עמנואל קאנט: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור |
עריכה |
||
שורה 3:
== מתוך כתביו ==
* "שני דברים ממלאים את הרוח, כל פעם מחדש ובקסם ו[[פחד]] גוברים – הכוכבים שבשמים מעלי והחוק המוסרי שבתוכי." ~ ביקורת התבונה המעשית▼
=== הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות ===▼
* "חופש הרצון הוא העיקרון הייחודי של כל חוקי המוסר ושל החובות המשתמעות מהם." ~ ביקורת התבונה המעשית▼
* "האמנות אינה רוצה בתצוגה של דבר כלשהו, אלא בתצוגה יפה." ~ ביקורת התבונה הטהורה▼
* "תור התבונה משמע שהאדם הגיע לבגרות." ~ ביקורת התבונה הטהורה▼
* "היפה הוא סמלו של המוסר." ~ ביקורת כוח השיפוט▼
* "[[דת]] ללא מצפון מוסרי כמוה כאמונה תפלה." ~ מחשבות על החינוך▼
* "רעיון האלוהות חייב למלא את נפשו של אדם ברגשי כבוד, וכתוצאה הוא חייב לעשות בו שימוש לעתים רחוקות, ולעולם לא מתוך קלות ראש." ~ מחשבות על החינוך▼
{{דף מורחב|תשובה לשאלה: מהי נאורות}}▼
* "נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בה. חוסר [[בגרות]] הוא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת. אשמה בחוסר-בגרות קיימת, אם סיבתו איננה חוסר שכל, אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו בלי הדרכת הזולת. Sapere aude! – אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך! היא איפוא סיסמת הנאורות."▼
* " מתוך עצלות ופחדנות נותרים רוב אנשים קטינים מרצונם גם אחרי שהטבע פטר אותם מזמן מהדרכתם של אחרים ומשום כך קל כל כך לאחרים למנות את עצמם לאפוטרופסיהם."▼
* "השימוש הפומבי בתבונה האישית משמעו השימוש שהאדם, כמלומד, עושה בתבונתו בפני ציבור שלם מעולם הקוראים."▼
* "התבונה הטהורה מתבצעת מעצמה ומעניקה ל[[אדם]] את החוק האוניברסלי שאנו מכנים מוסר."
* "האושר הוא אידאל של הדמיון ולא של ההיגיון."
שורה 11 ⟵ 24:
* "עשה מעשיך כך שהאנושיות הן שבך והן שבכל איש אחר תהא לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד."
== אמרותיו ==
▲* "שני דברים ממלאים את הרוח, כל פעם מחדש ובקסם ו[[פחד]] גוברים – הכוכבים שבשמים מעלי והחוק המוסרי שבתוכי."
▲* "חופש הרצון הוא העיקרון הייחודי של כל חוקי המוסר ושל החובות המשתמעות מהם."
▲* "האמנות אינה רוצה בתצוגה של דבר כלשהו, אלא בתצוגה יפה."
▲* "תור התבונה משמע שהאדם הגיע לבגרות."
▲* "היפה הוא סמלו של המוסר."
▲* "[[דת]] ללא מצפון מוסרי כמוה כאמונה תפלה."
▲* "רעיון האלוהות חייב למלא את נפשו של אדם ברגשי כבוד, וכתוצאה הוא חייב לעשות בו שימוש לעתים רחוקות, ולעולם לא מתוך קלות ראש."
▲===מהי נאורות?===
▲{{דף מורחב|תשובה לשאלה: מהי נאורות}}
▲* "נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בה. חוסר [[בגרות]] הוא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת. אשמה בחוסר-בגרות קיימת, אם סיבתו איננה חוסר שכל, אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו בלי הדרכת הזולת. Sapere aude! – אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך! היא איפוא סיסמת הנאורות."
▲* " מתוך עצלות ופחדנות נותרים רוב אנשים קטינים מרצונם גם אחרי שהטבע פטר אותם מזמן מהדרכתם של אחרים ומשום כך קל כל כך לאחרים למנות את עצמם לאפוטרופסיהם."
▲* "השימוש הפומבי בתבונה האישית משמעו השימוש שהאדם, כמלומד, עושה בתבונתו בפני ציבור שלם מעולם הקוראים."
* "אין אני יכול לעשות את האדם טוב יותר, אלא על ידי מעט הטובה שיש בו, ואין אני יכול לעשותו נבון יותר, אלא על ידי מעט התבונה שיש בו."
* "הדת היא חוק השוכן בקרבנו."
שורה 56 ⟵ 49:
* "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים."
* "אלוהים איננו הוויה חיצונית, אלא יחס מוסרי השוכן בתוכנו."
* "
* "אם אתה הופך לתולעת אדמה, אל תהיה מופתע אם רומסים אותך."
* "אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבויתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו דבורים בכוורת."
|