חיים בר-לב: הבדלים בין גרסאות בדף

* "קיימת אפשרות לפתיחה במלחמה, והיא, כאשר אנחנו באחת החזיתות, נרגיש שהמצב הוא כזה שאין לנו ברירה, אלא לנסות לפתור אותו בצורה יותר רדיקלית. למשל אם בעמק הירדן ובעמק בית שאן תהיה הדרדרות כזו שלא נוכל להחזיק מעמד, בהחלט יכול להיות שזה יוביל אותנו לצעד מלחמתי. אני מקוה שלא נגיע לזה, אבל זה יכול להיות. לפעמים אתה מוצא את עצמך במצב כזה שאלטרנטיבה שנייה היא בלתי נסבלת ואתה עושה צעד בעל כורחך." ~ כרמטכ"ל, מתייחס לסיכויים לפתיחת מלחמה בעקבות ירי הקטיושות ופעולת החדירה בגבול ירדן־ישראל, 1970 ([http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-22840-MjI4NDBfMjc1MDY1MjZfMTQ4Njg3MjAw-FreeYaan,00.html מקור])

* "אני סבור שאם המהלך המדיני הנוכחי לא יסתיים לשביעות רצונם של המצרים או לא יתקבל על דעת המצרים, תהיה המגמה היסודית שלהם לצלוח את התעלה – קיימת גם בעתיד. אבל בין רצונם וכוונתם של המצרים לבין יכולתם לעשות זאת בפועל – המרחק הוא גדול. איני סבור שיש בכוחה של מצרים להשיג מטרות אסטרטגיות, בצד המזרחי של התעלה." ~ כרמטכ"ל, בראיון עיתונאי, 1970 ([http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-22840-MjI4NDBfMjc1MDY1MjZfMTQ4Njg3MjAw-FreeYaan,00.html מקור])

* "מי שמדבר מהר, יש לו מה להסתיר." ~ ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/895/809.html מקור])

* "גנרל עייף הוא גנרל מטומטם." ~ בעת ששימש כמפקד חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים ובחר לישון כשלוש שעות על מנת להתרענן. מתוך הספר "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 258.

* "בשעת אימון הסתער עליו אחד החניכים, חבר כפר סאלד, 'ובמקום להכניס את הכידון לתוך הטבעת, החכם הזה הכניס לי אותו לרגל,' סיפר. החניך נבהל עד עמקי נשמתו, וחיים אמר לו בדיבורו האטי והשקט, 'שלוף!' כנוסח הפקודה הידועה, והוא שלף. הסיפור ההוא עשה לו כנפיים בפלמ"ח כולו, שבפלוגה ד' יש אחד, שמדבר לאט ואינו מתרגש מכלום. שום דבר שבעולם לא מצליח להוציא אותו משלוות רוחו. מאז נוסף לחיים הכינוי 'כידוני' או 'הכידון', וכך הוא נחקק גם בספרי התיעוד המרובים של הפלמ"ח. אחד הידועים שבסיפורים האלה מדגיש את דיבורו האטי של "הכידון". יום אחד פרצה דלקה באחד הצריפים. כולם נקבצו וחיים החל לתת הוראות: 'חוליה א'... תיצור... שרשרת... חוליה... ב'... בעצם כבר לא צ-ריך... האוהל נשרף'." ~ מתוך הספר "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 29-30.

* "כל אותה העת ניצב חיים ב-לב על אחת מגבעות ביר-תמילה, ובעזרת משקפת עקב אחר ההתפתחויות. אנשיו זוכרים היטב את קולו המדוד ברשת הקשר, וכשנקלע מישהו למצוקה ואיבד לרגע את שיווי המשקל, נשמע הקול אומר: 'אני... מצטער... מאוד... לא שומעים אותך... קח... אוויר... ותדבר לאט... כל מלה... פעמיים.' ואפילו הדובר המבולבל ביותר היה שב לעשתונותיו. ממקום התצפית על הגבעה נתן "כידוני" פקודת התקפה, וגדוד 9 נע בתנועת מלקחיים מזהירה, ובעזרת משוריינים הסתער על המשלט, מול אש טנקים ותותחים כבדה של המצרים. המשלט נכבש מחדש, והשטח כולו טוהר. הפעולה ההיא נחשבת לאחת מפעולות השריון המובהקות של מלחמת העצמאות." ~ מתוך הספר "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 69.

 

{{רמטכ"לים}}