חיים בר-לב: הבדלים בין גרסאות בדף

* "הוא היה מצביא השדה הכי טוב בצה"ל." ~ ההיסטוריון ד"ר אל"מ [[W:מאיר פעיל|מאיר פעיל]] (.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/895/809.html מקור])}}

* "שישה אלופים נשאו את הארון. בבאים, אלופים במילואים, ידידים ויריבים של בר-לב, בהם אריק שרון. הוא ניצב מול הקבר מכוסה הפרחים, התמתח והצדיע." ~ על הלוויתו. מתוך הספר "{{הערה|'''בר-לב ביוגרפיה"''', תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 347.}}

* "לקראת ה[[W:מבצע חורב|מבצע]] יצא בר-לב עם קצין המבצעים שלו, שילוני, מפקד מחלקת הסיירים, קרסניצקי והנהג שלום מזרחי, הוא קונגה, לסיור. ארבע שעות נסעה החבורה בדממה מוחלטת, וכאשר השקיפו על המערך המצרי, ניסה קונגה לשבור את הדממה והחל לשרוק. 'מה אתם אומרים?' שאל בעליצות מעושה. 'יום יפה היום, מה?' בר-לב ושילוני נעצו בו עיניהם ולא השיבו. בערב, בשובם למטה הגדוד בבאר-שבע, ירד בר-לב מהג'יפ, התמתח ואמר: 'אתה יודע מה, קונגה? באמת יום יפה היום.' משפט בן שמונה מילים!" ~ מתוך הספר ".{{הערה|'''בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998''', עמודים 67-6867–68.}}

* "בשעת אימון הסתער עליו אחד החניכים, חבר כפר סאלד, 'ובמקום להכניס את הכידון לתוך הטבעת, החכם הזה הכניס לי אותו לרגל,' סיפר. החניך נבהל עד עמקי נשמתו, וחיים אמר לו בדיבורו האטי והשקט, 'שלוף!' כנוסח הפקודה הידועה, והוא שלף. הסיפור ההוא עשה לו כנפיים בפלמ"ח כולו, שבפלוגה ד' יש אחד, שמדבר לאט ואינו מתרגש מכלום. שום דבר שבעולם לא מצליח להוציא אותו משלוות רוחו. מאז נוסף לחיים הכינוי 'כידוני' או 'הכידון', וכך הוא נחקק גם בספרי התיעוד המרובים של הפלמ"ח. אחד הידועים שבסיפורים האלה מדגיש את דיבורו האטי של "הכידון". יום אחד פרצה דלקה באחד הצריפים. כולם נקבצו וחיים החל לתת הוראות: 'חוליה א'... תיצור... שרשרת... חוליה... ב'... בעצם כבר לא צ-ריך... האוהל נשרף'." ~ מתוך הספר "{{הערה|'''בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998''', עמודים 29-3029–30.}}

* "כל אותה העת ניצב חיים ב-לב על אחת מגבעות ביר-תמילה, ובעזרת משקפת עקב אחר ההתפתחויות. אנשיו זוכרים היטב את קולו המדוד ברשת הקשר, וכשנקלע מישהו למצוקה ואיבד לרגע את שיווי המשקל, נשמע הקול אומר: 'אני... מצטער... מאוד... לא שומעים אותך... קח... אוויר... ותדבר לאט... כל מלה... פעמיים.' ואפילו הדובר המבולבל ביותר היה שב לעשתונותיו. ממקום התצפית על הגבעה נתן "כידוני" פקודת התקפה, וגדוד 9 נע בתנועת מלקחיים מזהירה, ובעזרת משוריינים הסתער על המשלט, מול אש טנקים ותותחים כבדה של המצרים. המשלט נכבש מחדש, והשטח כולו טוהר. הפעולה ההיא נחשבת לאחת מפעולות השריון המובהקות של מלחמת העצמאות." ~ מתוך הספר "{{הערה|'''בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998''', עמוד 69.}}