איתי החיים משחק הרבה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Mesach Harbe.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|עטיפת הספר]]
'''[[W:אתיאיתי החיים משחק הרבה|אִתִּי החיים מְשַֹחֵק הרבה]]''' הוא רומן מאת [[דויד גרוסמן]] על סיפור חייה של ורה, אישה מבוגרת. הספר יצא לאור ב־2019.
{{מפריד}}
 
* "יש זרעים שדי להם בגרגיר אדמה אחד כדי לנבוט."
* "פתאום לנינה היו הבעות, פתאום היא היתההייתה."
* "ואני יודעת, גילי, שאת אף פעם לא תתני לאף אחד פֹּה לעקם סיפור שלי נגדי."
* "מי אני בכלל בלי לשנוא את נינה?"
* "מה שווים כל האידיאליםהאידאלים היפים שלך... הקומוניזם ואחוות עמים... אם עכשיו את תפקירי את הילד הזה."
* "היא הלכה בראש מורכן וחיבקה את עצמה כאילו הכלהכול סביבה קר. רפאל עצר, נדרך פתאום ולא הבין בגלל מה. נינה היתההייתה מכונסת בתוכה ולא הבחינה בו."
* "משהו גאה בו אליה. הוא הושיט יד אחריה – אני יכולה ממש לראות אותו עומד שם עם היד. וככה הוא גם נשאר, עם היד השלוחה, ארבעים־וחמש שנה."
* "פה בְּחדר יש שתי דלתות. אחת מצד שמאל לְ[[חופש]] וללכת הביתה לְילדה שלך, ואחת מצד ימין לבית סוהר גוֹלִי אוֹטוֹק להרבה שנים עם עבודת פרך. יש לך עכשיו שלוש דקות להחליט."
שורה 16:
* "אפשר לחזור אחורה בזמן ולהעביר על הפצעים מטלית קסם. הם לא נעלמים. אבל אם רוצים להעביר אותם הלאה בצורת סימן היכר, כתם לידה ולא פצע פעור, להישיר אליהם מבט זו הדרך היחידה... האהבה בסיפור שלו שורדת גם אחרי המוות, כי החלקים הרוחניים והנפשיים בה אינם זקוקים לגוף." ~ גילית חומסקי
 
[[קטגוריה: רומנים (סוגה ספרותית)]]