים נכונים וברורים. הגם שלא ידע דבר, אין בכך מאום ובלבד שלא יטעה. אייני שם אמיתות בראשו אלא כדי להבטיחו מפני הטעויות שהיה לומד במקומן. התבונה וכושר בשיפוט מופיעות לאט, הדעות הקדומות מגיעות בריצה בהמוניהן - אותן יש להרחיק ממנו"
* "משננים באזניי בלי הרף 'הצע דברים שאפשר לעשותם' כאילו אמרו לי 'עליך להציע את מה שנעשה ממילא' או, למצער,'להציע דבר מה טוב המתמזג עם הרע הקיים'. תכנית מעין זו תהא מופרכת פי כמה משלי. מפני שבמיזוג זה הטוב נפגם והרע אינו בא לידי תיקון."
* ''הכול יוצא טוב מתחת ידיו של בורא עולם, הכל מתנוון בין ידיו של האדם.הוא מאלץ חלקת אדמה להניב יבוליה של אדמה אחרת, כופה על עץ לשאת את פרותיו של עץ אחר; הוא מערב אלה באלה את סוגי האקלים, את היסודות, את העונות, ומבלבל בניהם; הוא מטיל מום בכלבו, בסוסו, בעבדו; הוא מערער את הכול, הוא מעוות את הכול, הוא אוהב את העיוות, הוא אוהב מפלצות; הוא אינו רוצה שום דבר כפי שעשהו הטבע, אף לא את האדם; צריך לאלפו למענו, כסוס רכיבה; צריך לעצבו על פי טעמו, כמו [[עץ]] בגנו."
* "כל אוהב מולדתו נוהג קשיחות בזרים; הם סתם בני אדם, הם לא כלום בעיניו."
* "המלחמות שמנהלות הרפובליקות אכזריות יותר ממלחמות המונרכיות. ואולם, בעוד מלחמתם של מלכים מאופקת, הרי שהשלום שלהם נורא ואיום; מוטב להיות להם אויב מנתין."
* "אחת ההוכחות לכך שהנטייה לאכילת בשר אינה טבעית לאדם היא שיוויון נפשם של ילדים כלפי מאכל זה, והעדפתם את כל המזונות הצמחיים. חשוב מעל לכל לא לעקר את הטעם הראשוני הזה ולא להפוך את הילדים לטורפים, אם לא למען בריאותם, הרי שלמען אופיים."
* ''"הכול יוצא טוב מתחת ידיו של בורא עולם, הכל מתנוון בין ידיו של האדם. הוא מאלץ חלקת אדמה להניב יבוליה של אדמה אחרת, כופה על עץ לשאת את פרותיו של עץ אחר; הוא מערב אלה באלה את סוגי האקלים, את היסודות, את העונות, ומבלבל בניהם; הוא מטיל מום בכלבו, בסוסו, בעבדו; הוא מערער את הכול, הוא מעוות את הכול, הוא אוהב את העיוות, הוא אוהב מפלצות; הוא אינו רוצה שום דבר כפי שעשהו הטבע, אף לא את האדם; צריך לאלפו למענו, כסוס רכיבה; צריך לעצבו על פי טעמו, כמו [[עץ]] בגנו."
* "הישמרו לכם מפני אותם קוסמופוליטים המבקשים למצוא במעמקי ספריהם חובות שהם מסרבים למלא במחוזותיהם. פילוסוף כזה אוהב את הטטארים כדי לפטור עצמו מלאהוב את שכניו."
* "ילד בוכה בצאתו לאוויר העולם. תקופת [[ילדות]]ו הראשונה עוברת עליו בבכי. מדי פעם בפעם מנענעים אותו, מלטפים אותו על מנת להרגיעו; מדי פעם בפעם מאיימים עליו, מכים אותו על מנת להשתיקו. או שאנו עושים מה שאהוב עליו או שאנו דורשים ממנו את שאהוב עלינו. או שאנו נכנעים לגחמותיו או שכופים עליו את גחמותינו, אין דרך ביניים: שומה עליו או לתת הוראות או לקבלן. הנה כי כן מושגיו הראשונים הם מושגים של שליטה ושל עבדות. בטרם ידע לדבר הוא מצווה, בטרם יעלה בידו לפעול הוא מציית"
* "כל רֶשַׁע נובע מחולשה. הילד אינו רע אלא משום שהוא חלש; חזקו אותו, הוא יהיה טוב. שבכוחו לעשות הכול, לעולם לא יעשה רע. מכל שמות התואר המיוחסים לאל הכול-יכול, "טוב" הוא התכונה שבלעדיה אי אפשר לתפוס את מהותו."
* "התנועות הראשונות של הטבע הן לעולם ישרות. אין כלל חטא קדמון בלב האדם. אין בו ולו מידה רעה אחת שאין יכולים לומר מה מקורה וכיצד חדרה אליו. התשוקה האחת והיחידה שהיא טבעית לאדם היא האהבה העצמית... אהבה עצמית זו, כשלעצמה או ביחס אלינו, היא טובה ומיטיבה."