פרידריך ניטשה: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 138:
• 'הלא שמעתם את שמעו של אותו איש מטורף, אשר בבוקרו של יום בהיר הדליק פנס, רץ בשוקה של עיר וזעק בלי הרף: "אני מחפש את האלוהים! את האלוהים אני מחפש!" - ומכיוון שאותה שעה הזדמנו שם בני אדם רבים מאותו סוג שאינו מאמין באלוהים, עורר האיש צחוק רם. "האמנם אבד?" שאל האחד. "שמא נתעה בריצתו כמו ילד?" אמר השני. "ואולי מסתתר הוא? המפחד הוא מפנינו. או ירד בספינה? היגר?" - כך קראו וכך צחקו זה אל זה' [עמ' 274]
• ' "הקדמתי לבוא" אמר האיש "שעתי טרם הגיעה. התרחשות אדירה זאת היא עדיין בדרך והיא נודדת – טרם הגיעה לאזני בני אדם... מעשים גם לאחר שנעשו, עדיין צריכים זמן, על מנת שייראו ויישמעו' [עמ' 275]
• 'התפילה הומצאה בשביל סוג בני-אדם, שלמעשה אף פעם אין עמם מחשבות מתוך עצמם, ואשר התרוממות הנפש, או שאינה ידועה להם כלל, או שהיא מתרחשת בהם מבלי משים: וכי מה יעשו הללו באתרים מקודשים ובכל המצבים החשובים שבחיים, המחייבים שלוה ומעין הדרת-כבוד? על מנת שלפחות לא יפריעו, ציוותה עליהם חכמתם של כל מייסדי הדתות, הגדולות והקטנות, את נוסחת התפילה, כמלאכת שפתיים ארוכה ומיכאנית, הקשורה בהתאמצות כוח הזיכרון, ובמצב קבוע מראש של ידיים ורגליים וגם – עיניים!... העיקר שמלאכה זו מצמידה אותם לשעה ארוכה, ומקנה להם מראית מתקבלת על העין: דרך תפילתם הומצאה לרווחתם של יראים, היודעים מחשבות והתרוממות מתוך עצמם, ואף המה ידעו שעות של עייפות, בהן יישיבו נפשם במילים של קדושה, בצליל ובמיכאניקה של יראת שמים... אך עניי הרוח ההם, אין תושיה להם בפני עצמם, ולאסור עליהם את מלמול השפתיים, משמע, ליטול מהם את דתם... אך הלא הוא-הוא הדבר שהדת מבקשת אותו מידי האנשים ההם: שיקיימו את השקט: בעזרת עיניים, ידיים, רגליים וכלים מכל סוג: על ידי כך הם נעשים לזמן-מה יפים יותר ו- - דמויי-אדם יותר' [עמ' 277-278].
• 'המצאת אלים, גיבורים, אנשים עליונים מכל סוג, וכן המצאת אנשים נספחים, אנשים תתאים, גמדים, פיות, קינטאורים, סאטירים, דימונים ושדים, המצאתם של כל אלה לא הייתה אלא התאמנות אין-ערוך-לה לצידוק אנוכיותו ועריצותו של הפרט: החרות שזיכו בה את האל ביחסו לאלים אחרים, בסופו של דבר זיכו בה המזכים את עצמם, ביחסם לחוקים ולמקובלות ולשכנים' [עמ' 283]
• 'כשמטרה גדולה לך, אתה חזק אף ממידת הצדק ולא רק ממעשיך ושופטיך' [עמ' 307]