אמיר ברעם: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:Amir Baram.JPG|250px|שמאל|ממוזער]]

* "תוך כדי כתיבת שורות אלו, גדוד 890 מגן ותוקף במרחב העיר טול-כרם. אין זה הזמן, עדיין לכתוב פרקי סיכום. מאז תחילת הלחימה, אוקטובר 2000, גדוד 890 מבצע שורה ארוכה של מבצעים ופעילות ממושכת בגזרות איו"ש השונות כפי שמתואר היטב על דפים מכובדים אלו: כניסות ראשונות לשטחי A בבית לחם, לחימה בשכם במסגרת [[W:מבצע חומת מגן|מבצע 'חומת מגן']] ועוד עשרות רבות של מבצעים בטול-כרם, קלקיליה ואתרים אחרים. 'סבלנות,התמדה ולעיתים כדור בין העיניים' אמירה זו מהווה כותרת גדודית ללחימה בעת הזאת, אמירה זו שהושאלה מ[[W:חיל הנחתים האמריקני|המרינס]] בלחימתו בטרור האסלאמי, מהווה את התמצית הרעיונית המבצעית נוכח תקופה זו." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, ל[[W:גדוד 890|גדוד 890]] בנוגע למוטו הגדודי. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט.

* "לחימה בעת הזאת בהיותה ממושכת ומוגבלת מחייבת את לוחמי הגדוד ומפקדיו למידה רבה של סובלנות: סבלנות ברכישת המטרה שפעמים עושה שימוש ציני באוכלוסיה תמימה. סבלנות ואורח נשימה מול עימות מתמשך העלול לגרור לשאננות ואדישות. סבלנות בהמתנה לניצחון המורכב מאוסף ניצחונות קטנים. כמו כן עם הסבלנות נדרשת התמדה: התמדה יומיומית ברדיפה אחר אויב אכזר המשחר לטרף אזרחים חפים מפשע במדינת ישראל, אויב אשר אינו בוחל בהריגת ילדים ומוצצים בפיהם. התמדה בחדשנות מבצעית, בחוסר הקיבעון בשיטה וביכולת להפתיע את האויב כל פעם מחדש. התמדה בשמירת דמותנו כלוחמים בצבא הגנה לישראל על כל ההבטים המסורתיים המשתמעים מכך וזאת למרות השחיקה הבעייתית. ולבסוף, לעיתים קרובות ככל האפשר, כדור בין העיניים: הדיוק בפגיעה הכירורגית הוא זה המפריד אוכלוסיה תמימה החפצה בשקט מאויב ציני. בניית ההבנה אצל האויב, באמצעים אלימים ומדויקים כי ברצונו להתיש אותנו טמונה התשתו. כאמור, אין זו שעת סיכומים. הגדוד מחויב להמשיך ולרכז את מירב זמנו, מרצו וכישרונו בעשייה המבצעית; עוד כשירויות שיפתיעו את האויב ויגרמו לפגיעתו, עוד התעקשות על אימון נוסף, מסדר נוסף עוד טכניקה קרבית נלמדת... כל שמשרת את המשימה במישרין או בעקיפין נמצא במרכז." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בנוגע למוטו הגדודי. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט.

* "לפני הגדר לא היתה מגננה יעילה. ישבנו עם הגדוד בטול כרם והשב"כ היה מעביר התרעה על מתאבד בדרך. הבנתי שאין הרבה מה לעשות חוץ מלהעמיד חיילים על הכביש ליד בחן ולהחזיק ידיים. די מהר עברנו להתקפה. הוצאנו את כל הגדוד למחנה הפליטים טול כרם, לשבת חזק עליהם לפני שיתקפו אותנו. הכל עבד על זמן אפס. אם החמצת מחבל בטול כרם, בערב היית שומע בחדשות על פיצוץ בנתניה. זו מציאות הזויה, שבה המלחמה מתנהלת מטרים מהאזרחים. ניהלנו קרב אש לילי במחנה הפליטים ובבוקר שתינו קפה בבת חפר." ~ מתוך הכתבה "בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך?", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", 30.03.2012 ([http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277 מקור]).

