רוזה לוקסמבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 3:
{{מפריד}}
 
* "יהחברההחברה הבורגנית עומדת בצומת דרכים, או מעבר לסוציאליזם או רגרסיה לברבריות." ~ 1916
* "מרקסיזם הוא השקפה מהפכנית שחייבת תמיד להיאבק לגילויים חדשים... הוא במיטבו כאשר הוא מתנגח עם ביקורת עצמית."
* "[[חופש]] רק בשביל תומכי הממשלה ובשביל חברי מפלגה אחת, ואפילו רבים הם מאוד, אינו חופש כלל. חופש פירושו תמיד חופש לחושבים אחרת, וזה לא בשם איזו קנאה ל'צדק ויושר'. אלא שכל התכונות המחנכות, המחלימות, המטהרות, שמתגלות בחופש הפוליטי, כרוכות הן במהות אמיתית זו, והן נפסדות כשערכי החופש נעשים קניין לפריבילגיה של נבחרים" {{הערה|שם=ערכים גנוזים|מצוטט בתוך '''ערכים גנוזים''' מאת ברל כצנלסון (הוצאת עיינות תשי"ד)}}.
*תפקידו ההיסטורי של הפרולטריון, בהגיעו לשלטון, אינו ביטול כל דימוקרטיה. תפקידו הוא להעמיד דמוקרטיה סוציאליסטית במקום הדמוקרטיה הבורגנית. ואולם הדימוקרטיה הסוציאליסטית אינה מתחילה רק ב'ארץ הבחירה', לאחר שכבר נבנה מסד המשק הסוציאליסטי. היא אינה ניתנת כדורון של חג-המולד לעם הטוב אשר תמך בינתיים באמונה בקומץ דיקטטורים סוציאליסטים. הדימוקרטיה הסוציאליסטית תחילתה עם חיסול השלטון המעמדי ועם ראשית הבניין של הסוציאליזם. תחילתה מרגע כיבוש השלטון בידי המפלגה הסוציאליסטית. זו היא הדיקטטורה האמתית של הפרולטריון. כן, דיקטטורה! - אבל תכנה הוא לא ביטול הדמוקרטיה, אלא השימוש הנכון בה..."{{הערה|שם=ערכים גנוזים}}
* "החירות השמורה לנאמני השלטון והמפלגה איננה חירות. החירות היא תמיד חירותו של זה אשר דעותיו שונות, אחרת החירות מאבדת מערכה כאשר היא הופכת לטובת הנאה."
* "כך הגענו בשלום לעקרון הצדקה[[צדק]], לסוס מרוץ זקן זה, שנשא עליו זה אלפים בשנים את כל מתקני העולם, מאין אמצעי תחבורה היסטוריים בטוחים; כך הגענו שוב לבהמה דלה זו, שעל גבה הפליגו כל הדון קישוטים של ההיסטוריה לשם תיקון עולם רב, ולבסוף לא הביאו עמם חזרה אלא פצע וחבורה"
* "לפעמים תוקף אותי מן רגש, כאילו אינני כלל אדם, אלא הנני גם כן מין ציפור או מין חיה אחרת בתבנית אדם. כשאני יושבת בתוך גן שכזה או על פני השדה בין דבורים הומיות ובין טרפי עשב, אני מרגישה בקרב לבי פנימה, כי פה הנני יותר בתוך ביתי ונחלתי מאשר שם - בים הקהל בשעת אסיפה של מפלגה. לך הלא אני יכולה להגיד את כל זה, ולא אירא, כי את תריחי בזה כרגע ריח בגידה בסוציאליזמוס, את יודעת היטב כי בעזרת השם מות אמות על משמרתי: באיזו מלחמה על פני חוץ או באיזה בית סוהר, אבל בתוך תוכי הנני שייכת יותר לעכברוני-הכרוב שלי אשר בערוגות גני משאני שייכת ל'חברים'" {{הערה|שם=כתובים|1=כתובים, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=KTUVIM%2F1929%2F02%2F07&id=Ar00103&sk=E2DB0C22 עשר שנים למותה], מתוך מכתביה בתרגום דוד פרישמן, עשור למותה}}.
* "חייב אדם לראות את החיים עם כל הנלווה להם ולמצוא את הכל יפה וטוב." {{הערה|שם=כתובים}}.