דיימון ראניון: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "'''דיימון ראניון''' (4 באוקטובר 1880 - 10 בדצמבר 1946) היה עיתונאי וסופר אמריקאי..." |
עריכה |
||
שורה 1:
'''[[w: דיימון ראניון|דיימון ראניון]]''' (באנגלית: Damon Runyon);{{כ}} (4 באוקטובר 1880 - 10 בדצמבר 1946) היה
== מתוך סיפוריו ==
<small>הציטוטים הם מהספר 'חוש הומור וסיפורים אחרים' בתרגומו של מולי מלצר משנת 2016.</small>
===רומנטיקה בשנות הארבעים הסוערות===
* "פשוט, כשלדייב החבוב עולה הסעיף, מה שקורה זה שהוא עלול לפוצץ למישהו את המוח, ורוב הסיכויים שהמוח הזה יהיה של לא אחר מאשר וולדו וינצ׳סטר, אם כי כמה חבר׳ה טוענים שלוולדו וינצ׳סטר אין בכלל מוח, אחרת מה יש לו לרחרח סביב הפרגית של דייב החבוב."
שורה 11 ⟵ 12:
===האידיליה של מיס שרה בראון, או: בחורים ופרגיות===
* "סקיי משחרר לבייטס-בקבוק-ברנדי שטר של אלפייה, אף על פי שכל הנוכחים בסביבה אומרים שסקיי מגזים ביותר בהערכת המחיר הסביר כשהוא שם לבקבוק-ברנדי אלפייה מול הנשמה שלו."
* "טוב, נו, לדובר יש [[זיכרון]] בהחלט מעולה, והוא מספר שמיס שרה בראון מודיעה לסקיי שמכיוון שהוא יודע כל כך הרבה על כתבי הקודש, אולי הוא גם זוכר את הפסוק השני בשיר השירים, אבל רוב הסיכויים זה שדובר מתבחבש עם מספר הפסוק, כי אני הולך ובודק בעצמי את העניין באחד מאותם בייבלז-של-גידעונים, והפסוק נראה קצת יותר מדי בשביל מיס שרה בראון, אם כי כמובן אי אפשר אף פעם לדעת."
===אחד שיש לו מילה===
* "כפות הרגליים שלו פונות שם למטה לשני כיוונים שונים, בזווית רחבה מאוד, כך שאם אתם רואים את כף רגל עומד בפינת רחוב יהיה לכם מאוד קשה להחליט לאן פניו מועדות, כי רגל אחת פונה לכיוון אחד והשנייה לכיוון השני. למען האמת, כשהוא עומד במקום בלי לזוז, חבר׳ה ששורצים ליד המסעדה של מינדי הרבה פעמים מהמרים על לאיזה כיוון כף רגל מתכוון ללכת."
שורה 29 ⟵ 30:
* "אישית, אני חושב שמונית זה דבר יותר נוח ופחות יקר מאשר ויקטוריה מיושנת אם יש לך כוונה להגיע לאנשהוא, אבל כמובן בחורים ופרגיות שבא להם להתמזמז קצת מהצד אף פעם לא רוצים להגיע לשום מקום במיוחד, או בכל אופן לא יותר מדי מהר."
* "לואי קלף-אחרון הוא מין בחור שמסוגל להידרדר למעשי נוכלות לא קטנים, ובעצם לעיתים קרובות הוא בכלל לא צריך להידרדר כדי להגיע לשם."
* "ואני יכול לראות את זיק
===ג׳נטלמנים, לחיי המלך!===
* "טוב, ככה מהשרוול אני לא יכול להעלות בדעתי מישהו שאני מכיר באירופה, ואם אני מכיר שם מישהו אני בטח לא אהיה מאושר שחבר'ה כמו קיטי טיק-טק, איזי צ׳יזקייק וג׳ו-ג׳ו ילכו למסור לו ד"ש, אבל כמובן אני לא משמיע שום הרהור מהסוג הזה בקול רם."
