משה דיין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ציטוטים ערב מלחמת יום הכיפורים |
Liadmalone (שיחה | תרומות) הסרת דיאלוג שנראה חסר חשיבות |
||
שורה 14:
* "אני חושב שחשיבות ה[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]] היא הרבה מעבר לפעולות שמבצעים. החשיבות היא בקביעה של רמת הלחימה. הצנחנים תרמו תרומה בלתי רגילה בנושא של פיתוח מחשבת הלחימה המקורית של צה'ל.מי שעובר את האולפנא של הצנחנים, אנו תובעים ממנו ומצפים ממנו שיתרום לפיתוח המחשבה של צה'ל, אותה מחשבה בלתי שגרתית, הנותנת את האופי המיוחד של צה"ל." ~ מתוך נהרצאה שנשא כרמטכ"ל בשנת 1955.
* "חזרנו אל הקדושים שבמקומותינו בכדי לא להפרד מהם יותר לעולם." ~ אחרי מלחמת ששת הימים
* "אנחנו במצב של חורבן בית שלישי." ~ בראשית מלחמת יום כיפור לאחר הפעולה של ה־8 באוקטובר▼
* "מה אכפת לי מה יאמרו עלי אחרי שאמות? הרי אני [[מוות|מת]] כדי ששוב לא יהיה לי אכפת מה אומרים עלי!" (ראיון אחרי מלחמת ששת הימים, בתשובה לשאלה מה הוא רוצה שיאמרו עליו אחרי מותו)
* "האם אלוהים היה לצדנו? יותר נכון לומר שאנחנו היינו לצדו של אלוהים." (אותו ראיון)
שורה 24 ⟵ 22:
* "יש שלוש דרכים להפסיד כסף. הבטוחה ביותר בחקלאות, המהירה בהימורים והמענגת - על נשים."
* "חייל שלא ישב בכלא הוא לא חייל."
* "צריך לעשות את הבדואים לפועלים עירוניים – בתעשייה, בשירותים, בבנייה ובחקלאות.
* "לו היו באים היום אלינו נציגי ערביי הרצועה והגדה ואומרים: "אנחנו רוצים לנהל אתכם משא ומתן על הקמת מדינה פלשתינאית", לא הייתי מציע למדינת ישראל לסרב לפנייתם; הייתי מציע שנשב איתם, נדון איתם ונבחן אם אנחנו יכולים להבטיח את האינטרסים הנראים לנו חיוניים, באופן שיתקבל גם על ידיהם. אל לנו לקבוע דפוסים למדינות ערב. עלינו להבהיר להן על מה אנו עומדים: "זאת אנו רוצים בירושלים, זאת אנו רוצים בחברון, זאת אנחנו רוצים בתחום הביטחון, לזאת אנו מוכנים בעניין הפליטים. מסכימים - טוב. אינכם מסכימים - אין הסדר בינינו." ~ תשובה לשאלה ב"קול ישראל", 28 בדצמבר, 1968
* "כל מתנגדינו יפוצו כמוץ, שדותיהם יעלו דרדר וקוץ, ומרכבותיהם ישקעו עד צוואר בבוץ" ~ שיר שכתב לקראת הבחירות לכנסת העשירית, 1981 כיושב ראש מפלגת [[w:תנועה להתחדשות ממלכתית|תל"ם]]
▲* "צריך לעשות את הבדואים לפועלים עירוניים – בתעשייה, בשירותים, בבנייה ובחקלאות. 88 אחוזים מתושבי מדינת ישראל אינם חקלאים. יהיו הבדואים חלק מהם. אומנם זה מעבר חריף. פירושו שהבדואי לא יחיה על אדמתו ועם עדריו אלא יהיה לעירוני הבא הביתה אחה"צ ונועל נעלי בית. ילדיו יורגלו לאב הלובש מכנסיים, בלי שברייה, ואינו פולה כנים בציבור. הם ילכו לביה"ס מסורקים עם שביל. זו תהיה מהפכה, אך אפשר לסדר את זה במשך שני דורות. לא בכפייה אבל בהכוונה מצד הממשלה. מציאות זו ששמה בדואית – תיעלם." ~הארץ, יולי 1963
▲* "לו היו באים היום אלינו נציגי ערביי הרצועה והגדה ואומרים: "אנחנו רוצים לנהל אתכם משא ומתן על הקמת מדינה פלשתינאית", לא הייתי מציע למדינת ישראל לסרב לפנייתם; הייתי מציע שנשב איתם, נדון איתם ונבחן אם אנחנו יכולים להבטיח את האינטרסים הנראים לנו חיוניים, באופן שיתקבל גם על ידיהם. אל לנו לקבוע דפוסים למדינות ערב. עלינו להבהיר להן על מה אנו עומדים: "זאת אנו רוצים בירושלים, זאת אנו רוצים בחברון, זאת אנחנו רוצים בתחום הביטחון, לזאת אנו מוכנים בעניין הפליטים. מסכימים - טוב. אינכם מסכימים - אין הסדר בינינו." ~ תשובה לשאלה ב"קול ישראל", 28 בדצמבר, 1968 (לפי "מפה חדשה, יחסים אחרים", הוצאת שקמונה, עמ' 34).
==הספד לסגן רועי רוטברג, אפריל 1956{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/239/021.html?hp=1&cat=486 מקור]}}==
שורה 44 ⟵ 35:
* "כבר חלפו שש שנים מאז [[מלחמת ששת הימים]], ואנו מדברים עכשיו על תקופה של ארבע שנים נוספות. כבר התרגלנו שכל עשר שנים נלחמים ששה ימים..." ~ באסיפת בחירות בבאר שבע, 10 בספטמבר, 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך ראשון, עמ' 282.}}
* "אתה מדבר שטויות. לא תהיה מלחמה – לא בקיץ הזה ולא בקיץ הבא. בשנים הקרובות בכלל לא תהיה מלחמה בארץ־ישראל". ~ לאלוף [[רחבעם זאבי]], שלושה ימים לפני יום הכיפורים 1973.{{הערה|חנוך ברטוב, '''דדו''', כרך שני, עמ' 26.}}
▲* "אנחנו במצב של חורבן בית שלישי." ~ בראשית מלחמת יום כיפור לאחר הפעולה של ה־8 באוקטובר
==נאמר עליו==
| |||