* "אבל יצאו פחות שרוטים מהדור שלי, דור האינתיפאדה הראשונה. היתה להם הצדקה מוסרית מלאה לפעול. כאן ירו עליהם ובעורף התפוצצו אוטובוסים. פה אני רואה את הגדולה של המח"ט שלנו אז, אביב כוכבי (כיום ראש אמ"ן). הוא ידע לשים את האצבע על בעיית ההתנהגות. מי שיגיד שלא היו עבירות ערכיות בזמן האינתיפאדה משקר. גם אצלנו בחטיבה היו מקרים של השחתה מכוונת של רכוש וביזה וגניבות. גם הרגנו בטעות אנשים שלא היינו צריכים להרוג. אבל ידענו לבדוק את עצמנו וגם להעניש כשצריך, במיוחד כשאנשים עברו עבירות שלא היו רק טעות בשיקול דעת בלהט הקרב". האינתיפאדה השלישית, הוא מתרשם, אינה עניין מיידי או מובן מאליו: "מחיר ההפסד נצרב אצל הפלסטינים. האזרח מהשורה אצלם לא יכול היה לחיות חיים רגילים באותה תקופה. הם זוכרים זאת היטב." ~ על השפעת הלחימה ב[[W:אינתיפאדת אל-אקצה|אינתיפאדה השנייה]] על הצנחנים עליהם פיקד. מתוך הכתבה "בצה"ל מזהירים מהחרפת העימותים: האינתיפאדה השלישית בדרך?", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", 30.03.2012 ([http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1675277 מקור]).

==נאמר עליו==

* " אחד המבצעים האיכותיים ביותר של היחידה, מבצע מורכב ורב משתתפים שכלל שיתוף פעולה עם יחידות כגון פלס"ר 35, מגלן וכוחות חיל האוויר. בעקבות מורכבות המשימה נכנסה היחידה לנוהל קרב שארך כחודשיים וחצי וכלל הכנות רבות, תרגולות שתוף פעולה עם חיל־האוויר וירי טילים רבים באימון, תורגלו כל התרחישים האפשריים ורמת המוכנות המבצעית הייתה גבוהה ביותר. המשימה – חיסול מחבלים ואיתורים במזרעת-כפרה אשר נמצא צפונית לרכס ג`בל צפי וצמוד לג`בע, כפר שהיה בסיס עורפי של חיזבאללה, מקן המחבלים הזה יצאו בין היתר גם המרצחים שהרגו חודשים מספר קודם לכן את אבי מילר ז"ל, שחר רפאלי ז"ל, יונתן בויידן ז"ל ודניאל ריי ז"ל, לכן המבצע היה גם טעון מאד מבחינה רגשית. בחמישה עשר באוקטובר 1994 יצאה היחידה למבצע. רכובים על גבי מרצדסים ביצע הכוח איגוף אדיר, שחדר עד כארבעים ק"מ בעומק לבנון ומאחורי הקו האדום בכדי להגיע אל קן המחבלים מן העורף. הכוח פרק רגלית וביצע תנועה רגלית עד לעמדה שצפתה על מזרעת-כפרה, לאחר שזוהו מחבלים ע"י התצפית הכווין מפקד העמדה, המ"פ דאז, אמיר ברעם את מסוקי התקיפה של חיל־האוויר שהשמידו ארבעה מחבלים. המבצע הוגדר כהצלחה מסחררת מכיוון שעמד הן במשימת השמדת המחבלים והן באיסוף המודיעין שהיה נחוץ במסגרת המבצע, או כפי שהוגדר בסיכומי האלוף: 'המבצע הוכיח שאנו תוקפים כל יעד של חיזבאללה המוכר לנו...'." ~ על מבצע "פנתר ורוד" עליו פיקד ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43940&itemId=27655&itemType=3&prm=t=3&template=15 מקור])