שורה 47 ⟵ 48:
===הבחור הכי לוהט בעולם===
* "השוטרים תמיד זורקים את האשמה על הכל, בלי קשר לאיפה זה קרה, על הברנש הכי בולט שהם מצליחים לעלות בדעתם, וביג ג׳ול בולט למדי בכל רחבי ארצות הברית. רוב הסיכויים זה שהוא לא עושה חצי מהדברים האלה, ובטח יש לו אליבי לחצי שהוא כן עושה, די סביר, אבל אין ספק שהוא מאוד לוהט, ואני לא מת לראות סביבי בחורים לוהטים, ואפילו בחורים שהם טיפ-טיפה חמימים."
* "וביג ג׳ול מוריד את המעיל שלו, ואני רואה שיש לו אקדח אוטומטי אחד תחוב מתחת לבית השחי, ועוד אחד מציץ מחגורת המכנסיים, ואני מקווה ומייחל ששום שוטר לא יצעד לו פתאום אל תוך החדר בזמן שביג ג׳ול נמצא שם, כי זה מאוד מאוד נגד החוק שחבר׳ה יסתובבו להם לבושים בצורה הזאת בעיר [[ניו יורק]]."
* "כשאני נותן עוד הצצה אני רואה שזה באמת ובתמים קוף גדול, ואפילו אחד מכוער להחריד, אם כי אישית אני לא רואה אי פעם איזשהם קופים שאני יכול לציין אותם כיפי תואר במיוחד."
===המוח חוזר הביתה===
שורה 59 ⟵ 60:
== נאמר עליו ==
* "ראניון עמל על גיבוש הסגנון שלו במשך עשרות שנים, והוא הגיע למשהו שרק סופרים מעטים מצליחים לעשות: ליצור שפה ייחודית משלו, כזאת שאי אפשר לטעות בה, עד כדי כך שזכתה לכינוי משלה - Runyonese (׳ראניונזית׳)." ~ [[W:מולי מלצר|מולי מלצר]]
* "ישנו גם מרכיב נוסף, קצת יותר קשה לתיאור, וזהו התחביר הראניוני המיוחד במינו, הדרך שלו לבנות את המשפטים ואת הפיסקאות במין סדר כזה שבסוף תגיע איזושהי ׳פואנטה׳ הומוריסטית. הפואנטה האמיתית, אין צורך לומר, מגיעה תמיד בסוף הסיפור (במקרים רבים - מלאכת מחשבת - ממש במילה האחרונה)." ~ מולי מלצר
* "די ברור שראניון לא מחפש שום עושר לשוני מן הסוג שמזוהה לעיתים קרובות עם ׳ספרות טובה׳; בדיוק להפך: הוא חותר דווקא למין מינימליזם של שפת עיתון יומיומית, תוך שימוש וירטואוזי במבחר יחסית מוגבל של מילים וביטויים." ~ מולי מלצר
שורה 65 ⟵ 66:
* "יש מי שראו ביסוד הזה אצל ראניון מעין ׳פילוסופיה חתרנית׳: כביכול ערעור על תפיסת החוק והסדר הקיימת, שבה האזרחים ה"מהוגנים" (וכל מוסדות החוק שלצידם) הם בצד הנכון מבחינה אתית, ואילו אנשי העולם התחתון הם אויבי המין האנושי; ואם לא ערעור, כי אז לפחות הרהור והצבת סימן שאלה על המודל המקובל הזה." ~ מולי מלצר
* "באחרית ימיו חלה ראניון בסרטן הגרון, והטיפול שקיבל גזל ממנו כמעט לחלוטין את יכולת הדיבור, ובחודשים האחרונים לחייו היה מתהלך עם פנקס קטן ורושם בו מה שרצה לומר, או פשוט מקשיב לאחרים ועונה במנוד ראש. בהומור האופייני לו הוא כתב אז על היתרון שבמצב הזה: אף אחד לא יוכל לומר על ראניון שהוא אמר מילה רעה על מישהו, כי מנוד ראש אי אפשר לצטט." ~ מולי מלצר
{{מיון רגיל:ראניון,דיימון}}
[[קטגוריה:סופרים אמריקאים]]
| |||